סיפור חדשששש-----תיכנסו

------------------תקציר:
$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$אני:" יש לנו תקופה של 10 ימים להכיר אחד את השני לעומק. אם לא נהיה מרוצים אחד מהשני, ונראה שלא כיף לנו, בתור ידידים- לעולם לא ניפגש יותר, ואם במקה פנינו יתקלו, שום דיבור".
זה ממש כמו הסרט הזה, נו..."להתאהב בבחור ב-10 ימים".
הוא:" עשינו עסק..."
אני:" טוב אז עכשיו...איך קוראים לך?".
הוא:" דור"
אני:" ו.דניאלה".
אני:" רגע ואיך, נפגש .." הרגשתי חרטה על הרעיון שלי, שבטח נשמע דמיוני...
הוא:" תביאי עט". הוצאתי מהתיק.
הוא לרח את התיק ורשם את המספר שלו על היד שלי. הוא:" אח"כ תכניסי את זה לפלאפון שלך, ותתקשרי בשש ככה, סגרנו?".
אני:" כן". לא האמנתי שזה מה שיקרה, מהתקלות מקרית איתו אתמול...
אין לי מושג אפילו איפה הוא גר... הרגשתי גרוע פתאום. גם כן אני. אולי אני לא אתקשר וזהו?!

הגעתי לכיתה. טל ניסתה לדבר איתי... לא ממש הגבתי.
היא התחילה לספר לי על החמוד שהיא פגשה, ליד החוג כדורסל שלו. היא אמרה לי:" קוראים לו דור".$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$

המשך---------->
אני לא ממש הקשבתי לה, בכל זאת...אני כועסת עליה! זה לא עבר לי.
אבל כששמעתי אותה אומרת "דור" לא יכולתי שלא להסמיק.
טל:" מה מה את מסמיקה?".
אני:" גם אני הכרתי מישהו בשם "דור"". לא יכולתי שלא להגיד זאת.
טל:" וואלה?" "דור מה?".
אני:" אין לי מושג מה השם משפחה...". אבל פחדתי, אולי זה אותו הדור. בקשתי מטל את הפלאפון שלה, רציתי להשוות טלפונים.
שייייט! זה לא הגיוני שהטלפון על היד תואם לטלפון שם, בפלאפון הארור שלה!!!
זה לא יכול לקרות!!!!!!!!!
אני:" טל, מה את ודור?" מנסה להסתיר את התדהמה והעצב שמציף אותי.
טל:" מה זאת אומרת? כאילו נפגנו לא מזמן, אבל...אל תדאגי אנחנו נהייה חברים. בטוח!".
אני:" יופי" אני בקול חלש ושברירי.
טל:" מה את לא מפרגנתתתתתתתת?".
אני:" אני עדיין כועסת". מה? זה גם נכון, לא?
טל:" זה היה, דניאלה. זה לא יקרה שוב". רגע, חשבתי לעצמי, אולי זו הזדמנות להחזיר לה על מה שהיא עשתה לי?? לאא, אני לא כזו...קטעתי את מחשבותיי.
בהפסקה הלכתה לשירותים, רציתי למחוק בעזרת הסבון את המספר, שעל היד שלי. אני לא אזדקק לו...
יאצתי מהשירותים, ישר לנגד עיניי עמדה סתיו.
אני:" אוי, סתיו! אני חייבת לספר לך מה קרה לי!". (סתיו היא חברה טובה שלי, מהכיתה המקבילה).
סתיו:" היי מאמי! התגעגעתי".
אני:" בואי רגע".
סיפרתי לה ב-7 דקות, על דור טל... את שאר היא כבר ידעה...
סתיו:" אוי טולי הזו, איזה רעה יצאה".
אני:" גם כן "טולי"".
סתיו הביטה בי, היה לה מבט מרגיע. תמיד הייתי מספרת לה מה עובר עליי. היא עזרה לי תמיד.
סתיו:" את לא תסלחי לטל?".
אני:" אני לא יודעת, לא נראה לי...".
סתיו:" את יודעת, טל סיפרה לי כבר על זה... היא מתחרטת מאוד. תאמיני לי".
אני:" ואני מתחרטת שקראתי לה- חברה שלי".
סתיו:" אבל את יודעת שאת צריכה לרדת מדור! חוץ מזה, הוא לא נשמע לי כזה---" *צלצול הפעמון קטע אותה*. סתיו המשיכה:" כזה שווה!". אמרה, צדקה. חוץ מזה שהוא נראה טוב, אין לי מושג מה טוב בו. באמת!.
התיישבתי בכיתה, אני יושבת לבד כרגע. וליאור תפס את המקום לידי.
ליאור:" היי אחותי".
אני:" היי לידיד הכי בעולם".
בדיוק החזירו את הבחנים בביולוגיה. קיבלתי 98. ליאור 86.
ליאור:" מה דעתך היום, יחד, למבחן בביולוגיה?".
אני:" אבל ליאור, יש עוד שלושה ימים!".
ליאור:" כן, אבל יש לי אימון כדורסל. שכחת?".
אני:" בסדר. בשבילך הכל ואפילו יותר".
הלכתי הבייתה, העדפתי ללכת לבד. אבל, מה לעשות? אי אפשר לתכנן. מישהו שם את ידו על גבי.
אני:" מי זה?".
הוא:" נחשי".
אני:" תומר?!?!?!" זה היה תומר, רק עשיתי את עצמי מופתעת.
תומר:" אני מתגעגע".
אני:" יופי, כי אני לא!".
תומר:" תפסיקי. הכל התחיל מזה שלא רצית שאני אבוא אלייך. כל הידידים שלך יכולים לבוא אלייך, וחבר שלך לא?". אני לא רציתי שאמא שלי תראה אותו, היא מספיק שמעה עליו. והיא לא חיבבה אותו בכלל...
אני:" דיי, תומר. אני לא רוצה לדבר על זה".
הוא:" אז על מה את רוצה לדבר?". אני:" שום דבר. רד ממני. חתיכת בוגד".
תומר:" דנו'ש, תעצרי שנייה".
אני:" בחיים שלך! בחיים שלך, אל תקרא לי דנו'ש! מובןןןןןןןןן?!".
תומר ניסה לנשק אותי. אני הגברתי צעדיי. עברתי ליד תחנת האוטובוס. מזל שיש לי כרטיסייה.
עליתי מיד. את תומר ראיתי דרך החלון. לא הייתה לו כרטיסייה, הוא גר קרוב לבית הספר.
הבטתי בו במבט של ניצחון. 😊
בשעה ארבע. תכננתי לצאת לכיוון ליאור. התקלחתי לפני, שמתי ליפ גלוס, מסקרה. ג'ינס 3/4, גופיית תחרה לבנה ונעלי ספורט לבנות של "נייקי".
נסעתי באוטובוס מספר תחנות. הגעתי. כבר 4:15.
ליאור פתח לי את הדלת, עוד לפני שדפקתי.
ליאור:" היי" הוא חיבק אותי ואני אותו. "אוף, מה שלא תעשי, את תמיד מדהימה".
אני:" תזהר, אני תיכף אסמיק".
הוא:" חופשי...". צחקנו.
הכנו מילקשייק. והלכנו לחדר של ליאור.
קשקשנו קצת. ואז הוא אמר:" טוב, מי יתחיל לקרוא?".
אני:" אני מתחילה!".
קראתי, ליאור עצר אותי כמה פעמים. בטענה שהוא לא מספיק לקלוט...😊
הוא התקרב אליי, שמתי לב לכך. כי אז הוא כבר ממש נגע בי. אני חייכתי.
ואז, פתאום הוא קירב את שפתיו, ונישק אותי. אני נרתעתי. אבל, המשכתי.
אני:" ליאור! מה אנחנו עושים?".
הוא:" מה, לא כיף לך?".
אני:" זה לא קשור בכלל, זה פשוט לא צריך לקרות".
הוא:" דיי כבר, תהיי ספונטנית. תלכי עם הלב שלך!".
אני:" אני חוששת שהלב שלי מקולקל!".
הוא:" בואי, אני אתקן לך אותו".
המשכנו להתנשק. "דיי אני לא יכולה יותר". אמרתי.
הוא הביט בי, במבט של חוסר אונים.
קמתי ויצאתי מהחדר.
ליאור ניסה להדוף אותי. אבל כשל.
יצאתי החוצה, הלכתי המורד הכביש. ליאור מאחוריי. הוא התקרב אליי. תפס בידי.
בדיוק עברה מכונית שדרכה התנגן השיר :"It must have been love"
הוא:" את רואה, אפילו השיר אומר את זה".
אני:" השיר טועה". הסתכלתי עליו, אל תוך עייניו הירוקות, העיינים שלי היו רטובות מדמעות, שלו היו לחות.
לחיי בערו. הוא המשיך להחזיק ביידי. "למה את עושה לי את זה?" הוא שאל.
"פעם אחת תלכי עם הלב". אני:" אבל קשה לי עכשיו, עוברת עליי תקופה מספיק מייגעת".
הוא:" אני אעזור לך, אני אעמוד לצידך, תמיד".
הוא לחש לי באוזן:" אני אוהב אותך! כל כך אוהב אותך". 😍



😍 😍 😍

סוף סוף!!!
שיהיו ביחד אני חולה על ליאור הוא כזה כזה מושלם...
לוב יו אול תמשיכי ומהר 😍

QUOTE (MAMIT @ 16/05/2005) סוף סוף!!!
שיהיו ביחד אני חולה על ליאור הוא כזה כזה מושלם...
לוב יו אול תמשיכי ומהר 😍
אין לדעת... 😕

ב- 😍 ,
מנג!

מה? אין תגובות??

סיפור מהמם 😁
תמשיכי!!!
מתה עלייך 😍

QUOTE (-peach- @ 16/05/2005) סיפור מהמם  😁
תמשיכי!!!
מתה עלייך  😍
יאאאא תודה!!!
אוהבתתתתתת 😍

המשךךךךך דחוף דחוף

אני שמה המשך

מקסים מנגו המשך בובי

תקציר: 😍
()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()()המשכנו להתנשק. "דיי אני לא יכולה יותר". אמרתי.
הוא הביט בי, במבט של חוסר אונים.
קמתי ויצאתי מהחדר.
ליאור ניסה להדוף אותי. אבל כשל.
יצאתי החוצה, הלכתי המורד הכביש. ליאור מאחוריי. הוא התקרב אליי. תפס בידי.
בדיוק עברה מכונית שדרכה התנגן השיר :"It must have been love"
הוא:" את רואה, אפילו השיר אומר את זה".
אני:" השיר טועה". הסתכלתי עליו, אל תוך עייניו הירוקות, העיינים שלי היו רטובות מדמעות, שלו היו לחות.
לחיי בערו. הוא המשיך להחזיק ביידי. "למה את עושה לי את זה?" הוא שאל.
"פעם אחת תלכי עם הלב". אני:" אבל קשה לי עכשיו, עוברת עליי תקופה מספיק מייגעת".
הוא:" אני אעזור לך, אני אעמוד לצידך, תמיד".
הוא לחש לי באוזן:" אני אוהב אותך! כל כך אוהב אותך". 😍😍😍()()()()()()()()()()()()()()()()()()())()()()()())()()()()()()()()()()()()()()()המשך: 😯

הוא היה נסער, קשה היה לו להגיד את זה, אני בטוחה. למרות שהוא נשמע כנה אמין.
קשה לי לדעת מה אני מרגישה. נראה לי שבתוכי אהבתי אותי, רק ניסיתי לחפש את התירוצים, למה הוא לא בשבילי. ולכן, כלל לא התעמקתי בו.
הדמעות זלגו על לחיי ואמרתי:" אין לך מושג, אין לך מושג כמה אני מעריכה את מה שאמרתי לי".
הוא:" אבל תמיד ידעת...".
אני:" אבל, אף פעם זה לא נשמע כזה אמיתי. היום אני מרגישה שפתחת לי את הלב...".
הוא הביט בי ואמר:" רוצה שאהייה שלך?".
הוצפתי אושר פנימי. עניתי:" אתה תהייה של בתנאי אחד!". עניתי אפופת התרגשות.
הוא:" מה התנאי?".
אני:" התנאי... אם אני אני אהייה שלך".
שנינו הבטנו אחד על השנייה, במבט מאושר. מבט של מישהו שהשיג את היעד שלו, ועכשיו רק נותר לו לפרוץ. "בשבילך אלף פעמים ויותר" הדהדו בי המילים, שאז הוא אמר לי... ידעתי, הוא רציני לגביי, אנחנו חייבים להיות יחד!
התנשקנו. כמובן שנהנתי, והוא לא פחות. הרגשתי בטוחה איתו, הוא יגונן עליי, יש מור עליי מכל האשמות שאני חשה, ינחל בי ביטחון ויחזק אותי לגבי המשפחה שלי, שעכשיו לא במיטבה.
הוא רכן לעברי, ליטף את שערי. הביט בי. חשבתי לעצמי, תומר אף פעם לא היה כזה מתחשב, אפילו לא בהתחלה. דיי! אסור לי לעשות השוואות. תומר הוא עבר. כן! זה מה שהוא. הוא לאט לאט יעלם, ואיתו הזכרונות...
הלכנו לעבר השביל מחובקים. אמא תאהב את ליאור, היא תמיד חיבבה אותו... הרהרתי ביני לבין עצמי.
חבקה אותנו הרגשת ניצחון. שנינו ביחד, זה תמיד יהייה טוב יותר!
גם המבחן, היה רק תירוץ...
ישבנו על הספסל. כל כך מאושרים. הוא בא ללחוש לי משהו.
פתאום הטלפון. קול גברי: "הלו, את אמרת שאת אמרוה לבוא אליי היום!"
ליאור:" מי זה? מי זה?". נעשיתי אדומה. :. :
הקול:" זה אני, דור".
אני:" מה? איך השגת אותי". עניתי ברעד.
הוא:" בעייה, דרך החוברת של התיכונים בעיר... יש רק דניאלה אחת בכיתה י'".
אני:" טוב, תשמע. אני לא רוצה קשר איתך. אני בעצם, לא רוצה לשמוע ממך בכלל, רד ממני".
ליאור הביט בי במבט תמוה.
סימנתי לו עם היד שיעזוב.
הוא חייך.
דור:" לכי תזדייני".
אני:" סליחה???? זה שאתה רגיל להשיג מה שאתה רוצה ולא הולך לך- זו בעייה שלך".
דור:" חכי, אני עוד אשיג אותך".
טל המסכנה, אני קצת מרחמת עליה. קלטתי את דור, הוא טיפוס של זיין וזרוק...
נתקתי לדור.
ליאור:" מי זה היה, נשמע עצבני".
אני:" ועוד איך... הוא רוצה להפגש איתי. אני בכלל לא רוצה אותו".
ליאור:" גם עכשיו יש לך אותי" הוא חייך.
אני:" הוא ידיד של טל". אין לי מושג למה אמרתי...
ליאור:" איך קוראים לו?".
אני:" דור...אבל אני בקושי מכירה אותו".
נתתי לו להסתכל על המספר פלאפון.
ליאור:" זה דור.....".
אני:" נו, אז מה אמרתי. למה? אתה מכיר?".
הוא:" כן... הוא ידיד טוב שלי".
הייתי סקרנית לדעת עליו יותר. אבל עצרתי. לא בא לי לדבר עליו. לא היום.
היה כבר מאוחר. הזמן עבר מהר. ליאור ליווה אותי לתחנה. התחבקנו איזה 5 דקות. עד שהאוטובוס בא.
ליאור:" אני אתקשר אלייך יותר מאוחר, מאמי".
אני:" ביי מתוק".
הבטתי בו דרך זגוגית החלון באוטבוס, שכבר התחיל לנסוע. באופק הוא נראה כזה קטן. חשבתי.
הגעתי הבייתה. טל ישבה על הספה, חיכתה לי.
טל:" היי".
אני:" מה את עושה פה?".
טל:" אמא שלך פתחה לי, היא לא נמצאת עכשיו, היא ומאיה הלכו לרופא...". אמא סומכת על מאיה, והיא לא יודעת שאני ומאיה רבנו, לא סיפרתי לה. נורא התרחקו מאז שגילו שמאיה חולה באיידס.
אבל היה לי מצב רוח טוב. אז לא התנפלתי על טל.
טל:" זה בשבילך".
זה היה צרור פרחים עם מכתב בעיטורי מלאכים.
אני:" את משוגעת, מה זה? יש לי מחזרת".
טל:" כן! מחזרת מספר אחת. רוצה להציע לך חברות". היא צחקה.
רציתי לצחוק גם. אבל לא ממש יכולתי. הסתכלתי בה. חשבתי כמה היא יפה, טל הזו.
התחבקנו, בכיתי על כתפה. "שלא תעזי לעשות לי את זה יותר". אמרתי. "בחיים לא" היא השיבה. "בחיים לא...".
" אני וליאור יחד". כמעט צעקתי.
טל:" יששששששששששש, אני לא מאמינה, אתם כאלה מדהימים. הוא כל כך מגיע לך!!!!!!!!!!!! הוא כל כך בשבילך!!!!!!!! מזל טוב ,בובה".
סיפרתי לה איך זה קרה... טל:" אני כל כך שמחה בשבילך... הלוואי עליי".
אחר כך, טל הלכה. השלמנו קצת את החסר. סיפרתי לה על מאיה, היא הייתה בשוק. ממש בהלם. היא הרי הכירה את מאיה... אמנם לא ממש... שספרתי לה על מאיה, בכיתי. היא הרגיעה אותי. "יהייה בסדר" אמרה." גם אם עכשיו המצב של ההורים שלך לא טוב, ואני מאחלת לך ולהם שמצבם יסתדר. הם יתאחדו בשביל מאיה, ויתנו לה את הטיפול הכי טוב קיים". אני:" ואם היא תמות, מה אז?". טל :" שלא תעזירי להגיד את זה. היא תהייה בסדר. תהיי חזקה בשבילה".
בלילה הטלפון צלצל, חשבתי שזה ליאור.
אני:" הלו".
הקול:" היי זו טולי".
אני:" היי מאמי".
טל:" עשיתי לך הפתעה".
אני:" איזו הפתעה?". לא ידעתי למה לצפות. אבל היה לי מצב רוח.טל ענתה בשמחה:" את, ליאור, אני וזה שהכרתי, דור יוצאים יום שיש למועדון dAnce ".

איזה המשך יפה 😊
תמשיכי כמה שיותר מהר סוף סוף הם יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היא וטל רק השלימו והיא כבר מסבכת אותה

אבל טל טל לא ידעה על מה שקרה ביינה לבין דור...

תודה 😊😊😊😊😊

ווווווואי המשךךךךךךך

המשך מחר

המשך יפה!!!
אני מחכה למחר 😁