לחץ בלימודים

למה מתכוונים כשמדברים על לחץ בלימודים, ואיך מתמודדים עם התופעה? הפסיכולוגית יעל דורון עונה על השאלות הכי לוחצות בתקופת הבחינות.

יעל דורון, פסיכולוגית, יודעת בדיוק מה עובר עלינו בשיאה של היסטרית הלימודים, ויש לה הרבה מה להגיד לזה. אז מה זה בכלל הלחץ הזה, למה הוא קיים ואיך מתמודדים איתו? הנה כמה תשובות מעניינות לבעיה הכי דחופה של תלמיד ממוצע. עד החופש הגדול.


כשמדברים על לחץ בלימודים, למה בעצם מתכוונים?
ללחץ בלימודים יש תופעות שונות, והוא יכול להשפיע אחרת על כל אחד שסובל מהבעיה, ולהתבטא בכל מיני דרכים. רבים מהנלחצים סובלים מירידה בריכוז, שמלווה בחוסר יכולת להתרכז גם כשהם מנסים ללמוד, ואפילו אם הם פועלים בתנאים האופטימאליים מבחינתם – מוזיקה, אור, שעות מסוימות ביום וכדומה.

בנוסף יכולים להתלוות לכך סימפטומים אופייניים כמו כאבי ראש, בעיות עיכול, חולשה, עייפות גדולה, תאבון מוגבר או חוסר תאבון, מצבי רוח מתחלפים – וכל זה רק בגלל שלחוצים מהלימודים.

מה בעצם גורם להיסטריה? האם הבעיה היא באמת יותר מדי עומס בלימודים, או שיש סיבות נוספות שמשפיעות?
כמובן שיש באמת את הלימודים עצמם, אבל מעבר אליהם מעורבים גם מאפייני האישיות של כל אחד. למשל, תלמיד יהיה יותר בלחץ אם הוא מאוד הישגי וחשוב לו להיות הכי טוב, או שחושב שרק אם הוא יגיע להישגים מסוימים הוא יצליח בחברה.

גם לחצים מצד המשפחה יכולים להשפיע, בין אם מדובר בציפיות של ההורים, ובין אם מדובר רק במה שהילד חושב שההורים שלו מצפים ממנו. יש תלמידים שחושבים שההורים שלהם יקבלו אותם רק עם ציונים טובים, ובדרך כלל אם הם רק היו שואלים, ההורים שלהם היו אומרים להם שהם יקבלו אותם כמו שהם, גם אם לא יצטיינו בכל התחומים.

ומה החלק של בתי הספר בכל זה?
יש בתי ספר שהם מטפחי הישגיות ומצוינות, ויש שני צדדים לעניין. מצד אחד, זה בהחלט טוב לעודד להצלחה, ומעלה את ההישגים של התלמידים, מצד שני זה יכול להפעיל עליהם לחץ גדול מאוד.

הבחינות הופכות להיות אפילו יותר חשובות מהרגיל, והגישה הזו מעודדת גם את התלמידים לבחון אחד את השני ולהגביר את המתח.

כולנו נלחצים ולא תמיד לוקחים את הלימודים בפרופורציה המתאימה. איך יודעים כשזה מגיע למימדים של בעיה של ממש?
אם הלחץ פוגע בתוצאות, אז זו תופעה שצריך לטפל בה.

יש בפסיכולוגיה עקומה המתארת את השפעת הלחץ על הלמידה, ונקראת "עקומה U הפוכה". ככל שהלחץ עולה לומדים יותר טוב והוא מצליח להועיל, עד לשלב מסוים שבו הלחץ גבוה מדי והוא מתחיל לפגוע בלימודים וביכולת להתרכז ולהצליח.


אני, למשל, בדרך כלל לא מצליחה ללמוד עד הרגע האחרון. זאת השפעה שלילית של הלחץ?
לא, זה ממש לא עניין של לחץ. כשאנשים פועלים רק כשהאקדח מופנה להם לרקה זו פשוט נטייה אישיותית לדחות דברים.

ההיסטריה, גם ברמה הכללית של כיתות שלמות, בדרך כלל באה בגלים. אילו תקופות נחשבות ללחוצות ביותר?
אנחנו בהחלט רואים בעיות של לחץ ברמות גבוהות יותר בתקופות מסוימות בשנה. סביר להניח שהלחץ נמצא שם כל הזמן, אבל פסח ידוע כזמן בו מתלוננים יותר. אצל התיכוניסטים הוא תחילת הבגרויות, ואצל התלמידים הצעירים יותר מדובר במעבר מיסודי לחטיבה, מהחטיבה לתיכון, ויש הרבה החלטות שצריכים לקבל.

מי שסובל מלחץ בלימודים ברמה שפוגעת בתפקוד שלו זכאי להקלות?
לחץ לא מצדיק הקלות, אבל חרדת בחינות בהחלט מצדיקה טיפול, ואפשר לטפל בה. מדובר בטיפול לא ארוך ויעיל, שכולל בעיקר התמודדות עם האמונות שעומדות בבסיס הלחץ, למשל התפיסה שאני חייב להיות מספר אחד אחרת אני לא שווה.

אנחנו בודקים ביחד עם המטופל אם זה באמת הגיוני, מסבירים את מה שעומד מאחורי זה, ומנסים לטפל בזה. מעבר לזה לא מאבחנים לחץ, אלא הפרעות קשב וריכוז. לפעמים שני הדברים באים ביחד, אבל זה לא חייב להיות ככה.

ולקראת השיא של התקופה המטרידה – איזה טיפים את יכולה לתת כדי להפחית את הדאגות?
לכל אחד יש את השיטה שמרגיעה אותו, ואנחנו צריכים ללמוד מה השיטה שעובדת עלינו. יש אנשים שנרגעים אחרי ספורט, והם יכולים לעשות הליכה קצרה לפני הלימודים. יש כאלה שפשוט צריכים לישון טוב, לשמוע מוזיקה ולאכול קוביית שוקולד (או חפיסה).

חשוב לזכור, שבחינות הבגרות הן לא סוף העולם, גם אם לא תקבלו ציון גבוה כולם עדיין יאהבו אתכם, ותמיד אפשר לחזור ולשפר לבד, או בעזרת אחד מהמכונים האקסטרניים.

מה שבטוח, זאת ממש לא תקופה להקשות ולהעמיס על עצמך יותר מדי. אין טעם לשלב בשיא הלחץ דברים נוספים שדורשים מאמץ ויוסיפו עליכם קושי, כמו דיאטה או שינוי כלשהו באורח החיים, אלא לעשות כמה שיותר דברים שעושים לנו טוב.

מקור: http://young.nana.co.il/Article/?ArticleID=183126&sid=26