[COLOR=red]ה=מ=ש=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך=ך
לאה 😯
QUOTE (לק_שחור @ 14/06/2005) חח איזו חמודה!!
להילחץ זה טוב!אתן סקרניות וזה עוד יותר כייף למשוך את זה טיפונת..😊
אתלא זוכרת?😢 קוראים לה ענבל..
לאף יו
חחח.. התכוונתי לאיך קוראים לך.. .?
ונדיה תרגיעי נא.. כן?..
מה זה עוד פעם צאי מהאשכול?..
את רוצה מכות?..
because I know where you live!!
בעצם מה אני מדברת איתך בכלל?..
אמרתי שאני לא מדברת איתך.. את רעה!! מלה מלה!! ומגעילה!! 😯
ולק_שחור.. שימי המשך או .. אממ.. אין לי איום..
שימי המשך בקיצר!!
אה חח..סורי..קוראים לי לירון..😊
ואני אשים אני אשים המשך..עוד חצי שעה ככה..שעה..שעתיים..מי יודע 😊
סתם..תכף נתחיל לעבוד על זה..
יאאא ההמשך מתקרבבבב
אני מחכה 😁
אוהבת
רונהה 😊
וכמו שהבטחתי הנה ההמשך שלכן..;
הרגשתי מן עוצמה כזאתי בלתי נשלטת, צמרמורות אחזו בכל גופי והרגשתי כאילו מישהו אחר שולט בגופי,
כאילו אני רק מתבוננת מהצד ורואה מה קורה לגוף שלי.
הורדתי ביד אחת את המכנסיים וביד השנייה עדיין החזקתי את המספריים,
המחשבות מילאו את ראשי ובקושי הקדשתי מחשבה למעשיי.
התחלתי כמו מציירת לאט לאט ובעדינות על הירך שלי, פס לבן נשאר בכל מקום שבו המספריים נגעו.
צמרמורות מדהימות עברו בגבי, מגבירות את הסקרנות שלי.
חשבתי על דר, חשבתי על דנה, חשבתי על ענת, חשבתי על יותם וחשבתי על אבא.
לקחתי נשימה עמוקה, הפעלתי יותר לחץ.
וחתכתי.
עכשיו אני בידיוק כמו אותה הילדה שאמא פעם סיפרה לי עלייה, שהייתה מכאב חותכת את
עצמה בכל מקום בגוף, והתחושה הזאתי כל כך מיכרה אותה עד שהיא לא יכלה להפסיק.
כל מה שהיה בראש שלה זה להכאיב לעצמה.
זה לא בריא, אך מה כבר נותר לי לעשות?
ובכל מקרה על מה אני מתלוננת? אני? יש אנשים עם חיים פי אלף הרבה יותר גרועים. אנשים היו מתים ליהיות במקומי.
אבל כ"כ קשה לי להתמודד עם אותם הדברים האלה שבאים בבת אחת עליי.
מתנפלים עליי וכאילו מנסים לבלוע אותי, להחליש אותי, להכניע אותי, ואולי במידה מסויימת הם גם הצליחו.
הרמתי את הטלפון וחייגתי עוד פעם את המספר של ענת,אך הפעם כבר ידעתי מה להגיד.
"הלו?" נשמע קול עבה מעברו השני של הטלפון.
"ענת בבית?" שאלתי, מרגישה את ליבי מפרפר בי.
"רק שנייה" נשמע קולו שוב. זה לא אבא שלה, היה לו קול צעיר יותר..
מעניין אם יש לה אח או משו..מוזר שכ"כ הרבה שנים אנחנו באותה כיתה
שכנות לספסל ובכל זאת אני כמעט ולא יודעת עלייה כלום.
"אני מצטער מתוקה, ענת מתקלחת..למסור לה משהו?" שאל שוב בנימוס.
"כן..תגיד לה שענבל התקשרה" אמרתי בהיסוס.
"אוקיי..להתראות" אמר קולו. ניתקתי מהר ליפני שאני אתחרט.
זהו עכשיו כבר אין איך להחזיר את הגלגל אחורה.
קמתי באיטיות מהכיסא. שמתי בגדים ארוכים,
וירדתי להכין ארוחת ערב.
********
מצטערת אם טיפלה ניסחפתי..
הפרק הזה הזכיר לי כמה דברים והיה לי מאוד קשה לכתוב אותו..:/
אם תירצו נמשיך..😊
וואייי.. אמא'לה...
המששך..
אז כאילו היא בסוף חתכה את עצמה או לא ????
לא ממש הבנתי.....
טוב תמשיכי מאמוש !!!!.....
אוהפת.....
נדיוששששששששששששששששששששש...!!!
"חשבתי על דר, חשבתי על דנה, חשבתי על ענת, חשבתי על יותם וחשבתי על אבא.
לקחתי נשימה עמוקה, הפעלתי יותר לחץ.
וחתכתי."
😊
אי אי אי....
מה היא חתכה בבטן ?!?!?!
ואיך היא לא מתה ?!?!!??!
יאבבלההההה
המשךךךךךךךךךךך
QUOTE (פרוטי-מתוקה @ 15/06/2005) אי אי אי....
מה היא חתכה בבטן ?!?!?!
ואיך היא לא מתה ?!?!!??!
חח איזו חמודה..היא חתכה בירך..תיקראי שוב אם עדיין לא הבנת..
אתר האהבה הישראלי