קודם כל התמונות באמת קשות
בתור נכד במשפחה של ניצולי שואה
הסיפורים ששמעתי הקושי שלהם לספר
הכי קשה היה לי לראות את התמונות של המשרפות
בכל מקרה אני מקדיש את השיר הבא
לאביו של סבי יהי זכרו ברוך
יבכה הכינור
שפתיי חתומות לא אומרות מילה
עומד באותה שתיקה
כששוב נשמעת הצפירה
דקה של דומיה
ורק הכינור שבתוכי יבכה
לא מפסיק ורק ימשיך
יבכה הכינור על אב סבי
שלא ניצל שלא יכל
שבו הגורל בגד
יבכה הכינור בדמעות
על אותם רגליים קטנטנות
שצועדות אל תוך המשרפות
יבכה הכינור בקול רם
עם אותם גיבורים
אנשים נשים וילדים קטנים
שצעדו עם אב סבי
יבכה הכינור ביום זה
יותר מכולם
על אותם 6 מיליון בערך
על אותם חברים
אהובים קרובים
על אותם … על כולם
יבכה הכינור ולא ידום
על אותו כאב שלעולם לא ישוב
על אותו זיכרון שלעולם לא ישכח
יבכה הכינור ולא יפסיק
מאז ועד עולם וימשיך קולו להישמע
לא ישקוט ולעד ינגן
ווואיי..שיר עצוב...אבל כזה יפה...😢
שיר יפה..אבל עצוב.. :cry:
שיר עצוב...
אני כנראה שנה הבאה טסה לפולין...התחילו לארגן משלחת...אני הולכת להיות מועמדת... כי גם סבא שלי והמשפחה שלו היו בשואה...ולדעתי...זה מסע שכל אחד צריך לעבור בחיים...
QUOTE
ולדעתי...זה מסע שכל אחד צריך לעבור בחיים...
גם לדעתי
שיר מאוד יפה!!!!!!
אבל עצוב 😢
תראי כדי לעבור מסע כזה את צריכה להיות חזקה בנפש ואני לא כזאת אני רציתי אבל אני לא יכולה לראות דברים כאלה זה גורם לי ממש צער ואני לא יעמוד בזה בתמונות זה פחות קשה מלראות במציאות!
צודקת...
כל אחד צריך לעבור מסע כזה אבל.....לא כל אחד מסוגל לעמוד בזה.... אני לא'דעת אם אני ב'מת חזקה כמו שאני חושבת שאני אבל אני ממש רוצה לנסוע....אז ניסע ואני בטוחה ששם אני אקבל את כל התמיכה האפשרית מהחברים שיהיו איתו מחברי המשלחת ומהמלווים...
