8--המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
וואי אתם לא יודעים איזה ביאוס....
כתבתי לכם המשך ארוך חבל על הזמן...
ופתאום המחשב נכבה...=[
אז אני יכתוב לכם עוד מעט...סבבה?!
באמת באסה....
כןן אבל תכתבי!!
אל תשכחי אותנו ותעשי אותו אורך ארוך
ואז יד מלטפת את כתפי עצרה את מחשבותי...
זאת הייתה רינת
רינת-היי.. איך מרגישה?
אני-מה ניראה לך?! והדבעות המשיכו לרדת
רינת-הבנתי... אז את עדיין מתעקשת לא לגור עם משפחת לוי?
אני-כן.. אני לא מכירה אותם ואני לא רוצה להכיר אותם.. בגללם אני צריכה לעזוב את המקום היחידי שטוב לי בו...
אני צריכה לעזוב את חברות שלי.. פעם ראשונה שיש לי חברות וצריך להרוס לי... ועוד להפריד בייני לבין החבר שלי... אהבת חיי...
רינת-חחח הם לא עושים את זה בכוונה.. תאמיני להם יש להם כוונות טובות.. הלוואי וכל משפחה הייתה יכולה לאמץ לפחות ילד אחד חסר בית..
אני-כן.. אבל למה דווקא אותי? מה עשיתי?
רינת-ניתן לך המזל לשפר את החיים שלך.. לפתוח דף חדש... טוב יותר..
אני-מה יכול להיות יותר טוב בלגור איתם?! אני לא יהיו לי שם חברות... ולא את איתי שלי...
רינת-וואי את מדברת שטויות... יהיו לך הרבה חברות.. ואיתי.. את יכולה לדבר איתו בטלפון ומידי פעם לבקר אותו...
אני-זה לא אותו דבר... אווווף... למה ה' למה אני?!
רינת-את צריכה להודות לו.. שהוא נתן לך צ'נס כזה...
אני-רגע הם לא יכולים לקחת מישהו אחר במקומי? אני רוצה להישאר פה.. לנצח
רינת-לא... ואם את חושבת שאת תישארי פה לנצח אז את טועה.. מתישהו כל אחד עוזב את הפנימייה והולך לגור בבית עם משפחה חמה ואוהבת...
אבל פשוט התמזל מזלך ואת צריכה לעזוב...
אני-הבנתי אותך... בסדר יש בזה משהו חיובי.. אבל עדיין אני לא רוצה לעזוב...
רינת-טוב... אבל את חייבת.. אז אני מציעה לך לקחת הכל ברוח טובה ולא לעשו תהרבה בלאגנים... כי זה סתם יכביד עלייך ועל החברים שלך... אז מחר פוגשים את הזוג לוי?
אני-טוב... בסדר..
רינת-הם נחמדים מאוד... את תראי
אני-טוב.. אז אני צריכה לספר לאיתי עכשיו... איך אני יספר לו?! אווף
רינת-אני מוכנה לתת לכם את המשרד של רות תדברו לבד בשקט.. אני מאמינה שהכל יהיה בסדר
אני-את יכולה להישאר איתי שם? אני מפחדת לבד...
רינת-טוב.. אין בעיה...
אני-תודה...
רינת הלכה להוציא את איתי מהשיעור כדי לבוא לדבר איתי...ואני חיכיתי במשרד
ואיתי ניכנס
איתי-פאר לי מה קרה? בכית?
אני-איתי.. תקשיב.. מה שאני הולכת להגיד לך עכשיו זה לא דבר טוב.. אני מקווה שתבין...
איתי-להבין מה? דברי את מלחיצה אותי...
אני-אממ אני עוזבת את הפנימייה.. אני עוברת לגור במקום אחר.. אצל משפחה מאמצת
איתי-מהההההההה? את עובדת עליי נכון?
אני-אז זהו שלא...
איתי-פאר לי את לא יכולה לעשות לי את זה... את לא יכולה לעשות לנו את זה... אני לא יתן לך ללכת..
רינת-אמ איתי...
איתי-את אל תתערבי...
אני-אבל אני חייבת ללכת...הרמתי את קולי...
איתי-וככה את מוותרת?! בקלות?
אני-אני לא יכולה לעשות שום דבר נגד זה...
איתי-זה לא שאת לא יכולה את לא רוצה...
אני-אתה מדבר שטויות.. הלוואי והייתי נישארת פה איתך.. לנצח.. וחוץ מזה שם יהיה לי יותר טוב.. תהיה לי משפחה...
איתי-אההה ופה לא טוב לך?! אנחנו לא דואגים לך כמו משפחה?!
אני-טוב לי פה ואתם דואגים לי... אבל זה לא אותו דבר...
איתי-אבל את לא מבינה שאין יותר אני ואת? זהו את הולכת אני נישאר פה.. לבד.. בלעדייך...
ועיינו התמלאו דמעות...
אני-אני לא מוותרת עלייך ועליי... אני איתך לנצח... והתחלי שוב לבכות...
איתי-את יודעת שזה לא ילך ככה... טוב עזבי אין עם מי לדבר.. ביי תלכי תהני לך עם המשפחה החדשה שלך... ויצא...
אני-איתייייייייי צעקתי... והתיישבתי על הריצפה ובכיתי...
רינת-פאר לי... תרגעי... הכל יהיה בסדר...
אני-בסדר?! את קולטת מה את אומרת? הכל הולך להיות חרא... הרסתם לי את החיים...
ורצתי החוצה... יצאתי לחצר.. היא הייתה רייקה ניצלתי את זה בכוונה לחשוב.. על איך אני הולכת לתמודד עם כל זה...
ואז ראיתי את איתי... יושב על ספסל... בוכה כמו תינוק.. כאילו איבד את אימו...
'ללכת אליו או לא' חשבתי... חששתי... לא ידעתי מה להגיד ואיך הוא יגיב...אם בכלל...
אבל הלכתי לשם.. התיישבתי ליידו ולא אמרתי כלום..
הוא רק המשיך לבכות.. והוריד את ראשו למטה... השתיקה הייתה ארוכה אז שהוא אמר...
מה איתי אמר?!
איך פאר לי תגיב?!
האם היא תעזוב?!
האם הם יפרדו?!
כל זאת ועוד====>בפרק הבא!!!
חיחי משעמם לי... יאללה 8 תגובות ויש המשך... תפציצווווו
לוב יו אווווול מואההה מואהההה מואההההה!!!
מושלם!!!!
מהמם!!
תמשיכייי דחוףףףף
איזה סיפור יפההההה אמאאא
המשךךך
בתאלוששששש
עוד היום!!!!! רואה עכשיו יש לך 8 תמשיכי
מושלםםםםםם..!!!!!
המשךךךךךךךךך
מוואאהה שלי!
עצובבב ברמותתת 😢 😢 😢 😢
שימי המשךךך מאמי
מוואה ענקיתתת 😛
אתר האהבה הישראלי