[FONT=Courier]אנשים אני חייבת את העזרה שלכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לפני כמה זמן קראתי פה משהו בפתגמים-מושלם!!!!!! ואני חייבת לדעת מי כתבה אותו מי שיודעת שתגיד לי הנה הפתגם:
מן השמיים ירד אליי מלאך...
התיישב לצידי ואמר לי כך:
"ילדה...עזרי ללבך להחליט...
עזרי לו את הרגש להבליט.."
הסתכלתי עליו בפרצוף מבולבל...
והוא הסתכל עליי ושאל
"מה ילדתי? מה אותך מבלבל?
מה שוב גורם ללבך סבל?"
עניתי לו מיד "איני יודעת מה גורם לי לסבל וכאב..."
והוא אמר...אך רואים זאת...הוא יוצא ממקום נסתר אך גם נגלה – הלב...
מעיניי החלו לזלוג הדמעות..
אמרתי לו "אני לא יודעת מה לעשות"
הסתובב והסתכל עליי בפרצוף אוהב ומרחם...
ואמר לי "אמרי לי ילדתי איך אותך אוכל לנחם"...
הסתכלתי עליו ואמרתי "תודה לך...אך איני חושבת שתוכל לעזור...
את הבלבול הזה רק הזמן יוכל לפתור"
הוא קם ואמר לי "אני מקווה שאת הסבל הצלחתי להעביר
ועכשיו...אני מצטער אך עליי לחזור להתעופף באוויר"
לפני שהלך....ניסיתי אותו לחבק ולומר תודה...
אך לפני שהספקתי הוא נעלם...כאילו התאדה....
חזרתי לשם... בחושך...לאותו המקום...
ישבתי וחיכיתי למלאך שאז הגיע מהמרום...
ישבתי שם כמה שעות...
ישבתי....בלי יכולת לעצור את הדמעות..
פתאום שמעתי קול מוכר..
הוא חיבק אותי וכיסה...כדי שלא יהיה לי קר...
הסתכלתי עליו בעיניים נוצצות..
וליטפתי בהיסוס את הנוצות..
הוא ליטף את ראשי ולחש לי בסוד
"מה ילדתי? כמה סבל יהיה עוד?"
סידרתי את נשימתי ואמרתי
"לא יודעת מה קורה בנשמתי..."
הוא הוציא פתאום זוג כנפיים
ואמר לי "הנה ילדתי...שימי על הידיים"
שאלתי אותו "למה לשים אותם? במה הם יעזרו לי?"
והוא פשוט לחש "בבקשה...הקשיבי לי"
שמתי את זוג הכנפיים והבטתי בו..
והוא אמר לי "עכשיו קומי...וגעי בו"
שוב...כמו בפעם הקודמת...
הבטתי בו מבולבלת...
והוא מיד טרח להסביר
"געי בלבך...שאת הרגש כמו תמיד מסתיר"
הנחתי את ידיי על לבי ושוב הסתכלתי עליו...
והוא אמר לי "זהו...בואי איתי עכשיו"
הושיט לי את ידו ואמר לי בקול אוהב
"זהו...עכשיו...את איתנו... את מהמלאכים שדואגים לכל לב ולב"
ישבתי לי לבד...על ענן..הבטתי מסביב אל השמיים..
הבטתי..והדמעות הציפו את העיניים..
ניסיתי להבין מה עליי עובר..
אך התייאשתי די מהר..
כיסיתי את העיניים..
שילבתי את הידיים...
פתאום הרגשתי יד מלטפת את ראשי הקר..
הסתכלתי...וראיתי את המלאך היקר..
המלאך שעזר לי כל כך..
המלאך ששוב התיישב לצדי חיבק,הפגין אהבה..ותמך...
הסתכלתי עליו ושאלתי "איך תמיד אתה יודע מתי להגיע?
ואיך תמיד אותי אתה מרגיע?"
הוא הסתכל עליי וחייך חיוך גדול
ואמר לי "אני יודע הכל"
חייכתי אליו ואמרתי "אתה כל כך טוב...
ויודע רק לאהוב"
הוא אמר לי "מה צריך יותר מזה?
אהבה וחום...לא יותר מזה"
הסתכלתי עליו בפרצוף מעריץ..
והוא אמר לי "החיוך על הפנים שלך...אבל העצב מעינייך מציץ"..
אמרתי לו "אין מה לעשות...כזו אני..העצב תמיד יהיה אצלי"
והוא אמר לי "אני עוד ישנה את זה...זו העבודה שלי"
אמרתי לו "אני לא חושבת שתצליח...
אבל אולי...ואם כן...את הרגע הזה אני אנציח"
הוא קם...חייך אליי והביט בי בפרצוף אוהב..
ואמר לי "אל תדאגי...אני יעשה זאת...משום שאני רוצה זאת מכל הלב"
בבקשה תגידו לי מי כתבה את זה!!!!!!!!!!!!! תודה בובות 😍 😍
תסתכלי איפה שמצאת את זה ותראי מי כתבה ת'הודעה.. 😊
אממממ...
סורי אין לי מושג..
מאמי כמו שאמרו לך בתגובה הראשונה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
