|
|
|
פרק 1
יום ראשון היה בין הימים המוזרים שקרו לי בחיים.
אני וחברתי הטובה הילה יצאנו לסיבוב קניות.. זה מה שבדרך כלל קורה אחרי שהילה רבה עם חבר שלה.
עם מאות שקיות בגדים סביבנו, ישבנו לנוח באיזה בית קפה. המלצר הגיע לקח הזמנה, הבעת הפנים שלו הייתה לחוצה.. ממה הוא כבר יכול להיות לחוץ?
מהצד השני ראיתי איזה בחורה עומדת ותוך כדי מכרסמת ציפורנים. היא נראתה ממש לא שקטה.. ברקע, הילה המשיכה לספר לי, איך רועי הבריז לפגישה שלהם, אבל זו כבר פעם שביעית שהיא מספרת לי את זה, אז עשיתי את הבעות פנים שאני מקשיבה ותוך כדי ניסיתי לפענח את העצבנות של המלצר ואת האי שקט של הבחורה... אולי יש ביניהם בכלל קשר.???
המלצר הגיע עם ההזמנה שלנו, הוא הניח את כוסות המילקשייק והלך כמו רוח סערה. מרחוק ראיתי אותו מדבר עם המנהל של המקום, הוא הוריד את הסינר, לקח את התיק שלו והלך לכיוון הבחורה ושניהם יצאו מהמקום. כל כך עניין אותי מה קרה שם, אבל כנראה שזה יישאר בגדר חידה.
מה שהוציא אותי מהמחשבות על השניים הייתה צעקה של הילה, "לינור, תקלטי מי פה, דודי בלסר", שיווו יופי! מה אני כבר אעשה? כאילו שגם אם הייתי רוצה היה יכול להיות לי קטע איתו.... שילמנו והלכנו משם.
הגעתי הביתה. בכניסה לבניין שלי, ראיתי מישהו עם הגב מופנה אלי. הוא ניראה לי מוכר, אבל בכל זאת לא זיהיתי. כשעברתי אותו, ראיתי את הפנים שלו, לקח לי כמה זמן כדי לקלוט מי זה. פתאום נפל לי הטלקארד.. זה היה המלצר מבית הקפה..
התחלתי לעלות במדרגות, כשפתאום שמעתי קריאה, "היי ילדה!!". עצרתי לרגע, הסתובבתי, ראיתי את המלצר מסתכל אליי... מה הוא רוצה ממני...?....
יפה תמשיכי..
אם אני הייתי רואה את דודי בלסר הייתי מתה על המקוםם 😊 =]
ערכתי סיבוב קניות עם חברתי הילה, בדרך התיישבנו באיזה בית קפה. המלצר ששירת אותנו ניראה קצת עצבני והיתה גם איזו בחורה שעמדה בצד ונראתה לא שקטה. אחרי כמה זמן השניים יצאו ביחד מן המקום. כשחזרתי הביתה, ראיתי בחור, שהיה מוכר לי. התחלתי לעלות במדרגות ושמעתי קריאה לכיווני, הסתובבתי וראיתי את המלצר מהבית קפה מסתכל עליי...
ניגשתי אליו הוא ישב שם על המעקה הוא נראה קצת מבולבל שאלתי אותו: "קראת לי?", כאילו לא ידעתי שהוא קרא לי... "אה כן.. את היית עכשיו בבית קפה במרכז, נכון?" כן... "אני הייתי המלצר שלך", נו מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו, כאילו שגם לא זכרתי... זה בסה"כ קרה לפני שעה. "ראיתי שבהית בבחורה שעמדה שם בצד", אמר. "אה כן.. היא נראתה לא שקטה אז זה משך לי את העין... ראיתי אותך אחרי זה יוצא איתה"
כן היינו בקשר עד לפני חצי שעה", הוא אמר. "אויי אני מצטערת", "אין לך על מה להצטער", הוא ענה.
הרגשתי כאילו שהראש שלי אמר לי ללכת אבל הגוף שלי רצה להישאר. "אה, לא הצגתי את עצמי, אני גיא". "נעים מאוד, גיא, אני לינור, מה אתה עושה פה? אתה גר פה?", שאלתי. "אני מחפש פה דירה באזור, זה קרוב למקום עבודה שלי", "בן כמה אתה בכלל?", "22". פתאום אחרי ששמעתי את הגיל שלו, התחושה שלי היתה כמו שמישהו בא והביא לי מזוודה עם מיליון שקל ופתאום בא גנב וגנב לי אותה.
"בת כמה את?", "אמ... 16", "הבנתי". "אתה עובד רק במלצרות?" "כן אני מנסה לחסוך כסף כדי לממן לימודי צילום" "וואלה, גם אותי עניין התחום הזה, אבל אני לא ממש מקדמת אותו", "חבל", הוא אמר בחיוך. פתאום הגיעה מכונית לבנה, "באו לקחת אותי.. היה נעים להכיר אותך, לינור".
אני לא יודעת אם נדלקתי אליו אבל היה בו משהו מושך, אבל אחרי ששמעתי את הגיל שלו שוב, הגוף שלי פעל הפוך, הראש אמר לא והלב רק רצה יותר חייכתי ועליתי לבית...
חשבתי שזה לא משנה אם נדלקתי עליו או לא, אם הוא בן 22 או בן 17 במילא אני לא אפגוש אותו יותר.. אבל זהו, שטעיתי.
🙄 מאמי סיפוררררר מושלםםםםם
ואני רוצההה המשךךך שמעתת אותי??????????.....
על תגידי שלאאאאאאאאאכי אחרת יש לך עסקקק איתייי... חחחח...
זה בישבילכןן בנותת יפות שלי שמחה שאהבתן!!
אני לא יהיה פהה שבוע אזז אני ירשום שאני יחזור.. תיהיו במתחח אוהבת!!
פרק 3
ניגשתי אל המלצר שקרא לי, במשך השיחה בינינו הבנתי ששמו גיא והוא בן 22. כששמעתי את הגיל שלו, התחלתי קצת להתבלבל, בכל זאת אני רק בת 16... גיא סיפר לי שהוא עובד במלצרות כדי לממן את לימודי הצילום... חשבתי שזו הפגישה האחרונה שלנו, אבל כנראה שטעיתי...
עליתי הביתה, בינתיים המחשבות רצות לי בראש. הנחתי את כל השקיות על המיטה ונשפכתי על הספה. מזווית העין ראיתי את הטלפון, כאילו שהוא משך אותי אליו. האצבעות חייגו באופן אוטומטי להילה. "מה קורה, הילה?", "תמיד יכול להיות יותר טוב", "מה נסגר עם רועי?", "אה, הוא אצלי עכשיו, איזה חמוד הוא, אין אני הכי מתה עליו בעולם".
כמו תמיד הם רבים ומשלימים, אני כבר מכירה ת'סרט הזה.
סיפרתי לה את כל מה שקרה לי, כשהגעתי לקטע של הגיל שלו, פתאום נשמעה שתיקה. "מה? למה את שותקת?", "את נורמלית? הוא גדול ממך בשמונה שנים", "למה? ניראה לך שיהיה משהו בינינו, שהגיל שלו באמת חשוב?", "לינור, תיזהרי מתוקה, טוב ממי, רועי פה מציק לי, אז נדבר", "טוב ביי...".
השיחה הזאת רק גרמה לי יותר לחשוב, אבל אמרתי, אין מצב שאני רואה אותו שוב, פשוט אין מצב!
עברו כמה חודשים... בינתיים הספקתי לצאת עם ניר וגם להיפרד ממנו.. אבל, המחשבות על גיא לא דעכו.
בבוקר יום שלישי התארגנתי מהר לבית ספר. כולי עוד בחלום השביעי, הגעתי לשער ובלי ששמתי לב, התנגשתי במישהו. הוא החזיק דפים ביד והם נפלו על הריצפה, התכופפתי להרים אותם ואז המבטים שלנו נפגשו...
אוייש, זה ממש נשמע כמו סרט קיצ'י כזה, אבל ככה זה היה... לקח לי כמה שניות כדי להבין... זה היה גיא, המלצר!
אויי מאמי מושלםםם
המשךך ודחוףףףףףף
המשךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
