הם היו מתכתבים תמיד,
ויום אחד הוא הזמין אותו סופ סוף להפגש,
לראות איך נראה השני,
עם מי כל אחד מהם התכתב כל לילה עד הבוקר,
הוא התלבט,
ובסוף ברגע ה-90 הוא החליט שהוא לא הולך...
הייתה לו סיבה,
שלמזל הייתה שם,
למזלו,
הוא נשאר בבית,
ואותו חבר טוב,
שאיתו דיבר כל לילה עד הבוקר,
שעליו הוא כל כך התקרב בזמן הזה,
שרק איתו הוא יכול להיות חופשי,
ולהתכתב איתו ללא פחד,
הוא היה כל כך סגור,
שהיה קשה לו להראות לאנשים את מה שמתחולל אצלו בפנים...
אבל זה קרה,
והכל נשבר בין כמה שניות,
אותו חבר שהוא התכתב איתו כל לילה עד הבוקר,
הלך למסיבה הארורה הזאת,
וחבל שהלך...
כי אותה מסיבה גמרה לו ת'חיים!!,
היה פיגוע...
והוא נרצח בדם קר,
ואותו חבר אשר היה תמיד סגור...
לא ידע מאיפה זה נפל עליו,
לא ידע למה ה' מעניש אותו בצורה כל כך אכזרית,
מה הוא כבר עשה שזה מגיע לו?!,
למה הוא לקח אותו איתו?!,
הוא היה באבל...
וכתב בעיתון,
כמה מילים פשוטות...
על אותו חבר טוב שאותו אף פעם לא יצא לו לראות פנים מול פנים,
"חבר אני אזכור אותך תמיד,
ת' על כל הרגעים הפשוטים האלה,
שכל כך עזרו לי",
כולם מאותו רגע ראו עליו...
את מה שעובר עליו...
למרות שהוא ניסה להסתיר זאת...
אבל שום דבר לא עזר לו...
הכל נגמר
*********************************************
תגיבו לי ב',
התגובות שלכם/ן מאוד חשובות לי...
השיר הזה לא נכתב עלי,
ברוך השם
אמאאאאא
איזה מרגששששששש
יאאאא
זה כל כך עצוב 😢
כישרוניתת!!
בתאלושששששש
אמאאאא איזה יפה זהההה
עצוב 😢 שלא נדע...
עצוב בטירוף ומפחיד עם כל הפיגועים האלה
שלא נדע יצא מרגש ומצמרר
אהבתי מאמי תמשיכי לכתוב
ושמחה שזה לא עלייך בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
