תקציר:
החלטתי לרוץ אני מפחדת יותר מידי מאז ומתמיד הייתי פרנואידית לא קטנה ופחדנית לא פחות מזה.
הסתובבתי אחורה וראיתי שעידו לא מאחורי כנראה ויתר והלך הביתה כי ראה שאין לו דיכוי עשיתי בחוכמה שרציתי כאילו מה חשבתי לעזאזל שהוא ירוץ אחריי במצב שלו.
החלטתי ללכת עם הגב לכיוון שאליו אני אמורה ללכת כדי לוודא שהוא לא יבוא.
אבל רגע משהו עוצר אותי מייד הסתובבי לא האמנתי למה שראיתי.
עידו תפס את ידי הוא כמעט ובכה לא ידעתי מה הוא יותר כועס או עצוב או אני לא יודעת מה אולי הוא היה פשוט שיכור ומסומם...
"עכשיו קרן אני רוצה שתביני איתי לא משחקים ושאם אני אומר לך משהו את צריכה לעשות אותו!" הוא אמר לי תוך כדי שהוא גורר אותי אחריו.
------------------------------------------------------------------------------------------------
הוא גרר אותי אל גן שנמצא בסביבה תוך כדי שאני מנסה להשתחרר מהחיזתו, ללא הצלחה...
"עידו אני מתחננת תעזוב אותי" אמרתי לו
עידו:"עכשיו את ניזכרת אחרי שלא עשית את מה שאני אמרתי לך למה אני צריך לעשות את מה שאת אומרת לי?!"
הרגשתי שהוא מהדק את אחיזתו.
לא ידעתי מה לעשות לא רציתי לצעוק רציתי לפתור את זה בעצמי, ידעתי שאני אצליח.
"עידו תעצור שנייה תסתכל אליי" אמרתי ועצרתי במקומי.
הוא באמת עשה את זה.
"מה את רוצה?" הוא אמר בכעס.
"תראה עידו אני רוצה לדבר איתך אתה אמרת לי להיפגש איתך בבר של יובל ואז אני רואה שאתה לא בא כשאני הולכת אני פתאום רואה אותך מתנשק עם איזו פרחה איך אתה רוצה שאני ארוץ ולא ארצה לדבר איתך שזה מה שעשיתי כי זה הגיוני או לחכות לך כי זה מה שאתה אמרת לי ועוד אחרי שראיתי שאתה.... בוגד."
סטירה אני לא אמינה שזה מה שקיבלתי ממנו סטירה!
הוא ידע שאני צודקת! לא היה לו מה לומר אז הוא סטר לי...
כ"כ פחדתי אני לא יודעת מה אני עושה עם עצמי זהו אני צועקת אין לפתור את זה לבד!
"יש פה מישהו?" צעקתי.
עידו:"אני רואה שסטירה ה לא מספיק לך כדי שתביני שאיתי לא משחקים!"
הוא התחיל להוריד את החולצה שלו תוך כדי שהוא גורר אותי.
שיואו לאן הכנסתי את עצמי, אני כבר יודעת מה עומד לקרות.
מישהו בא מאחוריי ואמר:"היי אני סער יש פה בעיה?" הוא פנה אליי.
בלי לומר מילה עידו החל להתנפל עליו במכות.
זהו אחיזתו השתחררה ממני.
תפסיקו אני מתחננת תפסיקו, אפילו שעידו כבר לא מחזיק אותי פחדתי שיקרה משהו לסער או אפילו לעידו...
הם הולכים מכות בגללי! "דיי תפסיקו".
סער שוכב על הריצפה מחוסר הכרה, עידו בועט בו בכל החוזק וכל זה באשמתי!
עידו מייד בא לתפוס אותי, והוא גם הצליח....
"עידו" אמרתי כשאני בוכה.
"תעזוב אותי אני מתחננת אם אתה באמת אוהב אותי" דמעות הציפו את עיניי.
הוא שתק.
אני מפחדת ממה שעומד לקרות.
אני לא יודעת איך זה קרה אבל הוא עזב אותי כנראה ליבו התרכך...
אני מייד ניסיתי להעיר את סער ששכב שם מחוסר הכרה.
הצלחתי! הוא התעורר, לבינתיים עידו הלך נראה כאילו היה מאוכזב יותר מאשר כועס, איך מצבי הרוח שלו משתנים בשניות, כנראה בגלל הסמים או השתייה או שניהם...
"סער? סער? איפה אתה גר?" שאלתי.
סער:"אני גר לייד הבר של יובל"
אני מייד הרמתי אותו ועזרתי לו ללכת כשהיד שלו סובבת את צווארי.
"הנה זה פה" הוא הצביע לי על ביתו.
"סער אני רק רציתי לומר לך.... תודה אני לא יודעת מה היה קורה אם לא היית בא לעזור לי".
"זה בסדר" הוא אמר.
את רואה אני כבר ער והולך כמו שצריך, הפנס בעין זה כלום באמת"
אני:"אני כל כך מצטערת וכל כך מודה לך"
סער:"שטויות, תגידי איפה את לומדת?"
זה הזמן לכאלה שאלות חשבתי לעצמי.
אני:"בתיכון אמיר אותה?"
סער:"גם אני לומד שם!"
אני:"אז איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך, אה רגע באיזו שיכבה אתה? אני בי' "
סער:"אז הנה זאת הסיבה אני בי"ב "
אני:"טוב סער נשמה אני חייבת לזוז אז שוב תנק'ס אני חייבת לך ביי"
סער:"חחח זה בסדר ביי נשמה ניפגש"
אני לא מאמינה איך הוא יכול לצחוק אחרי כזה דבר...
אני המשכתי הביתה ברגל ואז ראיתי את...
איזה חמוד סער. ממש האביר על הסוס הלבן.
ו-עידו- סתם בנבנזונה, מסומם, אנס, אלכוהוליסט. מה עוד?!
השמךך דחוף דחוףףףף את מי היא ראתה???
תקציר:
סער:"שטויות, תגידי איפה את לומדת?"
זה הזמן לכאלה שאלות חשבתי לעצמי.
אני:"בתיכון אמיר אותה?"
סער:"גם אני לומד שם!"
אני:"אז איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך, אה רגע באיזו שיכבה אתה? אני בי' "
סער:"אז הנה זאת הסיבה אני בי"ב "
אני:"טוב סער נשמה אני חייבת לזוז אז שוב תנק'ס אני חייבת לך ביי"
סער:"חחח זה בסדר ביי נשמה ניפגש"
אני לא מאמינה איך הוא יכול לצחוק אחרי כזה דבר...
אני המשכתי הביתה ברגל ואז ראיתי את...
------------------------------------------------------------------------------------------------
נועם!
הוא הסתכל עליי כאילו הרגתי מישהו.
נועם:"תגידי לי איפה היית?"
אני:"הייתי אצל טום" שיקרתי.
נועם:"למה את משקרת?!"
אני:"אני לא משקרת!"
נועם:"את כן! אני יודע שהייתי עם עידו!"
אני:"בסדר אז הייתי עם עידו אז מה?"
נועם:"מה עשיתם?"
אני:"כלום"
נועם:"אז למה עידו בא אליי, בוכה? אני אף פעם לא ראיתי אותו ככה"
אני:"אני לא יודעת תעזוב אותי כבר"
נועם:"אני לא יעזוב אותך זה השם שאת רוצה שיצא לך זונה מסוממת?!"
אני:"מה?! סתום ת'פה שלך!"
מה הוא לא מאמין לי אמרתי לו שלא קרה כלום, טוב לא שזה ממש נכון אבל לא קרה מה שהוא חושב...
בעצם מה אכפת לי מה הוא חושב!
ניכנסתי הביתה בהליכה מהירה.
בא לי להרוג את עידו על מה שהוא עשה והוא עוד הולך להתבכיין לאח שלי ממש מצא לו למי.
ניכנסתי לחדר שלי נישכבתי על המיטה וחשבתי על מה שקרה, עדיין לא האמנתי שלי קורה כזה דבר אומנם רציתי שיקרה משהו באותו יום לפני היומולדת שלי ה-16 אב לא רציתי כזה דבר...
החלפתי בגדים לפיג'מה, ציחצחתי שיניים ונירדמתי על המיטה בחדר שלי.
בשעה 9.00 קמתי אני לא מאמינה כמה ישנתי אני מאחרת!
התארגנתי לבצפר והתחלתי לרוץ לתחנת האוטובוס.
אוי לא את מי אני רואה שם... עידו
איזה מזל יש לי, עכשיו אני אצטרך ללכת ברגל לבצפר כי איתו אני לא מתכוונת אפילו לנשום את אותו האוויר.
המשכתי ללכת פתאום שמעתי את עידו קורא לי:"היי קרן מאמי מה המצב?"
אני:"מה עכשיו אתה רוצה?"
למה אני בכלל עונה לו אין לי מושג.
עידו:"איפה היית אתמול?"
אני:"מה?! אתה מפגר?!"
עידו:"למה את קוראת לי ככה זה שהברזת לא אומר שאת צריכה לקלל אותי"
הוא נישמע לי בשוק כאילו באמת לא יודע בדיוק איפה הייתי אתמול.
אני:"יודע מה פשוט תעזוב אותי וזהו!"
עידו:"מה קרה? אני לא זוכר כלום מאתמול אבל אם הייתי רואה אותך בטח הייתי זוכר יופי כמוך"
אני:"אתה עובד עליי נכון? אתה באמת לא זוכר מה קרה אתמול?"
עידו:"לא נשמה למה מה קרה?"
אני העדפתי לא לספר לעידו על מה שקרה, זה רק היה גורם לו להרגיש רע עם עצמו אבל מצד אחר אני אפחד ממנו כל פעם שאני אראה אותו כי אני לא אדע מה איתו באותו הרגע...
אני:"עידו תראה אתמול התראנו ואתה היית... נו אתה יודע" בשקט לחשת "שיכור ומסומם"
עידו:"מה?! אני לא אמין ששוב לא שלטתי בעצמי... אני מנסה היגמל משתייה ומסמים"
אני:"עידו אני... אני לא ידעתי..."
עידו:"רק בזכות זה אני אצליח לשכנע את אח שלך שאני מספיק טוב בשבילך"
התנשקנו.
עלינו יחד לאוטובוס.
אני לא אמינה איך החיים שלי מתהפכים מקצה לקצה...
הוא בטח עושה את עצמו! הוא פשוט לא רוצה להסגיר את מה שהוא עשה... (לדעתי)
מעניין! תעשי איזה משהו עם סער...😊
תקציר:
אוי לא את מי אני רואה שם... עידו
איזה מזל יש לי, עכשיו אני אצטרך ללכת ברגל לבצפר כי איתו אני לא מתכוונת אפילו לנשום את אותו האוויר.
המשכתי ללכת פתאום שמעתי את עידו קורא לי:"היי קרן מאמי מה המצב?"
אני:"מה עכשיו אתה רוצה?"
למה אני בכלל עונה לו אין לי מושג.
עידו:"איפה היית אתמול?"
אני:"מה?! אתה מפגר?!"
עידו:"למה את קוראת לי ככה זה שהברזת לא אומר שאת צריכה לקלל אותי"
הוא נישמע לי בשוק כאילו באמת לא יודע בדיוק איפה הייתי אתמול.
אני:"יודע מה פשוט תעזוב אותי וזהו!"
עידו:"מה קרה? אני לא זוכר כלום מאתמול אבל אם הייתי רואה אותך בטח הייתי זוכר יופי כמוך"
אני:"אתה עובד עליי נכון? אתה באמת לא זוכר מה קרה אתמול?"
עידו:"לא נשמה למה מה קרה?"
אני העדפתי לא לספר לעידו על מה שקרה, זה רק היה גורם לו להרגיש רע עם עצמו אבל מצד אחר אני אפחד ממנו כל פעם שאני אראה אותו כי אני לא אדע מה איתו באותו הרגע...
אני:"עידו תראה אתמול התראנו ואתה היית... נו אתה יודע" בשקט לחשת "שיכור ומסומם"
עידו:"מה?! אני לא אמין ששוב לא שלטתי בעצמי... אני מנסה היגמל משתייה ומסמים"
אני:"עידו אני... אני לא ידעתי..."
עידו:"רק בזכות זה אני אצליח לשכנע את אח שלך שאני מספיק טוב בשבילך"
התנשקנו.
עלינו יחד לאוטובוס.
אני לא אמינה איך החיים שלי מתהפכים מקצה לקצה...
------------------------------------------------------------------------------------------------
כשירדנו מהאוטובוס בתחנה ליד הבצפר שלי עידו הציע לי ללוות אותי לשער של הבצפר שלי, הסכמתי.
הגענו לשער.
אני:"אז נדבר אח"כ ביי נשמה"
עידו:"ביי חיים שלי"
אני:"ביי"
התחלתי ללכת עד שעידו תפס את היד שלי, ואמר "שכחת משהו"
והוא שניק אותי.
פתאום סער הגיע הוא אמר:"עזוב אותה!"
עידו:"מה קורה לךל בנאדם, מי מכיר אותך לך מפה"
סער התחיל להתנפל על עידו במכות.
"סער תפסיק אתה לא מבין" צעקתי.
"עידו דיי"
שניהם הפסיקו אף אחד מהם לא הבין מה קורה.
"סער תראה הוא לא זוכר כלום מאתמול, הוא לא יודע אפילו מה הוא עשה..." הסברתי לסער.
עידו:"מה אני לא יודע?"
אני:"אני אדבר איתך על זה אח"כ "
עידו:"טוב נדבר, ותרגיעי ת'משוגע הזה"
סער:"אני לא מבין"
אני:"הוא היה שיכור ומסומם הוא לא ידע ולא שלט על מה שהוא עשה אתמול..." לחשתי לסער.
סער:"בסדר, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להמשיך להתראות נכון?"
אני:"בטח שנמשיך להתראות!"
סער:"אז את באה לבצפר?"
אני:"יאללה בו"
ניכנסנו לבצפר.
על השיעור הראשון היה לי בוחן פתע במתמטיקה, הלך לא גרוע אבל אני איכשהו אתגבר.
כל שאר היום עבר כרגיל.
אפילו יצא לי לדבר עם טום בהפסקה משהו שלא יוצא לי בזמן האחרון.
בסוף יום הלימודים ראיתי את סער הוא הציע להסיע אותי הביתה על האופנוע שלו.
פעם ראשונה שנסעתי על אופנוע.
ועוד עם מישהו חתיך כמו סער...
כשהגעתי הביתה, אכלתי ארוחת צהריים התכוננתי למבחן מחר בהיסטוריה והלכתי לישון.
כשהתעוררתי ניזכרתי שבהפסקה הבטחתי לטום שאני אתקשר אליו היום כדי לקבוע מתי נלך היום לפיצרייה.
התקשרתי לטום וקבענו להיפגש ב - 19.00 בפיצה .
מכיוון שנישארו לי רק שעתיים הייתי צריכה להתארגן מהר.
התקלחתי שעה (זה הזמן הכי קצר שאי פעם התקחתי)
לבשתי את החצאית ג'ימס שלי המיני, וגופייה ורודה צמודה.
לקחתי ז'קט ג'ינס (כדי לא להיות חשופה מידי ולא להראות כמו זונה...)
נעלתי ת'מגפיים שלי בצבע שחור ולקחתי איתי את התיק הורוד שלי.
התאפרתי קצת ויצאתי מהבית.
"נועם אני יוצאת" אמרתי כשעברתי ליד הדלת שלו.
לא שממש אכפת לי אם הוא יודע או לא פשוט אין לי כח שאח"כ הוא מתלונן על זה שלא הודעתי לאן אני הולכת ואז אמא דואגת.
"לאן את יוצאת?" הוא שאל
"לפיצה" עניתי
"עם מי?"
"עם טום"
שיואו איך אני שונאת כשהוא מתחיל בחקירות שלו!
"טוב ביי"
הגעתי לפיצרייה
אהבתי, המשיכי נא.
ממש יפה!
אני אשים המשך בקרוב מואהההההההה ענקית לכולן/ם 😍 😍 😍
תקציר:
התקלחתי שעה (זה הזמן הכי קצר שאי פעם התקחתי)
לבשתי את החצאית ג'ימס שלי המיני, וגופייה ורודה צמודה.
לקחתי ז'קט ג'ינס (כדי לא להיות חשופה מידי ולא להראות כמו זונה...)
נעלתי ת'מגפיים שלי בצבע שחור ולקחתי איתי את התיק הורוד שלי.
התאפרתי קצת ויצאתי מהבית.
"נועם אני יוצאת" אמרתי כשעברתי ליד הדלת שלו.
לא שממש אכפת לי אם הוא יודע או לא פשוט אין לי כח שאח"כ הוא מתלונן על זה שלא הודעתי לאן אני הולכת ואז אמא דואגת.
"לאן את יוצאת?" הוא שאל
"לפיצה" עניתי
"עם מי?"
"עם טום"
שיואו איך אני שונאת כשהוא מתחיל בחקירות שלו!
"טוב ביי"
הגעתי לפיצרייה
------------------------------------------------------------------------------------------------
"מה כל זה בשבילי?" טום שאל.
"דיי אני אסמיק בגלל לך..." עניתי
טום:"אני רק אומר את האמת"
אני:"גם אתה נראה חתיך"
טום:"תודה נשמה"
אני:"תגיד בא לך ללכת למקום אחר?"
טום:"סבבה לאן בא?"
אני:"בא לך ללכת לקנות גלידה?"
טו:"יאללה בואי"
הגענו לדוכן הגלידה, קניתי לי גלידת תות וטום קנה שוקולד.
המשכנו ללכת לא יודעת לאן.
טום:"תגידי מה עם הסער שלך? מה הקטע איתו?"
אני:"סתם בנאדם נחמד אין קטע"
טום:"אהההה פשוט חשבתי שסוף סוף תעזבי את העידו הזה"
אני:"למה אתה מדבר ככה עליו?"
טום:"סתם"
אני:"טום אני שמה לב שכבר כמה זמן את מסתיר מני משהו מה קורה?"
טום:"פשוט אני חושב שהדפוק הזה לא מגיע למישהי מהממת כמוך"
אני:"מתי תפסיק לגרום לי להסמיק"
טום:"קרן מאמי רציתי לומר לך משהו"
אני:"מה קרה לך דבר אתה יודע שאתה יכול לומר לי הכל"
טום:"אני אוהב אותך!"
אני:"מה?"
טום:"מה ששמעת אני אוהב אותך"
אני:"גם אני אותך"
אני לא מאמינה שאמרתי את זה מאיפה זה בא לי בכלל....
טום:"קרן אני מעריך מה שאת עושה אבל זה בסדר גם אם את לא"
אני:"לא טום אני באמת מתכוונת לזה"
טום הסתכל לי בעיניים ונתן לי ת'צרפתית של החיים שלי!!!
המשכנו ללכת חבוקים.
טום:"אז רגע מה עם עידו?"
אני:"עידו זה אפאחד"
טום:"חשבתי שאת אוהבת אותו, רציתי לומר לך את זה כבר שיומולדת שלך אבל הוא בדיוק הגיע ואתחיל לרקוד איתך..."
אני:"העיקר שזה הסתדר בסוף"
טום:"כן קטנה שלי"
אני:"איי אתה גדול ממני רק ב15 ס"מ בערך..."
טום:"אני אוהב אותך"
המשכנו ככה להתנשק להתחבק...
עד שהוא הגיע....
