קמתי בבוקר ללכת לבית ספר היה זה יום יפה אבל הבשורה היתה נורא
אמא שלי בוכה וצורחת בסלון ואבא שלי בא אליי ואומרי לי בעמב אריאל נפטר
אריאל היה דוד שלי אבל היינו כמו אחים אהבתי אותו נוראה כל הבוקר בכיתי
אחרי כמה שעות נסענו לסבתי וכולם היו שם וכולם בכו נשארנו שם כל היום ויום למחרת
היתה הלויה הוא מת מפליטת כדור של חבר שלו
השיר מוקדש לסיפור(שיר שלי):גדלתי איתך
בבית שלך
את השקל הראשון שלי קיבלתי ממך
תמיד איתך
חיי בישבילך
אני תמיד יעשה את הכל למענך
ונכון שליפעמים אני עושה טעות
אבל זה רק שטות
תמיד אותך בליבי
אוהב ותמיד רוצה שניהיה יחדיו
כי אהבה כזאת של אב ובן
לא משיגים כזאת
בכל מקום
זה דבר שניתן ליבנות
ולא לשבת ולחכות לאהבה כזאת
כי זה אהבה שבחלומות
כזאת היתה לי
רק של בן ודוד
אבל הוא מת לי ביגלל טימתום
של בן אדם סתום
שלא יודע לישלוט בעצמו
והוא הרס אהבה שכזאת
שלקחה 13 שנה לבנות
אני ימשיך את הסיפור בקרוב הוא יכלול רגשות אכזבות הפתעות וכו
הסיפור אמיתי
תגיבו
