[[[זה סיפור שהמצאתייי]]]
אז ככה, סיפור האהבה שלי התחיל בצורה רגילה, בבית הספר....זאת אומרת, יום אחד הוא סיפר לחבר שלו שהוא מחבב אותי עד שהשמועה הגיעה אליי....ככה התחלנו לצאת ביחד....זה היה לפני חצי שנה. מאז, הקשר נהיה הרבה יותר רציני, ולא מזמן אמרנו אחד לשני שאנחנו ממש אוהבים זה את זה (ולמי שלא חוותה את זה, שלא תגיד שזה לא ביג דיל, כי זה מזה כןןןןן!). אני כבר פגשתי את ההורים שלו והם ממש חמודים והייתי אצלו בבית מלא פעמים. למרות זאת, הוא היה אצלי פעם אחת, כשאמא שלי הייתה בעבודה. חוץ מזה, לא רציתי שהוא יבוא אליי. למה? כי לא רציתי שאמא שלי תפגוש אותו....ידעתי שהיא לא תרצה שאני אהיה איתו כי הוא יותר.....זתומרת, הוא לא משקיע בלימודים, מבריז הרבה מהבצפר וזה משהו שממש חשוב לאמא שלי. אולי תגידו שאני בת 16 כבר, אני לא צריכה שאמא שלי תחליט בשבילי עם מי להיות או עם מי לא להיות. אבל זה לא נכון. אמא שלי עדיין חלק ממש חשוב בחיים שלי וחוץ מזה, אני צריכה אותה....איפה אני אגור בלעדיה? מאיפה יהיה לי כסף? (אה ושכחתי להגיד, אבא שלי מסכים עם כל מה שאמא שלי אומרת, כך שאם היא לא תביא לי כסף וכאלה הוא גם לא יביא לי).
**********אצל תומר בבית*********
תומר: נו מאמי מתי ייצא לי לפגוש את ההורים שלך?
אני: די חמוד [מנשקת אותו כדי להשתיק אותו]...מה זה משנה לך איפה אני אתנשק איתך?
תומר: [מתרחק] נו די את כבר הכרת את ההורים שלי, אני גם רוצה לפגוש את שלך...מה את מתביישת בי?
אני: לא מה פתאום למה שאני אתבייש בך??
תומר: לא יודע, אבל נראה לי שיש לך בעיות איתי....
תומר מתחיל להתרחק ממני. הוא מעביר את האצבעות שלו בשיער שלו ונושף......אני באתי לחבק אותו ממאחור אבל הוא הוריד ממנו את הידיים שלי
אני: נו מה יש לך??
תומר: תקשיבי, אני לא אוהב שככה משחקים בי. אם את רוצה חבר עם ממוצע של מאה לכי תמצאי לך מישהו אחר. מבחינתי אנחנו גמרנו.
אני: על מה אתה מדבר, מלאך שלי?? [דמעה זלגה לי אבל ניגבתי מהר שלא יראה] אני רוצה רק אותך....ר=ק אותך!!! אתה יודע שאני לא מסוגלת בלעדייך...אני פשוט...לא יודעת....הבית שלנו מבולגן....ההורים שלי לא נמצאים....לא כדאי לך לבוא....זה לטובתך.
תומר: תקשיבי מאמי, תצאי לי עכשיו מהבית. לא רציתי חברה כדי שאני סתם ארגיש כמו זבל....
רצתי החוצה....חשבתי לעצמי, מה יותר חשוב לי, שההורים שלי יהיו מרוצים עם החבר שלי או שאני אהיה עם תומר???
מי שרוצה המשך...שיגיב!!! 😉
נוו ביביתת תמשיכיי אני במתחחח...
בכל אופן הסיפור שלך ממש יפה...
שלך תמיד חנושית
ניראה סיפור יפהההה
שימי המשךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
ואייי יפה..
יאלה המשך!! 😊
תודה על התגובות!!!😁 איזה חמודות!! נשיקות!, מיקי
~~המשך~~
כל הדרך בחזרה הביתה בכיתי. לא ידעתי מה לעשות..! מצד אחד, זה תומר!! הוא הבן אדם הכי חמוד שישש, הכייייייי מתחשב...וחוץ מזה, אני מאוהבת בו!! ומצד שני,,,,אני לא רוצה שהוא סתם ירגיש רע עם עצמו כשהוא איתי ועם זאת, אני רוצה לכבד את הבקשה של אמא שלי. ניגבתי את הדמעות שלי ושוב התחלתי לבכות, אבל הפעם מעצבים. למה דווקא לי יש הורים כאלה?! לכל אחת מהחברות שלי מותר לצאת עם מי שבא להן ודווקא לי אסור!! "די, להרגע" אמרתי לעצמי. נשמתי עמוק ונכנסתי הביתה. ראיתי את אמא שלי יושבת בסלון, רואה טלויזיה, ומהר רצתי לשירותים.
"היי מותק, איפה היית?"
"סתם, אצל חברה" אמרתי לה, מנסה לא לבכות בין כל מילה.
"בואי רגע אני רוצה לשאול אותך משהו"
הסתכלתי במראה. ש** נהרס לי כל האיפור!! איזה עצבים. מהר הורדתי אותו, שטפתי פנים וסידרתי את השיער. אני נראית לא רע בשביל מישהי שעכשיו רבע שעה בוכה. יצאתי החוצה מתפללת שאמא שלי לא תשים לב שבכיתי. אך לרוע המזל:
"מה קרה? למה בכית??"
נתתי לה מבט מופתע: "לא בכיתי"
"מה נראה לך שאני? מטומטמת?! איפה היית עד עכשיו? מה עשית??" היא שאלה אותי, קצת יותר בעצבנות
"נו די אמא תעזבי אותי כבר!!! לא קרה שום דבררר!"
"סוף סוף את והתום ההוא נפרדתם הא?"
תקעתי לה את המבט הכי מעוצבן שלי. "קוראים לו תומר"
היא גילגלה את העיניים. "בסדר מה זה משנה. אני ממש שמחה בשבילך. נו די אל תסתכלי עליי ככה. את יודעת שזה רק לטובה. אמרתי לך כבר, הוא לא השפעה טובה ובסופו של דבר הוא היה גורם לך לרדת בציונים. אני מכירה מישהי..."
לא יכולתי יותר, הרגשתי כאילו אני עומדת להתפוצץ: "די עזבי אותי כבר בשקט!!" רצתי לחדר וטרקתי את הדלת. מה יש לאישה הזאת?! בדיוק אני ואהובי נפרדנו והיא מרצה לי על השטויות האלה?!
הסתכלתי על עצמי במראה. למה דווקא אותו רציתי? הרי, אני מאלה שיכולות לצאת עם כל מי שבא להן. עמדתי ככה כמה דקות, חושבת לעצמי, למה??? עד שלבסוף התקשרתי לטל (החברה הכי טובה שלי והילדה הכי חמודה שיש!!)
טל: הלו
אני: היי, את עסוקה?
טל: לא. מאמי, קרה משהו?
אני: "כן..." התחלתי קצת לבכות. "אבל אני לא יכולה לספר לך בטלפון...." לא הספקתי לסיים את המשפט כשטל מהר אמרה
טל: "עוד דקה אני אצלך" וניתקה.
שוב הסתכלתי במראה. יוו אני חייבת להחליף בגדים אלה מדכאים אותי. רק לפני שעה וחצי בחרתי את אלה בהתרגשות לפני שהלכתי לתומר. הורדתי אותם והחזרתי לארון. במקום זה בחרתי מכנס טרנינג שחור מkeds וגופיה ורודה. אספתי את השיער השחור הגלי שלי בקוקו וחייכתי חיוך מאולץ, מנסה לא להראות כאילו עכשיו שברו לי את הלב. בדיוק באותו הרגע, נכנסה טלו'ש שלי והסתכלה עליי בעצב.
אני: מה איך נכנסת?
טל: "אמא שלך פתחה לי את הדלת. נו מה קורה איתך? משהו קרה עם תומר?"
לא יכולתי לשמור את כל הרגשות בפנים ופשוט התחלתי לבכות. נראה לי שטל הבינה מה קרה כי היא באה וחיבקה אותי, חיבוק כזה שרק החברה הכי טובה שלך יכולה לתת במצבים כאלה. היא נתנה לי נשיקה.
טל: "אל תדאגי, יהיה בסדר.תחשבי רק, לא מגיע לו שיהיה לו אותך.."
אני: "מגיע לו!!!! רק אני התנהגתי כמו איזה ---ה אליו....אם רק הייתי מתעלמת ממה שהורים שלי היו אומרים ועושה מה שהלב אומר, אולי..."
טל: "נו דיי אל תתחילי עם זה. את יודעת שזה לא נכון. חוץ מזה, אולי הורים שלך צודקים. אולי באמת עדיף שנפרדת ממנו כי הוא היה גורם לך להתעלם מהלימודים."
אני: "לא איכפת לי מהציונים שלי או מהלימודים!! איכפת לי רק מתומר!!"
טל: "דיי שקט דנלה (ככה היא הייתה מקצרת לי את השם - דניאלה). את יודעת שאת סתם תתחרטי מחר על מה שאת אומרת היום אז פשוט תנשמי עמוק ותרגעי--תשכבי על המיטה או שימי מוזיקה או משהו."
הלכתי למחשב ושמתי "ממעמקים" של עידן רייכל. הקשבתי למילים ודמעות התחילו לרדת. כשטל ראתה את זה, היא באה וסגרה את המוזיקה.
טל: "נו מה זה הדיכאון הזה?? את לא מבינה שתומר לא שווה את הדמעות שלך!?"
הפסקתי לבכות, למרות שידעתי שטל סתם אמרה לי את זה כדי שאני אפסיק ליילל לה. שתינו ידענו שתומר הוא הילד הככככככככיייייייייי חמוד שיש. הוא לא לחץ עליי לעשות איתו שום דבר, הוא לא הסתכל רק על איך שנראיתי כמו שאר הבנים...והוא העריך אותי. הוא ידע שאני משהו מיוחד והוא היה אומר לי את זה כל יום.
בדיוק באותו רגע שמעתי האו-או של האייסיקיו. אני וטל'וש הלכנו לכיוון המחשב. פתחתי את החלון ואני וטל שתינו הסתכלנו במבט מבולבל
++תומר++ אומר/ת:
דניאלה, אני חייב לדבר איתך בקשר למה שקרה הערב. אני יכול להתקשר אלייך? "
אני מקווה שאהבתן....אם כן אז המשך יבוא 😕
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
שתענה לו שהוא יכול פליז פליז ואז הם יחזרו החמדמדים האלה!
המשךך
