לא עוד מסקנה ממשחק אמת או חובה

בוא נעזוב את הארמון לרגע,
ננסה לראות שני אוהבים לפתע,
עוד חיבוק ונשיקה הם בניהם מחליפים,
חבל שבינינו לא קורים אותם רגעים,


נכון באמת ישנה בלבי אליך המון אהבה,
ולא זאת לא עוד מסקנה ממשחק אמת או חובה,
הברק שבעיניים לא עוזב אותי לדקה או שתיים,
אני אסתכל ואראה אותך גם בעננים שבשמיים,


אומרים לי אותך לשכוח ולמחוק,
אבל רק אני יודעת כמה שאתה יודע להיות מתוק,
ולשכוח בכלל לא רואה בעיה בכך,
כמובן עד המילה הראשונה שתצא ממך,


תאמר שלך יש חברה,
כל עוד אותה אני לא מכירה אני הכל מכחישה,
אבל זה שונה אם אתה יושב לידי...ומיצדך השני...
יושבת ע-ל-י-ך מישהי ובלי דיבורים על מעשים אבל אתם שוברים אותי...


קנאה זאת מילה גסה כל עוד היא בך קשורה,
להכל אין לי בעיה אבל הקנאה זאת כבר לא אותה גרסה,
ראיתי אתכם ונעזוב את הלב שהרגיש כל כך הרבה כאב,
הדמעות בגרון עמדו ומחקו כל מחשבה שאותה אתה אוהב,


שיתנו לך נשיקה? אין בעיה,
שתשתף פעולה? לא ניראה לי נשמה,
הכל מזימה שלי ולך נותנת אישור,
אבל בליבי מקללת את הרגע של אותה התאהבות ואותו יום ארור!

מקרה אמתי שקרה לי אמול ילד שאני אוהבת כבר 3 שנים הייתי בטוחה שכבר שכחתי ואתמול גיליתי שאני רחוקה מלשכוח אותו