קשר רחוק..עזרה. >:

שלום לכולם.
המ..אני דיי חדשה פה. (טוב,הודעה ראשונה פה O: )
עכשיו לעניין..
אני בת 15 אני נמצאת בקשר רחוק עם מישהו בן 16 (עוד מעט)
ואני מרגישה שהוא האחד.
יש לי ביטחון מלא איתו..אני מרגישה בטוחה.
פעם היה לי אובססיה לעשות פ'ן מתי שהייתי נפגשת עם אחד החברים ואיתו..פשוט
הוא אוהב אותי כמו שאני..ומקבל אותי ולא רוצה שאני יעשה שינוי בשבילו.
הוא תומך, הוא אוהב, הוא חם..הוא עוזר.
יש לי איתו קשר מעולה.
קשר מדהים.
קשר שנבנה על ידידות אמיתית של שנה (הכרנו דרך פורום ונפגשנו לא קצת פעמים)
הוא אוהב אותי כבר שנה..ואני לא אהבתי אותו
והיו לי חברים אחרים..ואמרו לו לעזוב ולהפסיק לאהוב אותי והוא לא רצה..והמשיך.
עד שהתאהבתי בו.
ושנינו מאושרים ביחד. מדברים בטלפון הרבה.
והכל טוב ויפה.

אבל כמו שציינתי אנחנו בקשר רחוק. 😢
יש בעיה של להיפגש והגעגועים אוכלים אותנו.
עכשיו בכלל תקופת מבחנים ..במיוחד שלו..בגרויות והכל.
אני והוא רוצים שזה יהיה קשר חזק ואמיתי. כי אנחנו פשוט משלימים את אחד השני. כמו לב אחד.
יש לנו בעיית מרחק שזה אומר
בעיה של תחבורה..
בעיה של הורים..
בעיה של זמנים..

ההורים שלי כעיקרון לא מרשים לי ללכת אליו..רק שהוא יבוא אלי.
הם חושבים שרק בגיל 18 מותר לי ללכת אליו...אבל אני מרגישה כל כך רע שהוא מתאמץ לבוא אלי.
כל כך רע לי מזה.
והוא יודע שיקח זמן עד שאני יבוא אליו והוא אמר שהוא לא יוותר עלי והכל..אבל..אין לדעת..מתי ימאס לו.
החלטנו שהקשר הוא בשבילנו..ולא כדי להוכיח להורים שהקשר רציני.
שאנחנו נפגשים בשבילנו ולא בשבילם. ולא בשביל להוכיח כלום.
אבל עדיין..אני רוצה שהם יכירו בזה..לא רוצה לאבד אותו..והם מקשים עלי כל כך.
הדרך היחידה שאפשר להגיע זה רכבות(המרחק זה שעה וחצי נסיעה)
והוא בא אלי בימי שישי(לא כל יום שישי..מתי שיוצא ) רק...שמישהו מביא אותו..אבל..
זה מפחיד. כול כך מפחיד.
כי אני לא רוצה שזה יתפורר..ואני כל הזמן חושבת בצורה אופטימית..שהכל יהיה טוב..ולא לדאוג
אבל...המרחק הזה ..אני לא יודעת מה יהיה בסוף 😢
מישהו יכל לתת לי עצות?
במיוחד בנוגע להורים שלי...כי הם יותר קשים מן הסתם.
😢 מיואשת. (אבל הוא מחזק אותי)

תודה מראש =]