רוצה אותך-סיפורה של אובססיה. סיפור חולני שהמצאתי

רוצה אותך
בכל יום,כאשר עברת מולי במסדרון בית הספר,הבטתי עליך.כל כך יפה,כל כך תמים,וכל כך,כל כך,מושך.
כמו מגנט הייתי אליך,מפשיטה אותך במבטי,בעיני,רוצה לגעת,רוצה להרגיש אותך איתי,רוצה לקחת את ליבך
ולשמור אותו,קרוב אלי.אף אחת מחברותי,אפילו הקרובות ביותר,לא ידעה על תשוקתי אליך.חשבו שכבר ירדתי ממך,שאהבתי אליך כבר פסקה בשנה שעברה,אבל לא,לא יצאת מליבי.עוד לא שחכתי את מגע גופך,את הנשיקות שלך,את המילים היפות אשר לחשת לאוזני,לא.לא השלמתי עדיין מהפרדה ממך,אני עדיין זוכרת את אותו יום,כאילו היה אתמול,שהבטת בי בעינים הירוקות המושלמות שלך,אמרת לי שזה פשוט לא זה,שעדיף שנתרחק,כי האהבה שלנו כבר לא כמו פעם.באותו יום,הבטחתי לנקום,על האהבה שנתתי והייתה לחינם,על האהבה שנתתי ולא הוחזרה לי,על אהבתי שנקתעה ככה סתם.

באחד מערבי יום שישי,כאשר יצאנו כולנו,כל החברים,פתאום,משום מקום,ראיתי אותך.
היית איתה,ישבתם,מחובקים.ידך השרירית והחסונה הקיפה את מותניה הרזות של אמילי,הבחורה היפה אשר שבתה את ליבך,הא?חייכתם,חיוכים של אושר,ראיתי אותך לוחש לה באוזנה,בטח את אותן מילים אשר לחשת לי,אז,בשנה שעברה.מאז הפרידה,לא הפסקתי לרצות אותך,היית מונח על הקו בין אהבה לשנאה,אובססיה,אך לא,איני מוכנה להשלים עם מילה זו,כי אני פשוט רוצה,אותך.
כאשר ראיתי אתכם,עלה בי זעם כעס וקנאה עצומה שאיני יכולה לתאר במילים.
באותו ערב,כאשר התפצלנו בחזרה לביתנו,בדרך לביתי,ראיתי אותך,שוב.
הלכת לבד,כל כך אצילי,פניך היפות השתקפו לי באור הירח,ועיניך ברקו בברק מיוחד.
החלטתי ללכת אחריך,אט אט,מבלי שתשים לב..השעה הייתה מאוחרת,קצת אחרי חצות
פתאום הסתובבת אלי,הבטתי בך ישירות,ראיתי בעיניך מעט בהלה,שאמא פחד?אה נסיך שלי?
אתה מפחד ממני?שאלתי בקול,לא ענית לי,השפלת את מבטך ושוב הסתכלת עלי,
לא מבין מה מעשי אחריך ומה אני רוצה

''מפחד? הו לא דנה,איני מפחד ממך,למה שאפחד?''
-אז מהו הברק אשר בעיניך,אהובי?
''אהובי? אהה דנה...כמיטב זכרוני איני אהובך,מה קרה לך דנה?את מוזרה''
-הו כן דורון,אתה אהובי,וכך לנצח תהיה,זכור את אשר אמרתי דורון..אהובי
''דנה,לכי הביתה,תשני,שתית משהו? מזה השפה הגבוהה הזאת? מה נפל עליך?''
-אני אוהבת אותך דורון,התקרבתי אליו ונשקתי לשפתיו,אך הוא הרחיק אותי,בדחיפה קלה
''מה לעזאזל את עושה דנה?? השתגעת לקחת סמים מה יש? עופי ממני! אני ואת כבר מזמן גמרנו! תשחכי ממני! והחל לרוץ קדימה

בשבועות שלאחר מכן,לא יצאתי מהבית,הלכתי לבית הספר,ובחזרה,בכל הפסקה,ישבתי מתחת לעץ האלון הגדול,והבטתי עליך,במבט של רצח בעינים,מבט של נקמה
את כל כולי הקדשתי לתכנון הרס חייך,אהובי,היו פעמים שהבטת עלי,גמגמת משו על זה שהשתגעתי והמשיך ללכת,מביט פעם פעמיים אחורה לראות אם אני מסתכלת עליך,וכן,שלחתי אליך חיוך מאוזן לאוזן,עכשיו אתה כבר כן מפחד,אהובי,נכון?

לאחר כמה שבועות,הייתי מוכנה,היה זה יום שישי,היה קריר מעט,לבשתי את המעיל השחור שלי ובכיס הפנימי שמתי את הסכין אשר לקחתי מהמטבח של אמי,אמרתי להורי שאני יוצאת ואחזור מאוחר יותר,או שאמא התכוונתי,בגלגול הבא?
יצאתי לפארק אשר בו היית,ועמדתי מאחורי העץ,חיכיתי,וחיכיתי,עד שלפתע הופעת.
היית מחובק עם איזה נערה,היית כל כך יפה,אך לא חשבתי אפילו לרגע שאתחרט על תוכניותי.
השעה הייתה 2 בלילה בדיוק כשאר נפרדת בנשיקה מחברתך,התחלת ללכת,היית לבד ואני עקבתי אחריך,אוחזת בידי את הסכין החדה,עקבתי אחריך,אהובי.
הלכת ללא חשש,פתאום גאו בי כל הכעס והטינה אליך,סובבתי אותך,ואתה בבהלה פלטת צעקה קטנה
''יא רבק דנה איך הבהלת אותי'' רגע,מה את עושהההה...
סתמתי את פיו בנשיקה ופתאום,בתנועה חדה,שלפתי את הסכין ו...............דקרתי אותך
נפלת על האדמה ואני המשכתי לדקור אותך עד זוב דם.עכשיו אהובי,אם אתה לא שלי,אתה גם לא תהיה,של אף אחת.

ביום שלאחר מכן הייתה כתבה בעיתון על נער הנמצא מת בשדרה
מאותו יום,דנה,איש אינו יודע איפה היא,עברו שנים,ופעם בשנה מגיעה דנה,בתחפושת אחרת,לקברו של דורון,שולחת נשיקה,ואומרת
''אוהבת אותך,אהובי''

*************************
הסוףףףףףףףףףף
חחחח אנשים אל תחשבו שאני סדיסטית!! פשוט הייתה לי מוזה 😊 מה אתם אומרות על הסיפור החולני שהמצאתי?