נישבר לי הלב ואני בודדה

מתוקה, ממה שאני מבינה את מפוררת את היחים שלך לאט לאט...

רבה עם המשפחה
רבה עם החברים
חבר שלך נפרד ממך ממשהו שעשית....

יש כזה דבר חברים, אבל צריך לדעת לבחור אותם, ואיך להתנהג איתם!
אני מציעה לך שבמקום לשבת בבית לפחד לקחת סמים ולפחד להזיק לעצמך, תקחי את החיים שיש לך, ותעשי איתם משהו!!

תדברי עם ההורים שלך דבר ראשון! תפתרי את הבעית שלך איתם!! משפחה זה דבר תומך אוהב וחם, הדבר הכי חשוב בעלם!!
לכי לחברים שלך תסתדרי את כל העניינים שלך איתם, תדעי להתפשר תמיד!! עם המשפחה ועם החברים! להתפשר לא אומר שאת חלשה!!

תלמדי לוותר, ולעזוב כשצריך.

אל תרדפי אחרי החבר ההוא לשעבר.
אם הוא לא רוצה אל תתני לו את האנרגיות שלך לחינם. הוא לא רוצה מאיזושהי סיבה..

מה עשית לו ד"א?

בקיצור מה שנאי אומרת זה שאת אחראית על החיים שלך. החיים שלך בידיים שלך בלבד, ואני מציעה לך לפעול בדרכים הגיוניות ולהשיג את האנשים החשובים לך!!

בהצלחה מתוקה😊

אני בדעה של רומי....מסכימה איתה בכל מילה
בכל זאת אם בא לך לשפוך ת'לב..פה בשבילך מותק

אני מסכימה עם רומי מאמי היא אמרה הרבה דברים נכונים תקחי את זה לתשומת ליבך...
והקטע עם החבר לשעבר עזבי אותו יש עוד הרבה בנים

נכון שכולם אומרים לך לעזוב אותו ויש עוד הרבה?!?!?
ונכון שזה בכלל לא עוזר..
כי את אוהבת רק אותו...!!!
אני מבינה אותך כל כךךךך גם אני הייתי במצב שלך...בדיוק....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איבדתי את האהבה את החברים את השמחת חיים רבתי כל היום עם ההורים(אבל לסמים ולעשן לא הגעתי חס וחלילה)
והכל בדיוק כמוך...החיים שלי עזב אותי...ועל מה???
על זה שלא הייתי רצינית איתו...
והוא פגע בי כל כך!!!
והמשכתי לאהוב אותו 7 חודשים אחרי שנפרדנו...
וכולם אמרו לי שהוא חרא ולא שווה...ואני היה לי בראש דבר אחד!
שמי שאוהבים שווה ה---כ---ל
אז נכון שאוהבים נותנים את הנשמה והלב...וכמה שיותר לתת זה יותר טוב..
אבל עד גבול מסוים...גם אני הפכתי להיות אובססית כמוך...וזה לא טוב..
מאמוש אם הוא לא רוצה אז זהו...זה נגמר וכמה שתשלימי עם העובדה הזאת יותר מהר יהיה לך יותר טוב!
אני 7 חודשים אחרי הפרידה המשכתי להאמין ולחכות ליום הזה שהוא יחזור ויגיד לי שהוא אוהב אותי...
ועברה מאז כמעט שנה ועד היום הוא לא בא...
ותאמת שלא יבוא! כי אני ממזמן כבר לא אוהבת אותו ושמה עליו פסססס כזה גדול...
ואני לא מאמינה על עצמי שבכיתי על אותו חרא ימים שלמים...הוא לא שוווווווווווה את זה!
ואף אחד לא שוווווה שאני יסבול...
ויום יבוא גם את תחשבי כמוני! תאמיני לי! גם אני לפני חצי שנה...חשבתי שאני יאהב אותו לנצח..
אבל הנה התגברתי עליו 😊
מאמי אם הוא לא רוצה לחזור אז את לא יכולה להכריח אותו...!
לכל דבר יש סוף...גם לאהבה "הענקית" שלך!
את צריכה להתחיל לחיות מחדש...
לא להכנס לסמים ולעשן...כי זה לא יעזור לך! זה שתשקעי עמוק בתוך העצב ותרחמי על עצמך לא יעזור לך!
תתגברי ותמשיכי הלאה....אהבות באות אהבות גם הולכות!
שום אהבה לא מחזיקה לנצח....ואת צריכה לדעת לשלוט על עצמך!
כמה שפחות לדבר עליו!
לבוא לשתף את ההורים שלך! תאמיני ליייי אני שתפתי את אמא שלי וזה עזר לי...היא יעצה לי וניחמה אותי...
למרות שלא הסתדרתי איתה...
אבל היא הבינה שעוברים עלי דברים קשים...ואז ההורים שלי פחות הציקו לי ונתנו לי את השקט שלי ואפילו עזרו לי!
וגם חברים...נכון שאין חברים בעולם! כל אחד אינטרסנטי שדואג רק לתחת שלו!
אבל גם אי אפשר להתקיים בלי חברים נכון?!?!
כי זה לא נעים לחיות לבד!!!
אז תדברי עם חברים ותסבירי להם שעוברים עליך דברים קשים ולפעמים העצבים יוצאים עליהם בטעות אבל זה לא מתוך כוונה רעה...וזה יעבור לך בקרוב... והם בטוח יבינו! ואם לא...אז הם לא חברים!
מותק אולי החברים לא תומכים בך כמו שקיווית...אבל אל תשכחי שהם לא אשמים במה שאת עוברת..
גם להם יש את הצרות שלהם! כל אחד והחבילה שלו...לאף אחד אין חיים מושלמים! כל אחד והאהבות והאכזבות והדברים הקשים והשמחים בחיים שלו!
את לא יכולה לדעת מה עובר על החברים שלך....הם לא יכולים לשבת כל היום ולנחם אותך!
גם להם יש את הצרות שלהם! וגם מתישהו נמאס לשמוע על הסיפורים העצובים האלה...וצריך פשוט להמשיך הלאה בחיים..
את צעירה תהני מהחיים! אל תהרסי אותם בגלל אהבה..
תהי חזקה זאת רק אהבה!!!!!!!!!!!
אהבה זה דבר חשוב וטוב בחיים אבל אהבה זה לא הכללללל בחיים..
יש עוד המון דברים חשובים!
ואהבה לא באה על חשבון הבריאות והחיים שלך!
תפנימי את כל מה שאמרתי לךךך כי אני מבינה אותך כל כךךךך....גם אני עברתי את זה...אז מנסיון אישי!
בהצלחה בהמשך! והכל עוד יעבור...מבטיחה...
יום יבוא וכל הכאבים ישארו מאחוריך בפינה קטנה שתסחבי איתך להמשך לעתיד שלך!!! 😊