QUOTE (גלוש_המושלמת @ 20/05/2005) אליושששששששש כמה כמה כמה כמה התגעגעתי אליך..
מושלמת שלי..מתוקה שלי..מדהימה שלי..
חיחי..
סיפור מושלם..
כרגיל.
אין אין אין עליך..את מוכשרת..
התחרפנתי חחח..
יאלה תמשיכי..
אוהבת..
גלוש=]
גלוש יפתייי..
חחח טנקס מתוקה שלייי..
ומיצידי תתחרפני כל יום... עם מחמאות כאלה.. 😊
אוהבת'ךךך.. מואההה
הפרק הבא מוקדש לך אהובתייי..
פרק 61:
"תהילה!!! את רוצה להכיר
לכיתה את חברך הדמיוני?" היא צעקה..
כל הכיתה התפקעה מצחוק..
ואני הרמתי את הראש.ונהייתי אדומה..
'שיטט.. איך אני יצא מהפאדיחה הזאת אלוהיםם?'
המורה, שולה, היסתכלה עלי ..
מרימה גבה ומחכה לתשובה..
"אולי דווקא את תכירי לנו את החבר הדמיוני שלך?..
לא מעט תלמידים ראו אותך
מדברת לעצמך" אמרתי בעודי מיתקדמת אליה..
נעמדתי לידה"נכון ?"היסתכלתי על הילדים בכיתה
עם מבט של "תגידו כן או שאתם מתים!"
"כן .. כןן.. חחח ראינו אותךך.. וואי איזה קורע זה.. " אמרו פה ושם..
היסתלכתי עליהם .. מחייכת בתודה.. ואז היסתכלתי על שולה..
בעיניה היו דמעות זהירות ופיה היה פעור..
"מה קרה? ניגמרו המילים?" אמר יותם..
המורה ניערה את ראשה וחזרה לעצמה..
"תהילה למנהל מייד!!" היא צעקה עלי..
"אם אני הולכת גם את צריכה ללכת" אמרתי לה..
"סליחה.. אולי לא הבנת אבל אני המורה פה ואת התלמידה.. "
"באמת?.. אבל את זאת שהתחלת להעליב אותי..
אני רק מגנה על עצמי" אמרתי לה..
שולה המורה נאנחה בכבדות.. "שבי במקום.. " היא אמרה בעצבנות..
הלכתי מרוצה בחזרה למקום שלי..
"יפה יפה.. " לחש לי אופק..
נתתי לו חיוך .. "תודה אהובי" לחשתי לו בחזרה..
המורה המשיכה ללמד..
הפעם ניסיתי להקשיב.. אוף.. היה כל כך משעמם ..
השיעור ניגמר .. סופסוף..
"אחחחחחחחח" צרחתי ישר אחרי ששולה יצאה מהכיתה..
"שתיחנק המורה הזאת אמן!!" צעקתי..
"חחח תירגעי יפה שלי" חיבק אותי אופק..
"מה הייתי עושה בלעדיך אה?.." נתתי לו נשיקה..
מאחורי אופק הבחנתי ביואב מיסתכל עלינו בקינאה..
"מממ לויודע." אמר אופק..."ובאמת עם מי דיברת?..
חח.. תאמת לא יודע איך שולה שמעה.. אני בקושי שמעתי..
אבל הבחנתי שדיברת עם מישהו.. ולא עם מישהו מהכיתה"
"אהההההה.... אממ.. סתם.. נירדמתי.. וחלמתי.. חח..
מיסתבר שדיברתי מתוך חלוום.. איזה פאדיחהה"
אופק נתן לי נשיקה על האף..
"על מה חלמת?.." שאל אופק בהתעניינות..
לא יכולתי לספר לו שאני חולמת על מישהו שפגשתי באותו בוקר..
"עלייך" שיקרתי.. 'שקר לבן.. לא נורא'
"באמת תולי שליי???" שאל אופק במתיקות..
"חחח כן.. ואהבתי את ה'תולי' " אמרתי לו..
"חחח " צחק אופק..
*~*~*~*צילצול*~*~*~*
הכיתה התחילה להתמלא.. ואז ניכנס אריאל..
"שלום לכולם" הוא אמר...
"אממ.. תהילה.. המנהל מחכה לך.." אמר לי אריאל..
"מההה?.. לממהה?.. רק אל תגיד לי שזה ביגלל המורה לספרות.."
"לכי אל המנהל והוא יגיד לך הכל"
קמתי באי חשק והתקדמתי לעבר הדלת..
מתעלמת מכל המבטים שהיו נעוצים בי..
-מה רצה המנהל מתהילה?
-האם זה קשור למורה לספרות?
-האם למורה לספרות באמת יש חבר דמיוני?
כל זאת נדע (ולא נדע) בפרקים הבאים של--> עיני הטורקיז שלו
מזמן לא עשיתי טלנובלה נכון?.. התגעגעתם?
יאלה בובות שליייייי..
תגיבווו.. 😊
אוהבת'כם --> אליוש
סיפור יפה כפרה עלייך
יאללה ביושיתושיתושיתושיתושיתוש =][=
שירוששייי ה-- 😊 שלכםם :]
ווואי איזה יבוש המורה קיבלה.. חיחי מגיע לה...
המשךךךךךךךךך
סיפור פצצההההההה!!!=]]
טוב המורה בסיפור(שולה) קופי לשלנו ...!!
חחחח... באמת ! (או שלא?)
ויאלה אליה מתי יגיע ה"אקשן" ??? חיחי...
ו .... המשך !!!
מואה ענקית ===>
נדיוששששששששששששששששששש...!!!
חחח עלאק חבר דמיוני.. איזה מור ה לספרות מושפעת!!
הממשךך דחוף..
חחחחחחחחחחחחחחחח...הרגת אותי עם הקטע של המורה!! מהמם!
מהמםם
שימי המשךךך כפרה
מוואה ענקיתתת 😛
ואי איזה יפה
תמשיכי
איזה לא נעים עם הדיבור מתוך חלום
חחחח 😂
שיר, ליטל,ניקול, חן ושני---> תודהה!!
נדיוש--> חחח אני חושבת שהיא ממש אבל ממש לא כמו שולה המורה שלנו..
אם מישהי הייתה עונה לה ככה שולה (שלנו)הייתה שולחת אותה לאכול דשא..
וואה איזה עונש היא הייתה נותנת למי שהיה מדבר אליה ככה..
את לא זוכרת איך היא אמרה "עוד לא נולד הילד שיתחצף אלי " ..חח טיפשה..
גרר אני שונאת אותה.. שתיחנק עם הספר ספרות שלה..
ואיזה אקשן את רוצה שיהיה?
המשך יהיה עוד מעט.. אני כותבת אותו עכשיו..
איזה כיףלייייי
הפרק מוקדש לי..
טרלהלהלהלהלה... הפרק מוקדש לי..
אליוש אהובתי אני מתה עליך..
ימוכשרת אחתתתתת
מי מי אוהבת אותך?
אני!!
יאלה תמשיכי
גלוש=]
חחחחחחח גלוש שלי יא מצ'וגעעתת..
אוהבת'ךךך.. נשיקווותת..
והמשכוש בהודעה הבאה.. 😊
פרק 62:
קמתי באי חשק והתקדמתי לעבר הדלת..
מתעלמת מכל המבטים שהיו נעוצים בי..
יצאתי מכיתה .. הלכתי לאט לאט במסדרון..
'יכול להיות ששולה אמרה למנהל מה שקרה
בשיעור ספרות?' הרהרתי..
לבסוף הגעתי לחדר המנהל..
המזכירה לימור חייכה אלי.. "המנהל מחכה לך" היא אמרה..
פתחתי את הדלת באיטיות..
"אווו.. תיראו מי פה" שמח המנהל.. הוא קם ולחץ לי את היד..
ניבהלתי.. ' מה הבעיות שלו???'
"אהה.. כן.. ממ.. שלום"
"שלום לך.. תישבי בבקשה" הוא הצביע על הכיסא וחזר למקומו..
"בשנים הקודמות הישתתפת במקהלה שלנו..
וכמובן כל הצוות מופתע מהכישרון האדיר הזה שבך" המנהל חייך..
הסמקתי טיפה וחייכתי אליו גם..
" הובכן... יש לי הצעה בשבילך"
"מה ההצעה??" שאלתי בהיסוס..
"האם תרצי לייצג את בית סיפרנו בתחרות השירה הארצית?"
בוווווווום.. 'מההה? מה הוא אמר עכשיו? אנייי?
אני בתחרות ארצית?.. אמא'לה.. זה חלום?..'
"מההההההההה?" צעקתי ..
" האם תרצי לייצג את בית סיפרנו בתחרות השירה הארצית?" חזר המנהל ואמר..
"אהה.. וואו.. קודם כל תודה.. זה כבוד ענק.. אני יחשוב על זה אוקי?"
"כמובן כמובן.. " הסכים איתי המנהל..
"הינה הטופס.. ובו כל הפרטים.. אם את מסכימה תמלאי
אותו ותחזרי אותו אלי תוך שבוע"
לקחתי את הדפים מידיו..
"רגע אבל למה דווקא אני? יש מלא ילדים ששרים יפה..
ועוד מהתיכון" אמרתי..
" נכון.. אבל השירה שלך היא מיוחדת..
וגם ביגלל שאת צעירה זה מוסיף נקודות..
מפני שהקול שלך בוגר מאוד" הסביר לי צביקה..
"וואו.. תודה .. תודה רבה" הודתי לו..
"אני מקווה שתחליטי להישתתף.. "
"כן.. אני יחשוב על זה"
"את משוחררת" אמר לי המנהל..
קמתי מהכיסא והיתקדמתי לדלת..יצאתי מהחדר.. והייתי מאושרתת..
חזרתי לכיתה באיטיות.. מנסה לבזבז את הזמן..
חלמתי אותי על במה.. ומאות אנשים מריעים לי..
'אחח זה הולך להיות גדולל'
בווווםםם...
'מה היה איתי? כל פעם אני יתקע במישהו?' חשבתי לעצמי..
התחלתי להרים את הדפים...
הרמתי את הראש ומולי היה לא אחר מאשר גבריאל..
"גברייאלל?" שאלתי מופתעת..
"חחח תהילה?.. מה את עושה פה?" הוא שאל.. התרוממתי..
"חח מה זאת אומרת? אני לומדת פה!! מה אתה עושה פה?.. "
"אני סתם.. באתי לבקר.. למדתי פה כמה חודשים" הוא אמר..
"וואלה?.. רגע בן כמה אתה?"
"18 וחצי.. אני בצבא ..עכשיו יש לי חופש" הוא אמר...
התחלתי לצחוק..
"מה מצחיק?"
"אתה לא הראשון שצדקתי לגבי הגיל שלו.. אחח..
יש לי כוחות" אמרתי לו.. עדין צוחקת..
"אהה.. חחח" הוא היצטרף לצחוקי..
"איזה כיתה את?" הוא שאל..
"כיתה ט'.. " אמרתי..
"אהה יפה.. " הוא ניראה טיפה מאוכזב..
אולי הוא ציפה שאני יהיה יותר גדולה..
"טוף.. אני צריכה ללכת לכיתה.. אממ.. אתה רושם מס' פלאפון?"
"חח כן כן.. בטח.. שניה" הוא חיטט בכיס והוציא משם את הפלאפון שלו..
נתתי לו את המס'.. והוא נתן לי את שלו..
"טוף יאללה ביי מאמי.. נדבר" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה בלחי..
היתקדמתי לעבר הכיתה שלי.. עדין מאושרת..
פתחתי את הדלת .. והיתקדמתי לעבר הכיסא שלי..
כולם עקבו אחרי עם עיניהם..
היתיישבתי מחייכת על הכיסא.. אופק היסתכל עלי במבט שואל..
"אח"כ" לחשתי לו..
"שלום תהילה" אמר לי אריאל..
"שלום אריאל" אמרתי לו..
"אוקיי אז איפה הייתי...? אהה כן.. החלפת מקומות.."
מילים כמו "אוווףף.."... "לאאא.."... "אל תעביר" נישמעו מכל עבר..
"זה לא נושא לדיון! אני מחליט פה ולא אתם" אמר אריאל..
ועוד אפשר היה לחשוב שהוא מורה צעיר.. ומדבר כמו איזה מורה בן 40..
"ליטל.. תחליפי עם אופק..
ואופק בוא תעמוד פה לידי" ליטל קמה ולקחה את הדברים שלה..
והתיישבה לידי..
"רון.. אתה שב במקום פרח"
"רינת .. שבי ליד יואב"
אריאל עשה יופי של סדר בכיתה.. כל אחד ישב במקום אחר..
אף אחד לא נישאר במקום שהוא היה..
מאי ישבה ליד פלג... תום ליד שני.. יואב ליד חן..
אופק ליד קרן ה**** ואני ישבתי מאחורי אופק (מזל) עם רוני.
הסידור החדש עיצבן את כולם.. הרוב לא היו מאושרים מהמקום החדש..
העברת המקומות לקחה את יתר השיעור.. והיום ניגמר..
"אוווךך.. סופסוף.. " צעקתי..
הכיתה התחילה להתרוקן..
"אז מה המנהל רצה ממך?" קפצו עלי כולם..
"מממ.. סתם.. זה לא משנה" רציתי להיפטר מכולם ..
רק אופק ומאי נישארו איתי..
"טוב לנו את מספרת נכון?" אמרה לי מאי בעודנו מתקדמים לעבר השער..
"נבחרתי לייצג את הב"ס שלנו בתחרות השירה הארצית!!" צעקתי..
"יוווווווווווווווווווו" צעקה מאי בהתרגשות.. התחלנו לקפוץ משמחה..
אופק עמד שם.. מביט בנו..
"מזל טוב יפה שלי" אמר לי אופק אחרי שנירגענו..
"תודה מתוק שלי" אמרתי והדבקתי לו נשיקה..
התחלנו לדבר על שולה .. ועל היבוש שדפקתי לה..
וככה הגענו לרחוב של מאי.. "ביי מאיוש שליי" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה וחיבוק..
"ביי" אמר אופק ונתן לה נשיקה..
אני ואופק התעכבנו קצת.. התיישבנו על ספסל שהיה לא רחוק מאיתנו..
"מאמי אני צריכה להגיד לך משהו" אמרתי לו בקול רציני...
-מה תהילה צריכה להגיד לאופק?
-האם תהילה תסכים להישתתף בתחרות?
כל זאת בפרקים הבאים של--> עיני הטורקיז שלו..
ארוך הפעם לא?
תגיבוו
יפה כמו תמידדדד
שימיהמשךךך יפתי
מוואה ענקיתתת 😛
