חוצפניתתת!!!
שימי המשךךך
זה לא פסדר מה שאת עושה שמה המשך ואז משאירה אותנו במתח!!
לא לא לא ממש לא 😁
נו תמשיכיי כבררר
אוהבת אותך
רונרון 😊
רונרוןן בובה שליי תירגעייי מאמייייי..
אני עכשיו כותבת המשךך ומפרסמתת לכן..
ח~כ~ו בסלנות!!!
יופייי
חחחח מהבוקר אני מחוברת הייתי בעבודה והתחברתי לאתר לבדוק אם יש המשך חע זנות!!
ואני מחכה ומחכה ופוף אין המשך!!! גררר 😠
ועוד מעט יהיה המשך 😊😊😊
אוהבת אותך
רונרון
וואי הרבה זמן לא קראתי ת'סיפור..
והוא מושלםםםםםם... מעלףףףף...
ואני במתחחחח.. מה קרה ליניב?!
המשךךךךךך ומהרררררר
מואההה..לילוש..=]]
רונרון עם חכית מהבוקר תחכי עוד קצת..
לילושש בובה בפרק הבא תדעי תהמשך.. 😊
יניב על אקסטות חחחח!!!
הוא מסתמם 😮
חחחחחחח
אוהבת
רונרוןןן
כן עוד קצת...
אממ 5 דקות מקסימום 10 אם לא אני ימות...
רונרון לי נראה שאת על אקסטות חיחיחי בובה שלייי
חכי מקסימום רבע שעה..
נגה את אין לך סבלנות אה??
חחח כפרה עליך אני צריכה להלוות לך קצת!!
כבר 2 דברים זה רק תגובת
וזה מעצבן שיש פעם ביובל המשך
רני דורשת צימצום
לפעם ביום!
איזה עצבנית!!!
עם היה לי זמן פעם ביום הייתי כותבת לכם המשך..
רק לקרוא תהמשיכם לוקח לי מלא זמן ואין לי את כל היום!! מצטערת..
וחוץ מזה ~ כל פעם אתן מקבלות המשכים ארוכים!!
טוב נו עלית עליי... 😁
חחח לא סתם חס וחלילה אני נקייה (כבר 3 חודשים 5 ימים45 דקות ו38 שניות חחחח)
אני משועממת ואין לי טלויזיה אז אני משתגעתתת
אוהבת אותך
רונרון 😊
חחחחחח רונרון את נראה לי באמת על אקסטות.. מה נסגר איתך??
ולמה אין לך טלויזיה??
'מה עושים?? מה עושים??' חשבתי לעצמי וחיטטתי בפלא'..
לא היא..
לא הוא..
לא היא..
לא היא..
לא הוא..
לא היא..
וככה עברתי מספר מספר עד שנתקעתי על המס' של..
שלומי.. החלטתי בכל זאת להתקשר אליו.. אחרי השיחה שלו עם יניב אולי אצלו אני יוכל להשאר..
טו.. טו.. טו.. טו..
אחרי 4 צילצולים הוא ענה..
"במה זכיתי לטלפון ממך??" הוא שאל במהירות כאשר אמרתי את שמו..
"שלומי אני יכולה לבוא אליך??" שאלתי אותו בקול רגוע מחכה לתשובה..
"כןן בטח מאמי!! איפה את עכשיו..??" הוא ענה ועל פניי הופיע חיוך קטן..
"מממ חושבת בגבעות.." המשכתי לדבר עם שלומי..
הוא החליט שהוא בא לאסוף אותי מפה..
ובאמת אחרי 10 דקות שלומי הגיע במונית..
הוא יצא ממנה חתיך מתמיד.. מכנס גלישה קצר, גופיה צמודה, כפכפי ים ומשקפי שמש.. הוא ניגש אליי והרים את התיק, לא שאל יותר מדי שאלות והושיט לי תיד..
התקדמנו לעבר המונית ונכנסו.. "חזרה לרחוב" הוא אמר לנהג ופנה אליי.
"איך הגעת לפה??" הוא שאל והביט בי בעיינים..
"סיפור ארוך.. אני יספר לך בבית.." אמרתי והוא הנהנן בראשו.. "תגיד יש מצב אני יכולה לישון אצלך היום??" שאלתי אותו והוא ענה את אותה התשובה שלי..
"תשובה ארוכה.. אני יגיד לך בבית" חייכתי אליו חיוך קטן והגענו כבר אליו הבית..
שלומי פתח את הדלת ויצא ממנה, לקח אחריו תתיק והושיט לי יד.. יצאתי אחריו מהמונית ושלומי שילם לנהג, הבטתי על הבית מבחוץ והוא היה נראה ממש יפה..
אומנם קטן אבל ממש יפה.. שלומי החזיק לי תיד והוביל אותי לתוך הגינה, "מאמי בואי שבי פה על הנדנדה עד שאמא שלי תסיים לשטוף תבית" הוא אמר והצביע על נדנדה מעץ נורא יפה.. התיישבתי עלייה ושלומי התיישב לידי.. "עכשיו את מוכנה לספר לי תסיפור??" הוא שאל, הבטתי בו והתחלתי לספר.. הרגשתי בטוחה איתו..
התחלתי לספר לו על יניב, על מה שאמר לי אופק, על מה ראיתי בקיצור את כל הסיפור.. שלומי הביט בי והנהן בראשו מידי פעם.. אחרי שסיימתי לספר לו תסיפור הארוך המילה היחידה שהוא הוציא מהפה היא "אהה" הוא אמר ושתק..
"שלומי יש לך מש'ו לספר לי??" שאלתי אותו, הרגשתי שגם הוא יודע.. 'מעניין מזה' חשבתי לעצמי.. 'מה זה עד כדי כך חמור??' השאלה הזאת רצה לי הרבה זמן במוח..
"יאן לי מה לספר לך.. מה שיש לספר יניב יספר לך כבר" הוא אמר והמשיך.. "ו.. זה לא בדיוק חמור ~ זה יותר מסובך!! אל תדאגיי, הוא פשוט קיבל את זה דיי קשה.."
שלומי קרא את המחשבות שלי וענה לי עליהן..
חשבתי על הנושא.. חשבתי על יניב.. איך הלכתי לו ככה?? אולי הוא רצה לספר לי אבל באמת היה קשה לו?? אולי הוא זקוק שלי..
התחילו לעלות לי רגשות אשמה וכבר לא יכולתי..
ירדו לי כמה דמעות ושלומי ניגב אותן.. "את לא צריכה להרגיש אשמה.. זה בסדר מאמי!!" הוא אמר וחיבק אותי חיבוק חזק.. כל כך הייתי צריכה את החיבוק הזה..
שלומי התנתק ממני.. מהחיבוק וקם מהנדנדה, בלי מילים הוא הלך ונכנס לבית, אחרי שניה הוא חזר אליי הרים את התיק וסימן לי לבוא אחריו..נכנסנו אליו הבית..
הבית היה יפה הרבה יותר מבחוץ ומבפנים הוא גם היה נראה גדול, שלומי התחיל לעלות לעבר חדרו ואני עלית אחריו.. הוא התיישב על המיטה והניח את התיק על השולחן.. התיישבתי עליו והוא נניח אתהראש שלי על רגליו והורא לי להרים תרגלים על המיטה.. שכבתי שם על המיטה מניחה את הראש על רגליו של שלומי והוא מלטף את פניי..
עד שנרדמתי..
קמתי אחרי חצי שעה.. ראיתי שאני מכוסה, עדיין על רגליו של שלומי והוא שוכב אחורה גם הוא ישן.. ישן כמו מלאך!!..
קמתי ממנו ולקחתי תשמיכה שהיתה עליי וכיסיתי אותו.. ניגשתי לתיק והוצאתי את הפלא'.. ראיתי שיש לי כמה הודעותת..
הראשונה היתה מיניב ~ לאן ברחת לי??
השניה היתה גם כן מיניב ~ שתרצי דברי איתי ואני יסביר הכול!
סיימתי לקרוא את ההודעות של יניב והחלטתי להתקשר אלייו..
לא היה לי כוח לחפש את המס' בספר טלפונים אז צי'ק צ'ק חייגתי תמס' ותהקשרתי..
טו.. טו..
אחרי שתי צילצולים הוא ענה.. 'זריז' חשבתי לעצמי..
"הלו??" נשמע הקול שלו, קול עצוב..
"יניב זאת קורל" אמרתי לו בשקט.. מנסה לא להעיר את שלומי..
"קורליי בובי שלי לאן נעלמת לי?? אני מצטעררר בואי ניפגש.." הוא אמר וכאב לי.. הרגשתי עוד פהםע אשמה.. אולי הוא באמת זקוק לי..
"יניב תקשיב רגע.. אני עכשיו אצל שלומי" התחלתי להגיד והוא ישר שאל..
"איך הגעת לשם??" הוא שאל...
"זה לא משנה" עניתי והמשכתי.. "אני חושבת שאני ישאר פה עד הערב, תצא היום וניפגש בעיר, אני חושבת שאתה חייב לי הסבר" סיימתי את דבריי..
" את צודקת!!" ניב אמר "היום בערב תחכי לי בגבעות.. כולם ניפגשים שם ב9" הסכמתי עם יניב וקבענו להערב..
ניתקתי עם יניב תשיחה והתיישבתי שוב ליד שלומי.. לפתע הרגשתי יד מלטפת את ידי,
הבטתי לאחור וראיתי את שלומי..
"דיי מתוקה!! הכול יהיה בסדר!!" הוא אמר בקול ישנוני ומשך אותי אליו.. הוא הניח את ה ראש שלי על החזה שלו.. הרגשתי כל כך בטוחה איתו, הרגשתי הרגשה מייוחדת.. שבחיים לא הרגשתי.. למה זה קורה לי?
בין המחשבות נרדמתי שוב, תקפה אותי מין עייפות כזאת..תחושה של רצון לישון עד הערב..
נרדמתי הפעם על החזה של שלומי כשנינו מכוסים בשמיכה ורדומים..
זאת היתה שינה עמוקה.. שינה מיוחדת.. חלמתי על יניב, ראיתי אותו במן חדר לבן שוכב לו שם באמצע, על מיטה לבנה מחובר למכשירים, ניסיתי להעיר אותו, לדבר איתו אבל שומדבר לא עזר, עד שנשמע ציפצוף טיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
"לאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי וקמתי בבהלה מהמיטה..
שלומי קם מהצעקה שלי וחיבק אותי שוב, מרגע לרגע הרשתי שאנחנו יותר ויותר קרובים..
התחבקנו שם על המיטה שלו, ירדו לי שוב הדמעות, שלומי שוב ניגב לי אותן, "על מה חלמת?" הוא שאל והביט לי בעיינים.. סיפרתי לו את החלום במהירות והרגשתי דקירה קטנה, דקירה שבד"כ מבשרת לי רעות!! "שלומי אני מפחדת!! אני מפחדת שיקרה ליניב מש'ו!! תספרר לי בבקשהההההההה" כבר לא יכולתי יותר, פרצתי בבכי, הייתי מבוהלת, אולי מהבשורה?? אולי מהחלום??
עכשיו בננות הגיע הזמן שתגיבו.. ו--ה--מ--ו--ן!!
וכדי שנגה לא תתעצבן יותר אני ימשיך לכתוב עכשיו תהמשך.. ועם יהיו הרבה תגובות תקבלו במהרה תהמשך!!=]
אוףףף את לא בסדרררררר!!!!
את משאירה אותי במתח נוראי ואממ יניב מסומם ויניב מסומם חחחח
סתם בצחוק אני פשוט משתגעתתת משעמום..
ומה באמת קורה ליניב האם זה סמים?!
נווווו תראי למה גרמת! 😂
גררר התחרפנתיייי
אוהבת אותך
רונרוןןןןןןןן
ואממ אין לי טלוויזיה מאחר ואני עוברת מחר דירה והיום האלה של היס באו ולקחו לי את הטלויזיה לבית החדש..
ונשארתי עם מחשב ומזרן 😂
ונורא משעמם לי 😢