שני חצאים של לב 1:
אני בטוחה שממש אין לכם/ן כוח לשמוע הסברים ונימוקים על החיים שלי...
איך אני נראת...
מה המצב המשפחתי שלי...
קצת הגזמתי...
מה כבר יכול להיות המצב המשפחתי של ילדה בת 17?!,
אולי טפוסה...
אבל בטוח לא אלמנה או נשואה+כמה וכמה ילדים...
לפחות לא במצב שלי,
אני רווקה...
רווקה,
לא מאוהבת באף אחד...
שלא תבינו לא נכון...
אני גם לא מכוערת,
אני נראת בסדר,
נורמלית...
לא מיוחדת...
אבל אפשר להסתדר עם המראה שלי...
אני לא שונאת ת'הורים שלי על זה שהביאו אותי לעולם הזה,
אבל בכל אופן רבה איתם בלי הפסקה...
טוב יאללה...
נעזוב את זה בצד כרגע...
ונתרכז בדבר המעניין יותר...
הסיפור שלי
***************************
אהבתם/ן?,
רוצים המשך?,
תגיבו...
ת' מראש,
אוהבת אותכם/ן תמיד בכל מצב!!,
שלכם/ן תמיד!!,
הודיה לוי 😁
אני צ'ההה המשכוןןןןןןןןןןןןןן =]] ויותר ארוך! נתת לי דוגמית!! 😢 לא פייררר!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךך =))
-ניבו'ש- 😊
הודיה מאמי את כותבת מדהים
אני בטוחה שהסיפור הזה יפה כמו הקודמים
תשימי המשך ותשתדלי שהוא יהיה יותר ארוך
~אוהבת המונים~
ניתוש
ניראה סיפור יפהה
שימי המשךךך כפרה
מוואה ענקיתתת 😛
ישששש סיפור חדשדש של המוכשרת צ'לייי חיחי 😛
הודיה נשמתי נשמע סיפור יפיפה תמשיכי כפרע
אז כך לפני שאני ממשיכה,
ת' לכולכן על התגובות,
אוהבת אותכן הכי בעולם!,
מוווווווואההההההההה,
וההמשך הראשון היה רק הצצה קטנה למה שיהיה בהמשכים הבאים...
וזה ברור שההמשכים האחרים יהיו פי אלף יותר ארוכים מההמשך הראשון...
**********************
המשך...
הכל התחיל מהיום הראשון שבו הגעתי לכיתה החדשה שלי,
אני עולה חדשה מרומניה,
בת 17,
כיתה י"ב,
זה 100% יהיה קשה,
אבל לא נורא...
כמו תמיד,
נמשיך הלאה...
נתגבר על המבטים ש-100% כולם יתקעו בי ביום הראשון של הלימודים,
ויש מצב שגם בעוד כמה ימים אחרי היום הראשון...
ועל הקשיים שיהיו לי בלימודים,
למרות שבבית ברומניה,
תמיד ההורים שלי לימדו אותי עברית,
ואני יודעת פחות או יותר לדבר בעברית,
קצת לקרוא וקצת לכתוב,
יותר עדיף לי לדבר, לכתוב ולקרוא ברומנית השפה שלי,
של העדה שלי ,
והארץ שבה נולדתי ,
אבל לא נורא...
בבוקר הגעתי לשעה הראשונה,
עם אמא למזכירות,
שלחו אותי לכיתה י"ב 1,
פששש...
יפה יפה,
רואים מזה?!,
לא יודעת מי יודע מה עברית ושולחים אותי לכיתה הכי טובה וקשה שיש י"ב 1!,
לא נורא...
נתחיל לחרוש בשביל לדעת פיקס עברית!,
המחנכת שלי יצאה מהכיתה החדשה שבה אני אלמד,
בטח אתם שואלים את עצמכם מאיפה לי לדעת שהיא המחנכת החדשה שלי,
היא הציגה את עצמה,
ואמרה שהיא המחנכת שלי,
אמא שלי נתנה לי נשיקה בלחי ואמרה לי ברומנית בהצלחה,
אמרתי לה ת' ברומנית והיא הלכה...
כולי רעדתי,
המחנכת לקחה אותי ביד,
פתחה ת'דלת ביד השניה,
ונכנסנו שתינו לכיתה החדשה שלי,
כולם הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהחלל החיצון,
לא משנה...
ידעתי שזה מה שיהיה,
למרות שזה ממש לא נוח...
אבל אין מה לעשות עם זה,
היא הציגה אותי,
"יש לנו תלמידה חדשה בכיתה,
שמה הוא ז'נה ,
עולה חדשה מרומניה"
חייכתי עליהם,
וראיתי אותו...
יושב צמוד לקיר,
עם איזה מישהי...
בלונדינית,
נראית פי אלף יותר מפותחת בשביל תלמידה בכיתה י"ב,
אבל נעזוב אותה...
היא לא עניינה אותי,
הסתכלתי עליו...
יש לו עיניים ירקות,
ושער קצר קוצים מבלוגנים,
וגוף?,
הוא ישב אז לא ראיתי ממש...
אבל כן שמתי לב לשרירים שלו,
המורה קראה לו,
ואז הבנתי ששמו הוא טום,
אחלה שם,
המורה ביקשה ממנו שילווה אותי לשירותים,
כי באותם רגעים מרוב שהסתכלתי עליו,
לא שמתי לב שהתחלתי לרקד במקום,
מנסה להתאפק ולא לעשות בתחתונים...
הוא קם,
ואז ראיתי את כל הגוף שלו,
שרירי וחטוב,
ונוסף לכל גבוהה,
אחחח...
מלאך משמיים,
זה מה שאפשר להגיד עליו...
רק מקווה שהאופי שלו לא יהיה מגעיל...
הוא ניגש עלי,
לקח ת'יד שלי,
ויצאנו מהכיתה שלנו בייחד,
יד ביד,
טום- "אז את החדשה?"
ז'נה- "כן,
נעים מאוד"
טום- "גמלי מתוקה,
גמלי"
הוא הסתכל עלי מהראש ועד כפות הרגליים,
בעיניים ענקיות ואז המשיך ואמר...
טום- "תני לציין שאת נראית טוב"
ז'נה- "ת',
גם אתה נראה טוב"
הוא חייך עלי,
הגענו לשירותים,
אני נכנסתי והוא נשאר בחוץ,
כי אלה היו שירותים לבנות,
וישר שמתי לב שהאגו שלו יותר חשוב מהרגשות שלו...
ולא רק בגלל שהוא לא נכנס אחרי לשירותים,
כי אלה היו שירותים של בנות,
פה אני מסכימה איתו...
אין לו מה לחפש בשירותים של הבנות...
אבל קרו בהמשך עוד דברים שגרמו לי להגיע למסקנה ההיא...
*********************************
תנו תגובות ויהיה המשך... 😉
אורין ת' על התגובה יפתי 😉,
לכל השאר יאללה אנשים...
להמשיך להגיב...
עוד 5 תגובות יהיה המשך...
נישמע מעניין
אני בטוחה שזה יהי מושלם כמו כל הסיפורים שלך....
אז תמשיכי...
מואאהההההההההההההההההההה 😁
תמשיכיייייייייייייייייייייי
