התלבטתי אם לכתוב לך את המכתב או לא. אני רציתי שנדבר פנים מול פנים, רציתי להגיד לך את כל מה שאני עומדת לכתוב. אתה לא אפשרת לי, החלטת פשוט להתנתק וזהו .כרצונך. יש לי המון דברים להגיד לך ואני לא מתכוונת לשמור אותם בבטן. אתה יכול לעשות מה שבא לך עם המכתב הזה. אתה יכול לקרוא, לא לקרוא . לי לא אכפת, אני את שלי עשיתי, אני מרגישה טוב עם עצמי .
אולי תחשוב שאני ילדה קטנה ומפגרת שאני כותבת לך את המכתב הזה, אבל מה אני יכולה לעשות, זה הדבר האחרון שהותרת לי לעשות. הרי הבהרת לי טוב מאוד שאתה לא רוצה לראות ולשמוע אותי. חוץ מזה כבר לא מעניין אותי מה שאתה חושב עליי ויותר מזה אתה כבר לא מעניין אותי.
אתה מתיימר להיות אדם בוגר ורציני, אז תגיד לי בבקשה, דעתך כאדם בוגר-האם הדרך שבה בחרת להיפרד היא בוגרת? היא רצינית? לנתק כל קשר וזהו?
מה אני אגיד לך, כל הכבוד לך מותק, יצאת גבר שבגברים. נפנפת אותי לעזאזל! בראבו!
אני מנסה להבין את המניע שלך ולא מצליחה. זה הרי לא הגיוני שככה אתה מתנהג, אתה הרי אמור להיות שונה. עכשיו אני רואה כמה שאתה לא, כמה שאתה כמו כולם ואף גרוע יותר. אתה רק מוכיח לי מפעם לפעם במעשים שלך ובדיבור שלך כמה מעט כבוד יש לך אליי. וזה באמת פוגע בי. מכל הדברים שפוגעים בי זה אחד הפוגעים ביותר. הזלזול בי, החוסר כבוד אליי. אני לא מבינה מה עשיתי לך שמגיע לי יחס כזה. לא זכור לי שום דבר רע שעשיתי לך.(אם כן תגיד לי)
כל כך קשה היה לך להרים אליי טלפון? כל כך לא רצית לראות אותי? לא רצית לשמוע את מה שיש לי להגיד? ממה בדיוק אתה פוחד?? ממני??? מה הדבר האיום שהייתי אומרת לך??? אל תדאג, לא רציתי שנחזור. ממש לא. כל מה שרציתי זה שנסיים את זה יפה. לא רציתי ולא רוצה ידידות איתך ולא שום קשר. רק רציתי שנסיים את זה כמו שצריך, בלי משחקים מיותרים, בלי מילים מיותרות. לא רציתי שזה יסתיים בניתוק. סמכתי עליך שאתה בנאדם של מילה, מתברר שלא. אז אל תחשוב שרציתי שנחזור, שלא יתנפח לך האגו(שגם ככה מנופח יותר מידיי).
תמיד חשבתי שאתה אחר, שאתה מהאנשים המעטים שאני מכירה שהם כל כך אמיתיים ובלי כל הבולשיט מסביב. תמיד כששאלו אותי מה מוצא חן בעייני אצלך הדבר הראשון שאמרתי זה בכנות שלך וזה שאתה כל כך אמיתי. אבל מה, מתברר שטעיתי. מתברר שאתה לא יותר מאשר ילד פחדן ושקרן שמפחד להתעמת עם דברים שלא נעימים לו.
תאמין לי, אם הייתי פועלת בחוכמה וע"פ ההיגיון ולא ע"פ הלב כבר בתחילת הקשר הייתי צריכה לקטוע אותו. הרבה מאוד דברים שאמרת לא מצאו חן בעייני. ראיתי בך תכונות שאני לא אוהבת אצל אנשים. אבל החלטתי להבליג, החלטתי שאני לא אגיד לך מילה אחת רעה רק כדי שלא יתפתח ריב מיותר, רק כדי שחלילה לא תחליט להיפרד ממני. זה מצב נורמאלי של יחסים? זה נורמאלי שאני אפחד להגיד לך מילה אחת לא במקום רק בגלל הפחד שתיפרד ממני? הרבה מאוד אנשים לא האמינו לשינוי הזה שחל בי, איך הפכתי ממישהי כל כך עצמאית, מישהי בעלת דעה עצמית, מישהי עם עקרונות לכל כך אחרת? כל כך לא אני? רק בגללך, רק מפניי הפחד הטיפשי הזה של לאבד אותך, לאבד את "מושלם" שלי.
יש לי כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לומר לך, שהייתי רוצה שתדע, אבל אני לא אומר. אני אניח לעבר, מה שהיה היה. אמנם אלה דברים שלא ימחקו מהזיכרון ומהלב אבל בכל זאת, אני מעדיפה לא להזכיר אותם בכלל.
רק שתדע שמילים שנאמרו נחקקו עמוק בלב והותירו אחריהן צלקת. מילים נוטות לעשות זאת-להותיר צלקות בלב. צלקות שיהיו קיימות לעד. לא משנה שהמילים נאמרות מתוך עצבים ומתוך כעס, ברגע שהן יצאו לאוויר העולם אין אפשרות למחוק אותן. שום סליחה לא תעזור.
לא הייתי צריכה לבכות בגללך... אני לא נוהגת לבכות ליד אנשים. הדבר האחרון שרציתי לעשות זה לבכות לידך, אני יודעת מה בכי עושה לבנים. לא רציתי להשאיר אותך איתי רק בגלל הבכי שלי.
כל הדרך חזרה הביתה לא הפסקתי לבכות. כשהגעתי לביה"ס עם העיניים האדומות והנפוחות מהבכי אף אחד לא הבין מה קרה לי. שאלו למה אני עצובה, וסתם המצאתי להם סיפור. מה הייתי אמורה להגיד?? לספר להם על החבר "המושלם" שהפך בעייני לחלאה? שהוא התברר כמישהו אחר ולא האדם שחשבתי שהוא? שהוא אמר ועשה את הדברים הכי פוגעים שיש??
רק עכשיו אני מתחילה להבין כמה שטעיתי בקשר אליך, כל התכונות הטובות שייחסתי לך אינן קיימות. הן רק היו מסכה כדי שתוכל להשיג את מה שרצית. הרבה אמרו לי להיזהר ולא להקשר אליך יותר מידי, אמרו שאני עלולה להיפגע. אמרתי להם עזבו שטויות הוא אחר, הוא בכלל לא כמו כולם. הוא עדין, כנה, אמין, מתחשב, טוב לב, נדיב ועוד שלל תכונות שחשבתי שמאפיינות אותך.
כמה שטעיתי. הרי אף תכונה מהנ"ל לא קיימת בך. בעייני אתה כעת צבוע, שקרן, חסר כל כנות. ככה אני רואה אותך עכשיו.
אני אגיד לך את האמת, אני דיי שמחה שהחלטת לסיים את זה ככה. רק גרמת לי להבין מי אתה ומה אתה שווה באמת. זה גרם לי להבין כמה שאני לא רוצה אותך ולא צריכה שום קשר איתך.
אני מרגישה כל כך מטופשת שאני כותבת את המכתב הזה. כל כך רציתי להגיד לך הכל בפנים. ולכתוב זה כל כך אחרת. אבל מה אני יכולה לעשות, אתה החלטת כך.
הרבה נושאים לא הזכרתי וזאת בגלל שאין לי מקום. לא רוצה לעשות את המכתב ארוך יותר ממה שהוא כבר. אז אני אזכיר פשוט בנקודות רק חלק קטן מהדברים. כמו שאמרתי, אני רוצה להניח לעבר. אבל יש דברים שאני פשוט לא יכולה להניח להם.
אני מאחלת לך מכל הלב שיהיו לך חיים טובים. תצליח בכל מה שתרצה.
הכי חשוב שתצא מהבועה הזאת שלך שבה אתה חיי. אתה לא תמיד צודק ולא תמיד יודע הכל ומבין הכל.. זה לא יעזור לך בחיים.
אני גם מקווה שלא תעשה את הטעויות שעשית איתי[למרות שאני בטוחה שאתה חושב שלא עשית שום טעות..]עם אחרות. הלוואי ותמצא את החצי השני שלך, את הנשמה התאומה שלך.
לא רציתי שזה ייגמר ככה. בצורה הכי טיפשית וילדותית שיש. לא רציתי לכתוב כלום, אבל אין, לא יכולה להחזיק הכול בפנים. כתבתי את זה בשבילי, לא בשבילך. אני עכשיו מרגישה הקלה אדירה.
עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות, המצפון שלי נקי.
אז תודה לך על ה7 חודשים נפלאים. תמיד הם יישארו אצלי כזיכרון מתוק של אהבה.
אני מקווה שתמצא את האושר שלך בקרוב.
כדאי לשלוח לו?
בטח שכדאי זה אחד המכתבים הנדירים שראיתי לי היה שנתיים וחצי חבר ועם כל המכתבים שרשמתי לו שאפשר לבכות מהם בחיים לא רשמתי כזה מכתב
כל הכבוד על האומץ תמיד תלכי עם האף למעלה!!!!!!!!!
טוב... מה הוא כבר עשה לך??? 8O
מכתב חזק!
ואו ואו..
QUOTE
מכתב חזק!
אכן.. 8O מה הוא באמת עשה?
אני גם חושבת שאת צריכה לתת לו ת'מכתב!!! כי אחר כך סתם תצטערי שלא נתת לו ת'מכתב ושהוא לא יודע מ'את מרגישה (מנסיון...) אז תני ותמשיכי בחיים שלך כמו גדולה!!! תראי לו שאת שווה יותר ממה שהוא שווה ושהוא הפסיד אותך ולא את אותו!!!
בהצלחה מתוקה!!!
QUOTE
תראי לו שאת שווה יותר ממה שהוא שווה ושהוא הפסיד אותך ולא את אותו!!!
בדיוק!
וואי איזה מכתבבבבבבבבב 8O 😢 😢 😢
וואי הוא כל כך העציב אותי......... :cry:
אני חושבת ומייעצת לך להביא לו את זה!! כלומר לשלוח....זה כל כך יפה, כל כך ישיר, שהוא ידע מה הוא עשה!!! שהוא ירגיש מה הוא הפסיד!! למה לך לסבול? למה לך להלחזיק הכל בבטן??? :? תשלחי לו את זה!! ושיראה מה הוא הפסיד......מטומטם...
וואי אבל עדיין זה כל כך עצוב.מאמי איזה צורת כתיבה יש לך..כל כך יפה.... 😢
אני לא מכירה אותו ולא אותך....אבל לפי המכתב ישר אפשר להבין מה היה ביניכם....וזה כל כך מעציב אותי הדברים האלה...
ווווווווווווואיייי ממש מרגש..
נוגע ללב מאוד!!
את כותבת מממש יפה!
אני חושבת שאם את מרגישה שאת צריכה לשלוח לו את זה אז תעשי מה שהלב שלך אומר לך! :wink:
אני חושבת שאם את מרגישה שאת צריכה לשלוח לו את זה אז תעשי מה שהלב שלך אומר לך! :wink:[/quote]
:!: :!: :!:
והמכתב ממש נוגע ללב... 😛
המכתב פשוט מרגש מאד, וכתוב בצורה מדהימה, ברורה וישירה...
לדעתי את צריכה לתת לו את המכתב!!
:roll:
באמת נורא יפה ונוגע...
בטח שכדאי לך לשלוח לו את זה... :!:
תשלחי תשלחי בטח שתשלחי..
וואי הצורת כתיבה מהממת!! ממש התלהבתי ממנה..וגם המכתב ממש חזק אבל יפה וישיר..
אני אומרת כמו כולם- תשלחי :!: בהצלחה מתוקה!
