"טוב אמא אני אביא לך מחר את הטלפון של רחל..." אמרתי בשקט, קיוויתי שתרדם..כדי שאוכל סוף סוף להתקשר ליניר אהובי, כן אנחנו חברים..אבל בנתיים זה בחשאיות, בגלל נועה - החברה הכי טובה שלי..היא אוהבת את יניר, היא יודעת שאני אוהבת אותו גם , אבל אין לה מושג שהוא אוהב אותי, ויש בנינו קשר.
לקחתי את הפלאפון מהשולחן במטבח..ורצתי מהר לחדרי וסגרתי את הדלת.
כל לילה אנחנו מדברים בפלאפון, שעות על גבי שעות..אחח אני כל כך אוהבת לדבר איתו , כמה שזה עושה לי טוב.
חייגתי בזריזות את המספר, מתרגשת כמו כל פעם לפני שיחה.
"הלו.." שמעתי את הקול שלו, אין דבר שעשה לי יותר טוב ברגע זה מאשר הקול שלו.
"ינירוש, התגעגעתי יפה שלי"..אמרתי לו.
"גם אני התגעגעתי אלייך הילושה שלי..מה דעתך שנפגש עוד רבע שעה בפארק ניר?" אוי, כמה שציפיתי לשמוע זאת.
"כן בטח..אני מתארגנת ויוצאת..נתראה שם..אוהבת אותך!! ביי"..אמרתי.
"אוקיי אני אתארגן ואצא גם..אוהב אותך קטנה שלי"..
בשקט פתחתי את הארון, מה אלבש? הוא הרי הולך לראות אותי..ואני צריכה להיות יפה.
מצאתי את החולצה השחורה, שבדיוק היום אבא גיהץ לי..איזה מזל!
שמתי אותה ואת הג'ינס האהוב עליי..שמתי קצת איפור ואת הבושם הזה, שמושך אותו כל פעם שאני שמה אותו, לקחתי מפתחות וברחתי בשקט בשקט מהבית.בלי שאמאבא ישמעו.
7 דקות הליכה עד לפארק, הגעתי , חיכיתי לו בערך כמה שניות עד שראיתי אותו מתקדם לעברי.
הלב שלי פעם בחוזקה, כל כך התגעגעתי אליו...הוא לומד בבצפר אחר, ואנחנו לא ממש מתראים הרבה, בגלל נועה, שרוב הזמן איתי.
הוא שם את הבושם שלו, שאני תמיד אומרת לו לשים..אני פשוט לא יכולה לעמוד בריח הזה.
כמה צעדים והוא הגיע אליי, נשענתי שם על פסלון כזה קטן, והוא בא ..בלי מילים והביא לי נשיקה צרפתית.
"התגעגעתי הילה!! כמה שהתגעגעתי אלייך !! את לא מתארת לעצמך!!" אמר לי, ועוד לפני שהספקתי להגיד לו כמה שאני התגעגעתי אליו גם, הוא הביא לי נשיקה.
התיישבנו שם על הפסלון הקטן הזה, לבד בחושך, 2 בלילה הייתה השעה.
הוא הציע שנלך לדירה של דוד שלו, הוא ידע שהוא לא בבית, ותמיד דוד שלו מביא לו מפתחות לדירה שלו..
הלכנו, כמה דקות והיינו כבר אצלו בבית..הלכנו מחובקים כל הדרך..לא הפסקתי להריח את הבושם המדהים שלו!
הגענו, ניכנסו לבית, בית ממוצע..כל מה שהיה נחוץ באותו רגע היה- מיטה.
התיישבנו על המיטה, הסתכלנו אחד לשני בעיינים..אי העיינים שלו פשוט הורסות אותי..אפורות-כחולות..שאומרות כל כך הרבה, מספרות כל כך הרבה..
כדי לשבור את הדממה, שאלתי אותו בחיוך שובב.." אתה מצוייד?" הוא הבין למה שהתכוונתי..חייך וענה לי "בטח אהובתי, במיוחד בשבילך"..רציתי שהוא פשוט יטרוף אותי.
התחלנו להתנשק..בלהט..הוא השכיב אותי על המיטה, ולאט לאט קילף את הבגדים שלי..גמאני הורדתי לו את הבגדים..וכך המשיך לו הלילה לאיטו..עד שגמרנו.
הוא ליווה אותי הביתה, עד דלת הבית וכל הדרך אמר לי כמה שהוא אוהב אותי ולא יכול לחיות בלעדיי..ככה זה היה כמעט כל יום, חודש שלם..שחשבתי שאין יותר מאושרת ממני. שאף אחד לא יוציא ממני את האושר שבי.
עד שיום אחד הגעתי לבצפר, וראיתי את נועה, באתי להגיד לה שלום והיא התעלמה ממני, פשוט המשיכה ללכת.
שאלתי אותה מה קרה? שתסביר לי והכל, עד שבהפסקה היא החליטה לספר לי מה קרה, אחרי שכל השיעור היא התעלמה ממני.
"בואי אני אספר לך מה קרה..אני חשבתי שאנחנו החברות הכי טובות, שאנחנו מספרות זו לזו הכל..לא האמנתי עלייך שתוכלי איי פעם להסתכל לי בעיינים ולהגיד לי עדיין שאת מספרת לי הכל ושאת החברה הכי טובה שלי.." התחלתי לחשוד, ניראה לי שהיא גילתה הכל- עליי ועל יניר. אבל מי? מי יכול לספר לה?
"מה קרה אבל? ספרי לי!!" צעקתי עליה שתמשיך כבר ולא תמשוך את זה ככה.
"מה קרה את רוצה לדעת? בואי אני אספר לך..אתמול בלילה, רבתי עם ההורים שלי, רבתי יותר מכל הריבים שהיו לי איתם בחיים, ומי כמוך יודעת עליהם..בקיצור ברחתי מהבית ..לא יכולתי לשאת את זה יותר ויצאתי החוצה...ומה ראיתי לפתע? אותך ואת יניר מתהלכים באמצע הלילה ברחוב מחובקים ומתנשקים!! זה מה שראיתי..עכשיו אני לא רוצה ממך שום הסברים..ושום דבר..פשוט תעזבי אותי לנפשי ואל תפני אליי יותר בחיים שלך!.." דמעות עלו בעייניה באותם המשפטים..היא אמרה את זה ופשוט רצה לבניין השני.
לא הספקתי להגיד כלום והיא הספיקה לרוץ.
אני מקווה שנהנתם מהסיפור!! אם אני אראה תגובות להמשיך אני אמשיך..מבטיחה!!
בבביי!!אוהבתת!!





