~~סיפור ראשון~~ שקרה לי לפני כמה זמן...כנסו!

שהכינויים*....

גל תודה שאת מגיבה... =]
=====================================================


כשחזרתי הביתה הוא היה שם... אבא שלי... (פחדתי) לא הבנתי מה הוא עושה שם.... הוא היה עצבני... סגרתי את הלדת של הבית וניכנסתי... ישבתי קצת רחוק ממנו... והוא התסכל עלי הרבה זמן ןלא אמר מילה... ואמא שלי הייתה עם פרצוף מודאג...ואז פתאום....הוא דיבר..
אבא: למה אני צריך לשמוע מאמא שלך שאת מתנהגת ככה?
אני: ככה איך?!
אבא: את יודעת איך..!!!!!
אני: איך?! כמו שאתה מתנהג?! צועק עלי... על אמא... שובר צלחות... זורק על אמא אוכל...
אבא: (הוא קטע אותי באמצע שדיברתי) סתמי ת'פה שלך ומהר!
אני:---------------- (פחדתי אבל רציתי להגיד לו את זה!!)---------------
אבא: (הוא התקרב אלי והתחלתי לרעוד) אני לא רוצה שתיהיה כמוני... אני לא רוצה שתתנהגי כמוני אני לא רוצה שתגיעי למה שאני הגעתי! אני רוצה שתיהיה ילדה טובה... ואיך שאני מתנהג זה כי יש לי בעיות ואת יודעת את זה! ואני לא רוצה שלך יהיו בעיות גם! אני רוהצ שתתנהגי יפה... (הוא היה עצוב)
אני: סליחה?! אני בכלל לא קורבה למה שאתה הגעת!!!!
אבא: אמרתי לך לדבר אלי יפה (הוא היה עצבני ונגע לי ביד)
אני: מה אתה רוצה ממני?! בשביל מה באת?!
אבא: באתי בשביל להגיד לך מה קורה לי! למה אני לא בא לבקר אותך....
אני: (קטעתי אותו) למה אתה חושב אני רוצה שתבוא לבקר אותי?!
אבא: (הוא המשיך בלי להתייחס להמ שאמרתי) עוד כמה ימים אני הולך לרופא את יודעת?! ואני הולך בשבילך! בשבילך ורק בשבילך! אני רוצה שתאהבי אותי כמו שאני.. ואני מצטער.. על איך שאני... אף אחד לא מושלם!! ובאיחוד שאני לא! אני מצטער על כל הימים הרעים שעשיתי לך... החודשים... השנים.... אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך... ואני ואמא ננסה לעזור לעצמי... בשבלך!!! אני לא רוצה שתכעסי עלי... כי אני לא יכול להשטלת בעצמי אני יודע... אבל אני באמת מנסה... (הוא התחיל לבכות פתאום אף פעם לא ראיתי אותו ככה) אני מנסה להפסיק לשתות הרבה... אבל זה קשה לי... אני מנסה הכל בשבילך.... אני מנסה להפסיק לעשן בשבילך... אני מנסה להפסיק לכעוס... בשבילך!! כי אני אוהב אותך... אני לא רוצה... להכאיב לך...

הוא חיבק אותי והתחלתי ליבכות....
הוא המשיך לדבר:
אבא: אני רוצה לפתוח דף חדש... אני לא רוצה שתיהיה לך משפחה כזאת.... כמו שיש לך עכשיו אני רוצה שתאהבי את המשפחה שלך.... אני רוצה שצאהבי אותי ואת אמא שלך... אבל אני לא יכול להבטיח לך שאני ואמא נחזור להיות ביחד... כי זה יהיה נורא קשה...
אני: אנינ לא צריכה שתחזרו אני רק רוצה שתיהיה אבא יותר .... לא שיכור... זה הכל... אני לא מבקשת ממך יותר... אני לא רוצה יותר... כי אני יודעת שזה לא יכול לאפשר... ואפילו אני גם לא מצפה שתפסיק לשתות כי אני יודעת שמתי שהו תחזור שוב כי יקרה משו.... אבל זה מספיק לי שאתה מנסה... עכשיו... אבל עם לא היית מנסה.. זה בכלל לא היה עוזר.... אבא..... (מזמן לא קראתי לו ככה... רק אמרתי קובי השם שלו)
אבא: הוא קטע אותי ואמר: מזמן לא קראת לי ככה!!!


רוצים המשך?!
תגידו לי.... =[

בקשה תמשיכו להגיב כי אני מריגהש כאילו אני סתם כותבת את זה וזה נורא קשה לי!!אוהבת -גל- 😢

לתמוש המאמוש: ולכולם!
אממ.. כן אני יודעת שזה לא סיפור יפה.. זה פשוט סיפור על החיים שלי... ככה זה באמת כל אחד והבעיות שלו... ואני פשוט רוצה לספר אותו כי אין לי איפה... ואני מקווה שתגיבו...
ואני לא מתכוונת להגיש תלונה על אבא שלי כי הוא אבא שלי ואני אוהבת אותו ואתם תיראו איך הוא מנסה לישתפר.. וחוץ מזה הוא הולך לרופא... ומנסה הכל...

ושמתי לב שיש לנו שם דומה חח =)


אוהבת --גלוש--

זה מדהיםם אל תהיי עצובה אמא שלך אוהבת אותך והיא נורא נפגעה
תהיי גאה במי שאת ואל תשימי על אפ'חד..
אוהבץ..
+^+^ח-נ-ו-ש-ה+^+^
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

מסכימה עם התגובה שמעליי
זה עצוב...😢

רוצה המשך

אוהבת יניון😊

וואי מאמי,אני מצטערת על מה שקורה לך.....
תהיי חזקה....
יש עוד המשך??

השיחה המשיכה:

אני: אני יודעת... אני לא יודעת למה לא קראתי לך ככה אבל.. לא יודעת!
אבא: טוב...
אני: אבא?! אני יודעת שאני לא יזכה בחיים להרגיש כמו (כימעט) כולם איך זה שיש להם אבא רגיל ומשפחה אוהבת!! ואני יודעת שאני יקנא מאוד... אבל אני צריכה לקבל את המשפחה שלי!!!! ואני מקבלת אותה.. למרות שיהיה לי קשה!!! ואני רוצה שתבטיח לי משו... שתנסה לא לשתות ולא לשבור דברים...?!
אבא: אני ינסה... בשבילך!!!

אחרי זה ניפרדתי מאבא שלי הוא הלך הביתה שלו... הייתי שמחה ועצובה בו זמנית! אני לא יודעת למה... אולי בגלל שאבא שלי מנסה להיות מה שאני רוצה שהוא יהיה?! אני מקווה מאוד שזה יהיה ככה... אבל אני לא יקווה ליותר מדי דברים כי תמיד כולם יוצאים הפוכים!
עליתי לחדר שלי.. וראיתי את הטלפון שלי שציצלו אלי... 7 שיחות שלא נענו!
זה היה יונתן פעמיים וקורל 3 פעמים וחברים שלי...
לא היה לי כוח לדבר עם אפחד באותו זמן.. כי ידעתי שהמצב רוח הקצת טוב שלי יעלם פתאום כשאני ידבר... אבל אני רציתי לדבר עם יונתן אבל לא דיברתי... הלכתי לישון...
קמתי מוקדם.. עשיתי את צרכי...(=\)
וציצלתי ליונתן...
השיחה:

יונתן: סופסף למה לא ענית לי מאמי?!
אני: לא הייתי עם הפאפון הייתי עם חברים.. שמזמן לא דיברתי איתם..
יונתן: אה טוב נשמה... אני מחר חוזר לצבא... ניגמר לי החופש...
אני: אהה.. טוב... אני יתגעגע אליך! מאוד!!
יונתן: גם אני אליך.. אולי ספרי לי איך היה לך אתמול עם חברים?!?!
אני: היה נחמד... דיברתי עם האקס שלי שמיזמן לא דיברתי איתו ו....
יונתן: ו...?!
אני: סתם כלום דיברנו וזהו.... (לא אמרתי לו מה קרה כי חשבתי שהוא יתעצן או משו לא יודעת למה!)
יונתן: אהה טוב מאמי ... את רוצה להיפגש היום או משו?@
אני: אממ.. לא אני לא יכולה מצטערת יוני... זאת אומרת זה לא שאני לא יכולה אני פשוט קצת עצובה בימים האלה... לא ידועת למה (לא אמרתי לו) ואני רוהצ לחשוב קצת להיות לבד בבית!!!
יונתן: טוב.. מה שאת רוצה מאמי... אבל קרה משו?!
אני: לא...
יונתן: טוב מאמי....
אני: טוב אז נדבר כבר אני אוהבת אותך מואה ביי נשמה שלי!!
יונתן: גם אני אוהב אותך ביי מואה!


ירדתי לאכול.. אמא שלי ליטפה אותי בראש וחיבקתי אותה... ואמרתי לה שאני מצטערת.. ושאני אוהבת אותה!!
היא אמרה לי שגם היא אוהבת אותי... ושהיא מצטערת... שמחתי באותו רגע שוב!!!


אני כל הזמן רציתי שתיהיה לי משפחה יותר טובה יותר ... לא יודעת מה.... אחרת... שונה?!?!? אבל עכשיו!!! לא... אני רוצה שתיהיה לי את המפשחה הזאת... כמו שהיא.. לא רוצה שונה ולא בטיח!!! אני אוהבת אותה... הם רוצים להשתנות.... למה שאני לא יאמין?! למה אני שלא ינסה גם להיות בת יותר טובה?! יותר נחמדה?! יותר מושלמת?! בעצם אין דבר כזה מושלם לא?!??!?! אני לא יודשעת... מה זה מושלם בכלל?!?! אפחד בחיים לא יכול הליות כזה... מושלם זה דבר משעמם... חייב בשפחה משו עצוב אבל אני מקווה שהוא ישתנה וגם אמא שלי... וגם אני!! ביחוד אני.... אני רוצה שהם ימשיכו לאהוב אותי... עברו לי המון מחשבות באותו רגע... כמו אלה... כמו מה זה מושלם?! כמו מה זה שדברים טובים ומה זה עצובים?! יש לי משפחה טובה לאומת אחרים?! אני לא יודעת...



רוצים המשך?!
תגידו.... =[
אוהבת -גלוש-

רוצים המשך?!

בבקשה מתוקה..
את כותבת מדהים..
הסיפור כל כך עצוב.
אני כל כך מצטערת שזה קרה לך...
את יכולה להגדיל טיפה תכתב שאת כותבת תסיפור כי אני לא רואה כלום חחחח..
תמשיכי מאמי!!!!!!!

גלוש=]

לא התכוונתי לומר שזה לא יפה........

ובקשר לזה שאת שופכת תסיפור שלך פה זה טוב כי באמת אסור לשמור דברים בבטן במיוחד לא כאלה ......

והדבר היחידי שאפשר לומר זה: תיהי חזקה
ואם את רוצה לדבר , לשפוך תלב, לא יודעת מה ...אני פה.

עכשיו קראתי את הכל..
זה מאוד עצוב..
אנימקווה שתיתגברי על הכל ושאבא שלך ישתנהה
אל תדאגיי הכל יהיה בסדרר!!
מואהה אוהבתת אותךך
אורינו'ש!

טוב אני יעשה כתב יותר גדול =]
_________________________________________________________________

אחרי זה למחרת... קמתי... ציחצחתי שינים (כל מה שצריך...) וירדתי לאכול... הייתי שמחה באותו יום ולא רציתי ששום דבר יהרוס לי את היום! סופסוף אני שמחה! הרגשתי קצת מוזר! אבל זה היה כיף! =]
קורל צילצלה אלי... עניתי לה...:

אני: הלו?
קורל: גל?! מה נשמע?
אני: בסדר מה שלומך?!
קורל: בסדר.. שמעי אני מרגישה כאילו התרחקנו פתאום... מה קרה??
אני: לא קרה כלום פשוט התעצנתי קצת
קורל: התעצנת?! מאמי אני צריכה פה להתעצבן לא את!!
אני: סליחה?! מותק שלי.. תקשיבי לי!! זה לא בעיה שלי שזה ניגמר ביניכם ואני מאוד מצטערת אמרתי לך... אבל זה ניגמר נכון?!?! אמרת שזה נימגר!!! אז למה את הורסת לי עכשיו?! מה יעני את עושה את זה בכוונה?! קשה לך ליראות אותי שמחה?!
קורל: לא פשוט...
אני: (קטעתי אותה) פשוט מה?! מה את מקנא?! אמרת לי שזה ניגמר ביניכם לפני חודש!!!
קורל: ממה יש לי לקנא?! בך?! ממש לא!! מאמי שלי!! לי אין משפחה כמו שלך אז תרגיעי!

כשהיא אמרה את זה התעצנבתי ממש!!!
אני: סליחה?!?!?!?! קורל כדי שתתחילי להרגיע לפני שאני לא יודעת מה אני יעשה לך שמעת?! את לא יודעת מה אני מסוגלת לעשות כשאני עצבנית!!! אז עם את לא תרגיעי ומהר אני עוד ידאג שחברים שלי יטפלו בך... ואת מכירה אותם כשמישו פוגע בי מה הם עושים לו!! אז תרגעי!
קורל: ------------------------------------------------------------
אני: יופי עכשיו אני מבינה למה יונתן עזב אותך!!! את פשוט דפוקה!! קנאית!! לכי דפקי לעצמך דילדו בשכל י'פוסטמה!!
וניתקתי....

אני יודעת שקצת הגזמתי בשיחת טלפון הזאת... אבל היא גם הגזימה על מה שהיא אמרה על המשפחה שלי!! איך היא מעזה!!
כשהתחלתי לאיים עלי.. הרגשתי כאילו אני מתחילה לדבר כמו אבא שלי! אבל עם היא לא היית אומרת את זה לא הייתי מאיימת עליה!!

כבר 12 בלילה! יצאתי עם חברים...למועדון...
רקדנו השתכרנו קצת... דיברנו שטויות... והיה כיף חיים זה קצת היה חסר לי...
אבל התגעגעתי ליונתן!!!! וכל פעם ניזכרתי בזה שהוא לא אמר לי על קורל!
בשעה 3 וחצי בלילה בערך... היינו בשכונה... שתינו כמה בירות... והיינו יותר מדי שיכורים!
חברה וחבר שלי (ידיד) עלו אלי הביתה... (ואנחנו שיכורים... היינו בחדר שלי...)
אני לא יודעת מה קרה לנו באותו רגע.. אבל אני זוכרת רק חלק אחד... זה קצת מביך... אז אל תצחקו...
אני וחברה שלי הצטרפתנו ורקדנו והיינו חצי ערומות וידיד שלי הסתכל ושיתף פעולה...=\

אז בגדתי ביונתן?! כן... בגדתי בו... כימעט שכבתי עם ידיד שלי... אני לא ידעתי עם לספר לו כשהוא יחזור...!!!
יום למחרת....

רוצים המשך?!
תגידו!!
(דרך אגב זה סיפור אמיתי לכל מי שלא הבין.. וזה ממש לא מצחיק =\)

כןןןןן המשך....

המשךך דחוףףףףףףףףףףףףףף
😊

טוב ההמשך:

קמתי בבוקר.......................
וחשבתי עם לספר לו או לא?!
אבל גם ככה עכשיו הוא בצבא.. אז יש לי הרבה זמן לחשוב...
הלכתי למכולת ליקנות חלב וכל מה שצריך...
וראיתי את קורל עם ידיד שלה...
הוא התקרב אלי...(קראו לו דן) הוא אמר לי לבוא שנייה והיינו מאחורי המכולת וקורל לא ראתה אותנו..
דן: שמעי אני לא רוצה לעשות לך כלום אבל אל תאיימי על קורל שמעת?
אני: דן מאמי תקשיב לי... היא התחילה.. (כמו ילדה קטנה) ועם היא שולחת אלי אני יכולה גם לשלוח אליה אנשים... ודן באמת שאני לא רוצה לערב אותך בזה...
דן: לערב אותי במה?!
אני:עזוב לא משנה...
דן: טוב אז אני באמת לא רוצה לעשות לך כלום.. אז תעזבי אותה טוב?!
הוא התקרב אלי..
אני: שהיא תעזוב אותי..
ואני התקרבתי אליו
דן: את יודעת שאת יפה..?!?!
אני: אתה מתחיל איתי?!
דן: בערך... (הוא חייך)
אני: טוב (באתי לתת לו נשיקה בפה אבל אז נתתי לו בעיטה בזין שלו)
והלכתי...
היא ניסה לרוץ אחרי ולעשות לי משו ניראה לי...
אבל רצתי... והיה לו קצת קשה בגלל שהכאבתי לו....
אחרי זה...כשהגעתי הביתה...פתחתי את הדלת... וראיתי את אמא שלי בוכה...
סגרתי את הדלת והלכתי אליה מהר... שאלתי אותה:

אני: אמא מה קרה?! למה את בוכה?!
אמא: הוא ניפטר!
אני: מי?!
אמא: אח שלי... רון
אני:מה?! איך?! למה?!
אמא: הוא היה חולה מאוד... אני לא רציתי שתדעי כי גם ככה היה לך המון בעיות על הראש.. הוא היה כבר הרבה מאוד זמן חולה ואני לא יודעת מה היה לו בדיוק... אבל היום בבוקר הוא ניפטר.. (היא בוכה קשה לה לדבר)
אני: אמא אני מצטערת.. (מחבקת אותה)

הייתי נורא עצובה כששמעתי את זה....
אמא שלי הייתה באבל... היא הייתה צריכה לשבת שיבעה! היא נסעה לאחותי והם ישבו שיבעה שם... ואני נישארתי לבד בבית... ונסעתי אליהם מדי יום ליראות מה שלומה ומה של דודתי... וכולם בכלל...
😢

אחרי יומיים יונתן צילצל אלי... מהצבא! ולא ידעתי עם להגיד לו מה קרה עם ידיד שלי!

אני: היי יונתן מה נשמע?!
יונתן: בסדר... התגעגעתי נורא אז ציצלתי=]
אני: אהה גם אני התגעגעתי ואני שמחה שצילצלת!!
יונתן: אז מה איך היה לך בלעדי?! חחח(שמעתי ציחקוק קל בטלפון)
אני: קשה..חחח תשמע כשתחזור מהצבא בערך מתי זה יהיה?!
יונתן: עוד בערך כמה ימים..... כימעט כל שבוע יש לי חופש... לכמה ימים!
אני: אה טוב אז כשתחזור אני רוצה להגיד לך משו שקרה לי....
יונתן: טוב מאמי אני חייב ללכת אני אוהב אותך מאוד ביי מואההה
אני: טוב ביי מותק שלי גם אני אותך מואהההההההההההההההההההההההההההה



רוצים המשך?! =[
תגידו לי!