רציתן המשך!?קיבלתן! חחחח אין אין חולה עליכן!!!קבלו,תהנו והכי חשוב אל תתאכזבו=]
היא הביטה עליו עמוק עמוק לתוך עיניו הירוקות והתקרבה אליו...
פתאום ניערה את ראשה,כאילו פחדה לטבוע בהן,ולשכוח את מה שאותן עיניים עשו.
היא העיפה לו סטירה,סטירה חזקה,סטירה כואבת,סטירה שגרמה לדמעה לרדת מפניו,או שאולי זה לא קרה בגלל הסטירה אלה בגלל הדמעות שלה....בגלל הסבל שלה....בגלל הכאב....שבא בגללו.הוא השפיל את ראשו.
ואני עמדתי שם צפיתי בהכל...מנסה לעכל לאט לאט את מה שקרה פה....
ולא מצליחה.
לראות את נטלי נשברת מולי,בגללי
כבר היה מעל ומעבר למה שאני מוכנה,ומסוגלת לשאת....
הבטתי בה מבט אחרון,מבט שביקש סליחה , מבט שמצטער על הכל...
מבט שיודע שהוא טעה,מבט שיודע שפגע
מבט של חרטה....
הסתובבתי והתחלתי להתקדם ליציאה.....נושמת נשימות עמוקות,מאלצת את עצמי להירגע,מוצאת כוחות שלא היו בי בשביל לא ליפול,להתמוטט ,פתאום התחלתי לרוץ...לרוץ משם לרוץ ממה שעשיתי...לברוח!? כן לברוח...
לברוח מהטעות...לברוח מהפגיעה...לברוח ממנה,מהחברה הכי טובה שלי...לברוח ממנו....האהבה שלי!? לברוח לשם...בלי לדעת לאן...
לברוח בלי לחשוב,לברוח בלי להבין.לברוח כמה שיותר רחוק..,להתרחק.
המשכתי לרוץ עד שמצאתי את עצמי,אי שם בשום מקום באמצע רחובות שאני לא מכירה,בין אנשים שאפ'עם לא ראיתי. התיישבתי על המדרכה.וניסיתי לסדר את הרגשות שלי....
הרוח נשבה על שערי,ושיחקה בו...
קול בתוכי,לחש לי , ברכות,בשלווה..
-"לינוי"
ואני לא עניתי,חיכיתי שימשיך....
-"את פגעת בחברה הכי טובה שלך את הרסת אותה לגמריי,כל כך כואב לה כל כך רע לה...וכן זה גם בגללך...בעיקר בגללך.
לינוי תזכרי מילים לא יעזרו..מילים לא יעזרו"
ואז בין שטף הדמעות צץ לו חיוכון קטן,חיוך לא מוסבר,חיוך בלי סיבה...חיוך,חיוך שסימן לי שזה הפתרון.
קמתי מהר על רגליי, ודבר אחד היה ברור לי ב100% דבר אחד...
להתמודד עם התוצאות של מה שאני עשיתי,למה שאני גרמתי...לנסות לתקן את מה שאני הרסתי...להסביר..לספר...לומר....לדבר איתה שתבין את מה שאני עד עכשיו לא מבינה,מה עבר לי בראש.
הצעדים לקחו אותי בחזרה,הלב פעם בחוזקה הפחד השתלט אבל עדיין לא שלט.......
הגעתי לכניסה של המלון נשמתי נשימה עמוקה ונכנסתי....
בלובי הבחנתי בדניאל,עדן,דור,ומתן יושבים על אחת הספות ומנהלים להם שיחה,דניאל קלטה אותי.......
-"לייייייייייייינננננננננויייי" צעקה,אבל אני התעלמתי ממנה,מהם,מהעולם רק דבר אחד היה לי בראש - נטלי...
המשכתי להתקדם לקבלה...
-"נטלי כהן בקשה" אמרתי לפקיד בקול תקיף.
-"חדר 307" אמר לי שחיוך על פניו.
עליתי במעלית לקומה 4 ונגבתי דמעה שירדה לה סתם כך.עמדתי מול חדר 307,מול הפחד שלי,מול הכאב שעטף אותי,מול המציאות.
דפקתי בדלת דפיקות נחושות ובמוחי רצו כל אותן מילים כל אותם משפטים שעמדתי לומר...שרציתי להגיד.
הדלת נפתחה, שקד עמדה שם כשמגבת עוטפת את גופה.
-"לינוי!!! מה נשמע?תגידי....."
-"איפה נטלי!?" התפרצתי לדבריה.
-"איזה יחס מה ז..."
-"נ-ט-ל-י!!!!!!!!!!!" גם אני נבהלתי מנימת הקול שלי,ומהמבט שהיה שרוע על פניי.
-"תרגעי היא לא פה" ענתה בלחץ.
-"איפה היא??!" שאלתי בחוסר סבלנות.
-"היא......."
עכשיו זה הפרקים הממש אחרונים..איזה 3...4.... וזה הסוף של *-*בגלל האהבה*-*
10 תגובות ויש לכן המשך=] מקווה שאהבתם תגיבו על הסיפור עצמו חוץ מ"המשךך"=]]אם לא קשה לכן
וווואיייי.......אל תסיימי את הסיפור המושלםםםם
ואם כן אז שהיא תהייה איתו לא נטליי...
מאמי המשך דחוך
לוב יו ליגלוש
ואאיי...מחכה כבר לפרק הבא..!!!
סיפור כל כך מושלםםםם!!!
מתה מתה עליווו!!
המשךךך דחוף דחווףף!!
והינה מגיעות 10 תגובותת😊
2
המשך בובה מושלמת שלי
ואת מדברת על כשרון?
סתכלי כמה כשרון לךךך יששש
10
הינה עכשיו תכתבי לנו המשךך
פליזוששששש
אוהבת המון...שלי!=]
יאאאאא אמאאאא
רק שנטלי לא תלך להיות עם ליאווווור!!
אני עדיין רוצה שליאור ולינוי יהיו ביחד =[[
הוא היה עם רונייי בגלל שהוא היה שבור..!!
תמשיכייייי מהררררר
אווהבתת
בתאלוווווש =]]
רק עוד 4 תגובות...נרא'לי חחחח יאללה תקתקו...כי באמת שיש לי חשק לכתוב חחח
QUOTE (2ו2ה_NופרYת @ 04/08/2005) רק עוד 4 תגובות...נרא'לי חחחח יאללה תקתקו...כי באמת שיש לי חשק לכתוב חחח
המשךךךךךךך
