איזה מתוקווווווות!!!!
יאללה עוד תגובה אחת ויש המשך מבטיחה...!!!
לוב יו אוווול מואהההה
טוב תקשיבו בדיוק עכשיו מתחיל השיר שלנו
אז אני ילך לראות ואחרי זה יש לכם המשך ארוך....מבטיחה...
מואההההההההה!!!
וסובבתי את גבי אליה ועצמתי את עייני..וניסיתי לישון אבל הדמעות לא איחרו לבוא ופשוט בכיתי בשקט...
פתאום אני שומעת את קרן ניכנסת ואומרת
קרן-שלוווווווום לכולם!!!!
דפי-סתמי מפגרת את לא רואה שהיא ישנה? [בעצם לא ישנתי פשוט עצמתי עיינים וחשבתי על הכל]
קרן-ישנה? רק רבע ל10...
דפי-כן אני יודעת... אל תשאלי מה היה פה היום בזמן שאת היית עם רנצ'ו שלך...
קרן-מה היה?
דפי-נכון הקטע עם היומן?!
קרן-נו
דפי-אז שירדנו לחדר אוכל איתי ופארלי דבירו..זוכרת?
קרן-בטח בטח
דפי-אז שמעי היא עזבה אותו
קרן-מהההההההה? [צעקה]
דפי-סתמי היא ישנה
קרן-סליחה סליחה.. אבל איך הפרידה שלהם קשורה ליומן בדיוק?
דפי-וואי איזה בלגן.. היא אמרה שהיא עכשיו תלויה ברעות ושהיא לא יכולה להיות עם איתי אם רעות תמשיך להציק להם...
קרן-מההההה? אויש איזה שטויות
דפי-לא מאמי זה לא שטויות
קרן-חחח מה את צוחקת?
דפי-לא לא תקשיבי עד הסוף.. אז בקיצור פאר לי מפחדת שרעות תגלה לכולם את מה שכתוב ביומן אם היא תישאר חברה של איתי
קרן-יאאאא אבל מה כבר מסופר ביומן?
דפי-עזבי את לא רוצה לדעת... אבל מה זה חשוב עכשיו?! צריך לעודד אותה ולהרגיע אותה
ולהעיף את רעות מהחיים שלהם..
קרן-מסכימה איתך במליון אחוז...
דפי-טוב יאללה ספרי מה עשית את רן כל היום? פושעת...
קרן-אז זהו... הייתי איתו כל היום...והוא כזה מאמי...[חחח פה כבר נירדמתי]
בוקר....
אני-בוקר טוב [אמרתי בדיכאון]
דפי-בוקר בוקר... איך את מרגישה?
קרן-כן כן איך את מרגישה?
דפי-אוף סתמי כל הזמן מתפרצת...חחח
אני-טוב דיי תפסיקו... איתי הכל טוב... בערך..אבל מה זה משנה עכשיו? יש לי אתגר להיום
קרן-והוא?
אני-לנסות להיות מאושרת גם בלי איתי..
דפי-בהצלחה לך..
קרן-מאמי שלי [והביאה לי חיבוק] אתם תחזרו.. את זה אני מבטיחה לך
אני-חחח ממש...זהו אני בטוחה שזה ניגמר..לגמרי לגמרי ניגמר... [חחח אני מושפעת מהשיר שלנו]
דפי-טוב יאללה יש יום עמוס לפניינו יאללה להתלבש... אני וקרן כבר מוכנות
אני-איך זה שאתן תמיד מוכנות ראשונות?
דפי-חחחח אנחנו קמות יותר מוקדם..דההה
אני-חחח סנובית
קרן-יאללה נווווו
אני-תרגעי אני מתארגנת ובאה... יאללה יש לכן אישור ללכת למאמושים שלכן [נדב ורן]
דפי-טוב נשמה... מחכות לך... מואההה
קרן-מאמי תזדרזי.. אין לנו את כל היום...מואההה
והלכו להן...
אני בנתיים הייית במקלחת התקלחתי רחצתי פנים צחצחתי שינים התלבשתי והתאפרתי...
השתדלתי להראות שמחה...השתדלתי...
ירדתי לחדר אוכל כרגיל קרן ודפי שמרו לי מקום בשולחן עם רן ונדב.. וחלי?! איפה איתי?
אני-היי בוקר טוב לכולם
כולם-בוקר טוב...
אני-חלי מה את עושה פה? מה קרה את ושרון רבתן? חחח[הן חברות ממש ממש טובות]
חלי-חחחחח לא חס וחלילה פשוט היא אצל היועצת.. ואיתי בא אז התישבתי ליידכם...
אני-אה סבבה...
קרן-נדב איפה איתי באמת? [איתי ונדב ישנים באותו חדר]
נדב-לא יודע מה יש לו הוא בדיכאון...הוא לא רוצה לאכול.. נישבע לך הרסת אותו
אני-טוב עזוב..תעביר נושא
נדב-מה להעביר נושא? מה את נורמלית? תאמיני לי איתי עבר הרבה פרדות ואף פעם הוא לא היה ככה
אני-נו אז מה אתה רוצה שאני יעשה? [ורציתי לבכות.. כאב לי לשמוע שהוא בדיכאון..בגללי]
נדב-שתדברי איתו... תיראי מה עשית לו... הוא אוהב אותך
דפי-טוב נדב מאמי עזוב אותה יש לה את הסיבות שלה
נדב-טוב שיהיה בעיה שלהם
דפי-נכון
קרן-טוב אפשר להמשיך לאכול ב-ש-ק-ט???
כולם-כן כן בטח
סיימנו לאכול ואז היה צילצול...
השיעור התחיל... ואיתי לא הגיע לשיעור... מוזר
אחרי 10 דקות איתי הגיע לכיתה...
איתי-סליחה על האיחור
המורה-בוקר טוב באמת איתי... עכשיו מגיעים לשיעור?
איתי-אני מצטער אני פשוט לא מרגיש טוב [והביט עליי והלב שלי כאב כל כך]
המורה-ת'אמת רואים.. אולי תלך לאחות?
איתי-לא זה בסדר.. זה סתם כאב ראש..
המורה-טוב אתה יכול לשבת
הוא עבר לייד השולחן שלי ושל דפי והביט עלי והוריד את ראשו...
והדמעות החלו להציף את עייני...
דפי-תהיי חזקה.. ספרי עד 10
אני-אני משתדלת... תודה
המורה-דפנה ופאר לי שקט בבקשה...
וככה עברו להן שעתיים משעממות של תנ"ך מלאות במחשבות עלי ועל איתי...
צלצול הפסקה...
דפי רצתה שאני ייסתובב איתה ועם נדב אבל לא רציתי להידחף.. כך גם קרן עשתה אך סירבתי..
העדפתי סתם לשבת על הספסל שלייד המיגרש...
'יאא פה נידלקתי עליו..' עלו המחשבות...
ופתאום הוא ישב ליידי הייתי מופתעת והיה שקט...
איתי-את לא חשובת שאנחנו צריכים לדבר על זה עוד פעם?
אני-לא אין על מה דבר יותר...
איתי-פאר לי תיראי מה את עושה לי... אני לא יכול בלעדייך והוא התחיל לבכות
אני-מה אתה חושב שלי קל? מה אתה חושב שאני רוצה את כל זה? אבל תבין לכל דבר יש סיבה
איתי-אני יודע אבל זאת לא סיבה מספיק מוצדקת
אני-תאמין לי שהיא מוצדקת מאוד... חבל שאני לא יכולה לספר לך...
איתי-אז אולי תספרי לי באמת?!
אני-אם הייתי רוצה לספר לך הייתי נישארת חברה שלך... או בעצם לא
איתי-למה לא?
אני-כי ככה... טוב ביי
איתי-נו פאר לי את לא יכולה לברוח מזה.. אני יודע שאת אוהבת אותי...
אני-נכון אני אוהבת אותך אבל זה לא עוזר לנו כרגע... והלכתי פשוט הלכתי השארתי אותו שם לבד...בוכה..
היום ניגמר...ואיתי לא היה בשעה האחרונה...
אני ודפי עלינו לחדר... וקרן, לא היה לי מושג איפה היא...
דפי-תגידי יש לך מושג איפה איתי היה בשעה האחרונה?
אני-לא... וזהו ידעתי שאנחנו לבד אז הרשתי לעצמי לבכות... התאפקתי כל היום.. הייתי צריכה לפרוק הכל..
דפי-דיי מאמי שלי... אל תבכי... אני לא אוהבת לראות אותך בוכה...
ואז קרן ניכנסה עם רעות...
אני-מה ה-י-א עושה פה?
דפי-אם את רוצה להרגיש בבית אז פה זה לא חירייה את מוזמנת להתפנות מפה... ורעות פשוט שתקה לא אמרה כלום...
זו פעם ראשונה שהיא לא מגיבה למה שדפנה אומרת לה... מוזר
קרן-אולי תסתמו כבר?
אני-מה לסתום היא הרסה לי את החיים...
רעות-אז זהו שאני מצטערת ואני ממש התנהגתי בטיפשות תביני אותי אני פשוט קנאית ואני בכלל לא אוהבת את איתי...
אני לא מבינה מה ניכנס בי פשוט הפריע לי שאת פה רק שבועיים וחצי וכבר את חברה של איתי...
ונישבעת לך לא קראתי כלום מהיומן... פשוט בדף הראשון שפתחתי התחלתי לקרוא..
ותאמיני לי לא הייתה לי שום כוונה להמשיך לקרוא ובטח שלנשק את איתי.. אני ממש מצטערת.. ממש ממש
בבקשה תסלחי לי!!!!!! ודמעות ירדו מעינייה...
אני+דפנה-מהההההההה?!
קרן-מה מה?! הקשבתם? יופי עכשיו אתן צריכות להפנים..
אני-תגידי את בסדר? את על כדורים? תיראי למה גרמת.. הרסת לי את התקופה הכי מאושרת שהייתה לי איי פעם בחיים
רעות-כן אני יודעת ואני מצטערת על זה מאוד...
דפי-מה את חושבת שבזה שתבקשי סליחה הכל ימחק מהזיכרון? שזהו הכל יחזרו לקדמותו?
רעות-לא ועל זה אני מצטערת עוד יותר... אתן חייבות לסלוח לי בבקשה... אני ייעשה הכל כדי שתסלחו לי
דפי-את יכולה להביא לפה את איתי ולהסביר לו הכל...
רעות-טוב ובאה לצאת
אני-לאאאאא אני לא רוצה שתקראי לאיתי...
דפי+קרן+רעות-מההההההה? מה זאת אומרת לא לקרוא לו?
אני-אני לא רוצה לחזור אליו...
רעות-מה את נורמלית? את מפסידה את הבן הכי שווה בשיכבה...
דפי-אוי סתמי רק יופי חשוב לך
רעות-סליחה..
קרן-פאר לי מזה הקטע הזה?
אני-אני לא רוצה לחזרו אליו...
דפי-אבל למה?
אני-כי..
קרן-רגע... רעות... את יכולה ללכת עזרת מאוד... 😕
רעות-טוב סליחה... ממש ממש סליחה...
אני-זה בסדר את יכולה ללכת.. סולחת
רעות-וואי תודה תודה והלכה לה
קרן-טוב למה?
אני-כי ככה...
קרן-טוב עזבי אני לא מבינה אותך ואני בחיים לא יצליח להבין אותך.. אני הולכת להרגע אצל רן..ביי מואה..
אני+דפי-ביייי מסרי ד"ש..מואה
דפי-טוב את בטוחה?
אני-כן... אני חושבת... ובכיתי [כי בעצם רציתי... אבל פחדתי שהכל שקר.. שרעות סתם עבדה עליי]
דפי-דיי תרגעי... והיה שקט...פשוט ישבנו על המיטה שלי והיא חיבקה אותי.. והיא התחילה לשיר לי...
את השיר של נימרוד שיקלר..בכל יום שאת לא איתו
בכל יום שאת לא איתו
יום עובר לו לידו
וכל יום שאת לא איתו
מה הטעם?!
והתחלתי לשיר איתה...[זה השיר שאני הכי מטה עלייו תמיד האזנתי לו שהייתי מיואשת מהחיים]
בכל יום שאת לא איתו
יום עובר לו ליידו
בכל יום שאת לא איתו
מה הטעם?
התחלנו לשיר בקולי קולות.. ועלה לי חיוך הכל הפנים.. אני פשוט שרופה על השיר הזה.. לא יודעת למה.. אבל הוא מהמם..
ואז התישבנו לנו בשקט...ודפי אמרה...
דפי-תגידי מה הטעם אם תישארי פה ותבכי ולא תחזרי אליו?
מה הטעם לחיים שלו בלעדייך? הא? תעני לי..מה הטעם לחיים שלכם אם לא תהיו ביחד?! אני רק רוצה לדעת.. [אמרה בחיוך]
אני-וואי דפי....
המשך או יותר מאוחר או מחר...!!!8 תגובות...
תפציצווווו מואה!!!! לוב יו אול...!
דייי איזה סיפור מושלםםם
הלוואי שהם יחזרו 😢
תמשיכיי דחוףף
אוהבת*-*אולוש*-*
יאללה עוד 3 תגובות...
תגיבווו
אני כבר רוצה לכתוב את ההמשך...=]
מהמםםםםםםםם
ואם את כל כך רוצה לירשום המשך תירשמי!! חחח
מוואה ענקיתתת 😛
גר סיור מושלם אני בהלם מסיפור תמשיכי .. אני לא יכול לעמוג במתח........................
"|..בכל יום שאת לא איתו
יום עובר לו לידו
וכל יום שאת לא איתו
מה הטעם?!..."
אחח איזה סיפר רצחחחחחח
אתר האהבה הישראלי