אוווףף.. ניתקע לי הסימס וכניראה שכל מה שעשיתי היום לא נישמרר.. אוווףף שונאת כזה קורהה...
טוב אבל מה אני מבלבלת לכם בשכל?
הינה ההמשך:
פרק 73:
"סליחה אהובתיי.. אני לא יודע מה ניכנס בי..
אני אוהב אותך.. " שמעתי את הקול של אופק..
פתחתי את הדלת של התא..
וראיתי את קרן ואופק מיתנשקים..
"אני שונאת אותךךך" צעקתי על אופק...
ורצתי משם..
אופק לא רץ אחרי... בטח ביגלל קרן....
הגעתי לספסל והתיישבתי..
ניסיתי לא לבכות.. אבל בתוכי הבנתי שאני ואופק לא נהיה ביחד יותר..
לא החזקתי מעמד והדמעות התפרצו החוצה...
אחרי כמה דקות של בכי הרגשתי ליטוף בראש..
היסתובבתי ומולי ראיתי את אופק..
"היי" הוא אמר..
"היי " סיננתי לעברו..
"אמממ אפשר לשבת?..."
"שב.."
אופק התיישב לידי..
"אממ זה לא מה שאת חושבת..
כל מה שאמרתי לך לפני זאת הייתה...."
"אני יודעת.." קטעתי אותו..
"אז למה אמרת שאת שונאת אותי..?" שאל אופק..
"זה כדי שקרן תחשוב שאני חושבת שאתה בוגד בי..
אבל אני אוהבת אותך.. מאוד.. אבל זה לא ילך בינינו .. "אמרתי..
מיסתכלת עמוק לתוך עיניו של אופק..
"למה?.." שאל אופק בלי קול..
"אתה לא מבין?.. זאת קרן.. קרן מפריעה לנו..
אנחנו לא יכולים להיות ביחד בסתר! זה לא ילך..
ואם אנחנו נהיה ביחד היא תהיה שם כדי לאיים עלינו..."הסברתי..
אופק שתק...
"אתה תעשה מה שבא לך.. תהיה עם קרן.. אל תהיה עם קרן..
אבל אני ואתה לא יכולים להיות ביחד.. "אמרתי כולי בדמעות..
אופק המשיך לישתוק..
"אתה יודע שאני צודקת.."
"כן אני יודע.. את באמת צודקת..
אבל רק שתדעי.. שלא משנה מה יקרה.. אני תמיד אוהב אותך..
ואני אף פעם לא ישכח אותך.. כי את אהבת חיי... "הוא אמר והתקרב אלי..
והקריב את ראשו לשלי..
שנינו ידענו שזאת הנשיקה האחרונה שלנו.. לפחות עד שלקרן ירד מאופק..
ניצלנו את הנשיקה כראוי..
לא יכולנו להיתנתק אחד מהשני..
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
כבר חודשיים עברו מאז נשיקת הפרידה..
אופק עם קרן..
ממש חבל לי עליו.. רואים בעיניים שלו שהוא לא אוהב אותה..
ואני רואה עד כמה הוא אומלל..
אני לבד בנתייים.. מפנטזת על היום שבו אני ואופק נתאחד שוב..
כבר חודש וחצי שאני הולכת לפסיכולוג...
ההורים שלי שמו לב שמשהו קורה איתי.. ולקחו אותי אליו..
הטיפולים בהחלט עוזרים..
הם עוזרים לי להתיגבר על הפרידה מאופק..להיתגבר על גיא.. וגם להיתגבר על האונס..
ההורים שלי נורא תומכים בי... וכך גם כל החברים ..
גם המצב עם גבריאל טוב.. אנחנו מדברים כשמיזדמן ואנחנו ידידים נורא טובים...
הסכמתי לייצג את בית הספר שלי בתחרות השירה הארצית..
והיא אמורה להתקיים עוד שבוע.. שלוש ימים אחרי היומולדת שלי...
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
"אחת .. שתיים ..שלוש.. ארבע" ספרה בקצב המורה לשירה ..
"'Cause we are beautiful
No matter what they say
Yes words won't bring us down
Ohh no
We are beautiful
In every single way
Yes words can't bring us down
Ohh no
So don't you bring me down today
Ooh, ohh
Don't you bring me down today
Don't you bring me down, ooh
"Today
"כל הכבודד.. הרבה יותר טוב.." קלי המורה מחאה לי כפיים..
נשמתי לרווחה..
"אוקי זה הכל להיום.. את משוחררת.. תיזכרי.. מחר ב2 וחצי את פה.. "
"אוקי.. בייי" אספתי את התיק ויצאתי החוצה...
שאפתי את האוויר הטרי של תחילת דצמבר.. שיא החורף..
השבילים היו מלאים בשלוליות והדשא היה רטוב....
Beautiful התחלתי ללכת לאט לאט הבייתה.. שרה בלב את השיר
פתאום התחיל לרדת גשם..
הוצאתי מהר את המיטרייה.. ומיהרתי הבייתה...
הגעתי הבייתה.. ניערתי את המיטרייה... וניגבתי את הנעליים בשטיח...
הדלת הייתה פתוחה משום מה.. ניכנסתי..
"אמאאא?.. את פהה?.." צעקתי..
"כןן כןן.. אני במטבח.. " שמעתי את הקול של אמא..
הרחתי את הריח הנפלא של מרק הפטריות שאמא שלי עושה.. (טעיים)
"הכנת מרק פטריות ממייי.. ?"
"כןן.. אני יודעת שאת אוהבת אותו.."
"ברור .. מתה עליו" אמרתי..
הורדתי נעליים ושמתי נעלי בית.. שטפתי ידיים וניכנסתי למיטבח...
על השיש היו מונחים מכתבים.. הסתכלתי על המכתבים
וראיתי על אחד מהם את השם שלי...
"אמא.. מה זה?.." הראתי לה את המעטפה..
"לא יודעתת.. תפתחתי.." אמרה אמי...
פתחתי את המיכתב בזהירות.. וממנו הוצאתי דף של דפדפת.. ועליו כתב יד מוכר...
~*~*~*~~*תגובות~*~*~*~~*~*~
לילה טוףף..
(מחר לבצפרר.. געגעתיי.. חחח.. נוו לילדים כן?.. לא להתחיל לחשוב לי מחשבות..)
אוהבת המונים-->אליוש
זה בטח גיאאאא...
נראה לי... 😕
המשך
מחר אחרי בצפרר את בדוק שמה המשךך נכוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן??
זה מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!
דיייייי איזה סיפור מטריייף..
אני לא מאמינה שלא הייתי פה בשביל לקרוא ת'סיפור המהמם הזה...
המשך המשך המשךךךךךךךךךך!!!!
לילוששש..=]]
יווווווווווו זה בטח גיא!! אבל שיעוף..הוא לא מעניין אותי יותר... אני רוצה שהיא ואופק יחזרו נו! מה קרן עכשיו?! שיאשפזו אותה בבית חולים תחולת נפש הזו!!
אגב...אני מדברת איתך מעולם השני...שם למעלה...
התאבדתי...אם ניחשת! אופק ותהילה לא ביחד!...
המשך!! אבל מזה מהר! שחבל לך על הזמן מהר מהר! אחרת הנשמה שלי תבוא לבקר אותך בלילה!
וואי כמה זמן לא קראתי..!
זה בטוח גיא!!! המשךךךךךךךך..
המשךךךךךךךךךךךךךך
-לינורוש-
יוווו כמה לא קראתי השלמתי איזה 3 פרקים עכשיו..
איזה פרקים מושלמיםםםם בע-דוקקקקקקקק..!!!!
תמשיכיי מאמייי מהרר מהררררררר..
ומה קרן הזאת תקועה באמצע החיים??
אני שונאת את הבנות אלהההההההה...
בעעעעעע מגעילהההה..הלוואי יקרה להה תאונה והיא ת-מ-ו-ת!!
אאאאאאא-מממממממ-ןןןןןןןןןןןןןןןן....חחח איזה רעההה אני אלוהים...
קיצררר תמשיכיי דחוףףףףף...
סתיוו'שששששששששש 😊
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אל תחכי עד מחר כדי לפרסם את הפרק הבא~כדי שאני לא אהיה ככה במתח כל הלילה!
סתםם מאמי קחי ת'זמן שלך 😊
פרק מהמםםםם!
המשךךך!! 😁
יופייייייי המשכתתתת
ועכשיו - > תמשיכי שוב
חיחיחיחי..
אללה לילה טוב מתוקה שלי
לאב יו & אופק {למרות הכול}
חחחחחחחחחחחח
ביי ביי.. לילוש 😊
QUOTE מחר אחרי בצפרר את בדוק שמה המשךך נכוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן??
זה מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!
טנקס מאמוש...
הינה אחרי ב"ס אני שמה.. (שזה עכשיו...)
QUOTE דיייייי איזה סיפור מטריייף..
אני לא מאמינה שלא הייתי פה בשביל לקרוא ת'סיפור המהמם הזה...
המשך המשך המשךךךךךךךךךך!!!!
לילוששש..=]]
חיחייי.. טנקס בובי..
מי שמדברת על סיפור מהמם?.. אהה הסיפור שלך מהמם פי 100!!
QUOTE יווווווווווו זה בטח גיא!! אבל שיעוף..הוא לא מעניין אותי יותר... אני רוצה שהיא ואופק יחזרו נו! מה קרן עכשיו?! שיאשפזו אותה בבית חולים תחולת נפש הזו!!
אגב...אני מדברת איתך מעולם השני...שם למעלה...
התאבדתי...אם ניחשת! אופק ותהילה לא ביחד!...
המשך!! אבל מזה מהר! שחבל לך על הזמן מהר מהר! אחרת הנשמה שלי תבוא לבקר אותך בלילה
חיחייי.. אמרתי לך שאת משוגעעת?..
את קורעת מצחוקק..
תני לי תיאור של המראה של הנשמה שלך.. כדי שאני ידע למה לצפות.. 😉
QUOTE וווו כמה לא קראתי השלמתי איזה 3 פרקים עכשיו..
איזה פרקים מושלמיםםםם בע-דוקקקקקקקק..!!!!
תמשיכיי מאמייי מהרר מהררררררר..
ומה קרן הזאת תקועה באמצע החיים??
אני שונאת את הבנות אלהההההההה...
בעעעעעע מגעילהההה..הלוואי יקרה להה תאונה והיא ת-מ-ו-ת!!
אאאאאאא-מממממממ-ןןןןןןןןןןןןןןןן....חחח איזה רעההה אני אלוהים...
קיצררר תמשיכיי דחוףףףףף...
סתיוו'שששששששששש
וואי מאמושש.. טנקיוווווו מואהההה
QUOTE יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אל תחכי עד מחר כדי לפרסם את הפרק הבא~כדי שאני לא אהיה ככה במתח כל הלילה!
סתםם מאמי קחי ת'זמן שלך
פרק מהמםםםם!
המשךךך!!
טנקס מאמושש.........
המשך בהודעה הבאה..
פרק 74:
פתחתי את המיכתב בזהירות.. וממנו הוצאתי דף של דפדפת.. ועליו כתב יד מוכר...
"לתהילה ...
אין יום שלא עובר ואני לא חושב עליך...
למרות המרחק בינינו עדין לא שכחתי אותך...
לא שכחתי שיש לך חבר.. לא שכחתי שאת אוהבת אותו..
אבל בכל זאת קשה לי שניתקנו קשר..
אני מקווה שאת מרגישה כמוני וגם רוצה שנחזור להיות ידידים..
מצפה לישמוע ממך..
גיא
"אוו מייי גוודד!!" צעקתי..
"מה קרהה...?" ניבהלה אמא שלי..
"זהה.. זהה.. מגיאא!!!"
"מה הוא כותב?.."
"אמאאא אישי..." חייכתי אליה..
"נוו אני סקרנית.."
צחקתי..
"הוא רוצה שנחזור להיות ידידים.. ושהוא לא מפסיק לחשוב עלי וכאלה.."
"אווו.."
"אמאאא!!"
"אוקיי המרק מוכן.. שבי לאכול"
התיישבתי ליד השולחן... ואמא שמה לי קערה של מרק..
אכלתי את המרק.. וחשבתי על גיא..
ניסיתי לדמיין את דמותו..
'כמעט שכחתי איך הוא ניראה' אמרתי בראשי..
"טנקס ממיי.. היה טעים" אמרתי.. והכנסתי את הקערה למדיח..
"בבקשה מתוקה שלי" היא אמרה ונתנה לי נשיקה בראש...
"אני מיתקשרת לגיא טוב..?"
"אוקיי.. אבל לא להגזים עם השיחה"
"בסדר.. צ'אוו.."
עליתי לחדר.. לקחתי את הטלפון..
חיפשתי את המס' של גיא..
חייגתי..
הבטן התחילה להתהפך.. והלב התחיל לדפוק במהירות.. היתרגשתי נורא..
"הלוו?.." שמעתי ..
"הייי.. אפשר את גיא?.."
"כן בטח.. גיאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקה...
"מהה?.." שמעתי ברקע..
"טלפווןן.."
"רגע.."
גיא: "הלוו?.."
אני: "אממ היי..."אמרתי בבישנות..
גיא: "מי זה?.."
אני: "זאת תהילה.. "
גיא: "תהייילההה" צעק גיא..
אני: "כן כן.. בכבודי ובעצמי"
גיא: "וואי כבר קיבלת את המכתב שלי?.. איזה מהר.."
אני: "אמממ.. אז מה המצב?.. "
גיא: "קשה קשה... "
אני: "חחח. מה רע לך בקנדה?...איך הבנות?.."
גיא: "אהה..הבנות בסדר.. ממ יש לי חברה... "
הרגשתי קצת אכזבה.. משום מה..
אני: "יאאוו.. מה מי מו .. שפוך פרטים.." שיחקתי אותה מתלהבת..
גיא: "אממ קוראים לה גרייס.. ולהגיד לך תאמת?.. אתן מה זה דומות.. רק השם לא אותו דבר.."
אני: "חחח מה זאת אומרת?"
גיא: "בפנים.. בגוף.. בשיער.. אפילו באופי!! זה כאילו לקחו אותך
ושיכפלו ושמו בקנדה.."
אני: "חחח.. " צחקתי..
גיא: "אולי ביגלל זה אני איתה.. כי היא מזכירה לי אותך.."
התמלאתי חום..
גיא: "אז מה עם חבר שלך?.. "
אני: "אממ ניפרדנו"
גיא: "אהה.. למה?.."
אני: "זוכר את קרן?.."
גיא: "בטחח.. את השרמוטה הזאת.. ?"
אני: "בקיצר היא איימה עליו שאם הוא לא יהיה איתה אז היא תעשה לי
משהו רע.. "
גיא: "יאללה.. איזה משוגעת..."
אני: "אמממ.. אז... " לא ידעתי מה להגיד..
גיא: "וואיי שמעיי.. אני חייב לזוז... אני ידבר איתך אח"כ.. ביי אהובתי ..
נשיקה" הוא אמר וישר ניתק...
"אהובתי?.." הירהרתי..
פרק לא משהו לדעתיי..
@$(%#*$(^%*$#%(#@)תגובווות($&%@(%@(%#@&
פרק מהמם!! וביקשת תאור שלי...אוקיי!
תצפי לכזה דבר:
מישהי עטופה בגליון נייר טואלט כמו מומיה (זה בשביל שזה יראה יותר מפחיד)...עם שיער גלי שלא מסתדר אף פעם...בגובה 173, מבנה גוף צר...ועם צחוק מפחידדדדדדדדדדדדדדד
אגב, והעיניים שלי מחליפות צבע לשחור בלילה..אז תיזהרי לך!!!
מ=ע=ל=ף=ף=ף המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך