ברור שלבכות...כי זה כואב...זה כואב כמה אנשים יכולים להיות פוגעים..
ובאמת לא עשיתי לו כלום!
חוצמלאהוב אותו ולהיות מוכנה להוריד לו את השמיים ואת הכוכבים רק אם יכולתי...את הנשמה הייתי נותנת למענו...למען מבט אחד קטן שלו למען חיוך אחד קטן שלו...למען טיפת אהבה...טיפת יחס..אבל כלום!
ובגלל זה! זה כואב!
תודה על התגובה..אני שמחה שאהבת את הסיפור...
המשך בקרוב
-אפרסקסית-
יבש פה רצח..
טוב בכל מקרה בקרוב אני ישים המשך... 😢
יפהה ברמותתתתתת
ועצוב טילים.......!! 😠 איזה מגעיל תומררר בעעעעעעעע 😠
שימי המשךךך נשמתי
מוואה ענקיתתת 😛
=-=פרק 22=-=
הימים עברו ואני יום יום הייתי בוכה על תומר. זה כבר הפך לשגרה שתמיד הייתי בוכה עליו.לילה לילה הייתי נכנסת למיטה ובוכה שעות! הבגדים והסדינים שלי היו רטובים מרוב הדמעות...הייתי פותחת את החלון ומסתכלת אל השמיים רואה ירח וכוכבים ושואלת את אלוהים "עד מתי? עד מתי אני יאהב את תומר?"
"אלוהים מה חטאתי? מה עשיתי רע שהוא ככה פוגע בי?"
רציתי כל כך להתגבר על תומר ולהפסיק לאהוב אותו..אבל הוא לא יצא מהלב...בתת מודע שלי גם אני עצמי לא הוצאתי אותו מהלב! הייתי חלשה לא היה לי כוחות להתגבר עליו לא הייתי מסוגלת לשכוח אותו!
החברות היו מנסות להוציא אותי מיזה...לדבר איתי...לשכנע אותי לנסות עם טום.אבל אני! רק תומר ענין אותי! כל דבר קשרתי לתומר! אהבתי אותו בצורה שלא יאומן!
טום ניסה שוב פעם...הוא אמר לי שהוא יחכה לי כמה זמן שצריך..והוא אוהב אותי! ואני שוב דחיתי אותו והפעם הוא נעלב וניתק איתי את הקשר. מידי פעם הייתי רואה את טום והוא היה רק אומר לי שלום ומביט בי במבט כועס!
את תומר הייתי רואה הרבה בים...פעם אחת הלכתי בחוף ותומר עבר לידי.
שוב המבטים שלנו נפגשו והעיינים הסתכלו אחד על השני! כל כך אהבתי אותו! לא הפסקתי להסתכל עליו! וגם הוא הסתכל עלי! ופתאום חייך אלי...
אני המשכתי להסתכל ועשיתי לו פרצוף 😊 והמשכתי ללכת...תומר הסתכל עלי כולו מיובש מהפרצוף שדפקתי לו...ואני המשכתי ללכת...הייתי חייבת ללכת! להראות לו שכבר לא אכפת לי!
כי בזמן שאהבתי אותו ובכיתי עליו לילות שלמים לתומר הייתה חברה..אחת מכיתה ז' שהרבה זמן הוא אהב אותה 😢
הם נהיו חברים וגם לה הוא הבטיח הבטחות! וגם היא התאהבה בו! וגם אותה הוא זרק! וגם בה הוא בגד! (ועוד עם החברה הכי טובה שלה) וגם בה הוא פגע ושבר אותה כמו שאותי!
ימים שלמים הייתי יושבת וממררת בבכי על כמה שאני אוהבת אותו...
והייתי אומרת לעצמי "זהו נטלי! מעכשיו את כבר מפסיקה לאהוב את תומר" ואיך שהייתי מחליטה לשכוח ממנו ישר למחרת הייתי רואה אותו...והוא היה שולח לי הודעות באייס וגורם לי להתאהב בו שוב מחדש!
"בואי נפגש נלך יד ביד למסיבה"
"אני אוהב אותך"
"את נראית טוב של החיים"
ככה תמיד הוא היה אומר לי...ואני הייתי מתאהבת בו שוב עד מעל הראש...
כולם אמרו לי למחוק אותו מהאייס ומהחיים שלי בכלל..ואני? אני לא הייתי מסוגלת...פחדתיייי פחדתי למחוק אותו מהחיים שלי! לא ידעתי מה אני יעשה בלעדיו!
ככה עבר לו החופש הגדול...עבר לי חצי מהחופש הגדול בדמעות עליו ובבכי עליו! ולראות אותו עם החברות שלו...החדשות שלו...ולראות איך גם בהן הוא פוגע ושובר אותן!
ב-8.10.2004 באמצע החופש הגדול...הייתה מסיבה בחוף...מור באה אלי! היא ישנה אצלי! התארגנו והתלבשנו פצצה לקראת המסיבה! פתאום באייס תומר שלח לי הודעה
תומר:[COLOR=purple]
את הולכת לחוף?
נטלי:[COLOR=purple]
כן מאמי ואתה?
תומר:[COLOR=purple]
כן! יש מצב אנחנו נפגשים? אני רוצה לדבר איתך!
נטלי:[COLOR=purple]
דבר מאמי
תומר:[COLOR=purple]
לא פה מאמי...אני רוצה לדבר איתך!
שתהי בחוף תתקשרי אלי וניפגש סבבה?
נטלי:[COLOR=purple]
טוב מאמי...יאללה ביי
שמחתי כולי..ומור עוד יותר שמחה בשבילי! תומר רוצה לדבר איתי!
הפעם תכננו אני ומור! שאני לא חותכת לתומר! שאני מתנשקת איתו כמו גדולה!
הלכנו למסיבה ושהיא נגמרה ישבנו כל החברות ביחד.
אוראל(חברה שלי) הייתה די לחוצה ואני שמתי לב...לקחתי אותה לצד ושאלתי אותה "מה יש לך? אוראל למה את לחוצה מה קרה?
"אני סתם...חברה שלי נפגשת עם מישהו ואני רוצה לראות בא לך לבוא איתי?" אמרה לי אוראל...
אני ישר הבנתי על מה היא מדברת! זה קשור לתומר בטוח!!!
מי שלא מבין...אוראל אוהבת את תומר הרבה שנים! פעם הם היו בקטע ומאז היא לא שכחה אותו! וכן! גם בה הוא פגע!
הרגשתי שאני חייבת ללכת איתה..ואוראל אמרה לי שזה קשור לתומר...
הלכנו ליד הבית של תומר...אני מור ואוראל! ומה ראיתי?
ראיתי את תומר...עם חברה שלו לשעבר מכיתה ז' נפגש איתה! ומתנשק איתה! ואומר לה שהוא אוהב אותה!
תומר לא ראה אותי...אבל אני? אני ראיתי ה-כ-ל
הדמעות ירדו לאט לאט...ומור חיבקה אותי...ואמרה לי שהוא סתם חרא ושאני לא יתיחס..
אוראל לא הבינה מה קרה לי(אוראל לא ידעה עלי ועל תומר,כי אני ואוראל לא היינו חברות קרובות)
התחלתי לבכות...הרגשתי כל כך רע...למה אתה חרא? למה? חשבתי לעצמי...לפני שעה אמרת לי שאתה רוצה להפגש איתי! שאתה רוצה לחזור אלי! ועכשיו אתה הולך ונפגש איתה? עם הזונה הזאת מכיתה ז?
תפגש איתהההה אבל לפחות אל תגיד לי שאתה רוצה לחזור אלי! לפחות אל תקבע להפגש עם שתי בנות ביחד באותו יום! באותה שעה! חשבתי לעצמי בלב...ובכיתיייי כל כך בכיתי באמצע הרחוב ליד כולם...
אוראל ראתה שמשהו קרה..ולקחה אותי לצד! ישבנו ודיברנו..סיפרתי לה הכלללל כל מה שעברתי וסבלתי וגם היא סיפרה לי על כל מה שתומר עולל לה...הסיפור שלנו דיי דומה! בשתינו הוא שיחק ובשתינו הוא פגע! בכינו ביחד! כי כאב לשתינו! לאוראל כאב לראות את האהוב שלה עם בנות אחרות! ולי? לי כאב לראות את החיים שלי נפגש עם חברה שלו לשעבר בזמן שהוא קבע להפגש איתי!
חזרתי הביתה עם מור...מור נרדמה ואני ישבתי במיטה ובכיתי...כל הלילה בכיתי לא ישנתי...זה היה הלילה הנורא בחיי...ישבתי ושמעתי את השיר "שבתות וחגים" כל כך הזדהתי עם הבית האחרון של השיר!!!
"אתה יודע איך הרגשתי שראיתי אתכם ברחוב לא מזמן
אני הייתי בסדר לא הראתי שום סימן
אבל בלילה איך בכיתי
איך הרטבתי את הקר
אווווו למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר?!?!?"
בדיוק עלי! 😢
למחרת נכנסתי לאייס...תומר היה מחובר ושלח לי הודעה!
תומר:[COLOR=blue]
לא התקשרת אלי אתמול להפגש איתי אה??
אני התעצבנתייייייייייי 😠 החוצפן עוד מעז לשלוח לי את זה? דיי נמאססססססססססססססס
המשך? תגיבו! והפעם להגיבבבב 😢
-אפרסקסית-
אמאאאאאאאאאאאאא =(
כלכך עצופפפפפפפפפפפפפ!!
איזה מניוווווווווק איככככככככככ 😠
בובית.. =( תמשיכייייייייי
בעעע איזה מגעיללללללללל ((תומר..לא הסיפור חח))
הבנאדם הזה פשוט ז-ב-ל-!
תמשיכי..
חחח תודה על התגובות! חולה עליכם! מוואהה
אין עוד תגובות?
מאמי שלי שימי המשך..
בקשה.. 😢
ה=מ=צ'=ךךךךך
מוואה ענקיתתת 😛
וווווואי אני בשוק...
קראתי את מה שכתבת פה ות'אמת זה לא נשמע אמיתי..זה נשמע כמו סיפור!!!
את כותבת יפה, רגעעע זה שמות בדויים או שהכל זה אמיתי?!
תקשיבי מההתחלה זה היה ברור שהוא סתם חרא של בנאדם,
מאז הקטע עם הנשיקה, אם הוא באמת היה רציני הוא לא היה מתעצבן והיה מחכה עד שתרגישי שאת מוכנה!
וואי וואי חח אני במתח..תמשיכייייייי :-$
Angel_4_u
תודה על התגובה!
וכן הכלללללל אמיתי בסיפור! כולל שמות!
לא המצאתי פה שומדבר...וזה נשמע כמו סיפור בגלל שזה עצוב ופוגע...
ושוב פעם תודה על התגובה!
ולכולן תודה חולה עליכן! אני עכשיו ישים את ההמשך... 😊
=-=פרק 23=-=
תומר:[COLOR=blue]
לא התקשרת אלי אתמול להפגש איתי אה??
אני התעצבנתייייייייייי החוצפן עוד מעז לשלוח לי את זה? דיי נמאססססססססססססססס
נטלי:[COLOR=blue]
לא רציתי להפריע לך עם אור
(מי שלא מבין מי זאת אור...אז אור זאת אותה אחת שתומר ניפגש איתה בזמן שהוא קבע להפגש איתי! אור בכיתה ז'והיא ותומר נהיו חברים קצת אחרי שאני ותומר נפרדנו-->דבר שפגע בי מאוד! ותומר אמר לי שהוא תמיד אהב אותה...ובעצם לא אהב אותי...)
תומר:[COLOR=blue]
מה?
נטלי:[COLOR=blue]
נוו דיי אל תשחק לי אותה עכשיו! ראיתי אותך איתה ליד הבית שלך!
תומר:[COLOR=blue]
מה קרה? כולה סגרתי איתה כמה ענינים כמו שהיה לי לסגור איתך!
ולמה שראית אותנו לא באת להגיד שלום? לא יפה כפרה!
נטלי:[COLOR=blue]
גם לא יפה לעשות את מה שאתההה עושהההה כפרההההההה
תומר:[COLOR=blue]
כולה דברנו...היינו צריכים לדבר
נטלי:[COLOR=blue]
כן ממש...
תומר:[COLOR=blue]
טוב תקשיבי! אני רוצה לדבר איתך! אנחנו צריכים להפגש
נטלי:[COLOR=blue]
סבבה
(לא יכולתיייייייי להתנגד לו! איןןן לא יכולתיייי הייתי מכורה אליו!)
מור רבה עם תומר! היא נכנסה בו על זה שהוא פגע בי...ותומר אמר לה שהוא לא התכוון שזה יצא ככה והוא אמר לה שהוא עדיין אוהב אותי ורוצה לחזור אלי...
ב-14.8.2004 היה יום האהבה...
מור ואני תכננו מה נעשה...מור נפגשה עם החבר שלה! ומור דיברה איתי ועם תומר...ותומר רצה להפגש איתי ולהיות איתי ביום האהבה...ואני??? אני כולי שמחתי עד השמיים....
תומר התכתב איתי ושאל מה אני עושה ביום האהבה...ואני הייתי מאוהבת בו עד השמיים! הוא הציע לי להיות איתו ביום האהבה...אבל רצינות הוא לא הראה...ובסוף לא נפגשנו..
למחרת גיליתי שתומר הציע לכמעט 10 בנות להיות איתו ביום האהבה...חלקן דחו אותו...חלקן הסכימו ונפגשו איתו...אחת אפילו הבריזה לו...ורק נטלי...רק נטלי...שזאת א-נ-י במקרה...
רק אני רציתי כל כך להיות איתו ביום הזה! יום האהבה...היום שבו הייתי מראה לו ומעניקה לו את כל האהבה הענקית שיש לי כלפיו...אבל רק לי הוא לא הציע ברצינות...
וששמעתי שהוא הציע לעוד 10 בנות...בכיתי בכי של דם...כל כך אהבתי אותו...ועם זאת כל כך סבלתי ממנו...
אהבתי אותו ושנאתי אותו ביחד...ותמיד הייתי אומרת "אין עכשיו זהו! תומר מת מבחינתי!" ואז שוב הייתי רואה אותו ומתאהבת בו! ושוב הוא היה שולח לי הודעות ומתחנף אלי ושוב שובר לי את הלב...ושוב אותם דמעות בלילה...ככה יום יום...זה היה כבר הרגל! זה היה סדר היום שלי... 😢
חודשיים שלמים של החופש הגדול לילה, לילה הייתי יושבת ובוכה על מר גורלי ועל אהבתי הנכזבת לתומר...
החופש כמעט ונגמר לו...ואני התכוננתי לעלות לחטיבה העליונה...
ומה גיליתי? שאני ותומר נהיה באותה חטיבה! ובכיתות מגבילות!
ישר עלה לי חיוך לפנים...והדופק דפק חזק "יששש אני יהיה עם החיים שלי! אני יראה אותו יום יום! אולי הוא יראה אותי ויזכר בי ויתאהב בי שוב"
אבל אחר כך...נזכרתי בכאב...נזכרתי כמה כואב לי וכאב לי בגללו...ולא ידעתי אם זה כל כך טוב שנהיה ביחד באותה חטיבה!
היום הראשון ללימודים הגיע....
יום ראשון! כיתה חדשה! מורה חדשה! בית ספר חדש! התחלה חדשה! וכאב ענק בלב ישן...וגם חדש!..................
המשך??? תגיבוווווווו
-אפרסקסית-
