מרכבות המוות

תספור את החבר'ה, כמעט כל המחזור הלך.
ליאור נרדם על ההגה ועל האיקליפטוס הגדול נמרח.
אהוד חזר מהפאב, אחרי שתי בירות לא לקח את הסיבוב.
וצחי טלי איתו, הוא לא יראה אותם שוב...
יובל טס לבאר שבע על 140, נסיעה באמת פראית, ביקש סיגריה, מפנה את הראש ונכנס לתוך משאית.
את ורד ורוני מצאו בתהום, בכביש בין דימונה לאילת, ואבא בוכה על הקבר, "התחננתי שיסע לאט".
הג'ינג'י יצא מהחתונה של אחיו וחצה את הקו הלבן,
הטרמפיסט שהיה איתו נפצע קשה והוא עצמו כבר לא יהיה חתן.
אפי גנב בחצות רמזור אדום ופגע בטנדר ראש בראש.
כל המכונית הפכה אדום, מרוסק המושב, ההגה הפגוש.
מי עוד? נשארו אודי ושאול, שאול כנראה יחלים, ואודי גמר את הBMW ועכשיו הוא על כיסא גלגלים.
ורחלי, רחלי היפה הזו, עם החיוך הפנטסטי, שברי זכוכית, וצלקות על המצח,
ולא עוזר שום ניתוח פלסטי.
ואילנית, ואורי וג'ודי נשארו, ונשארנו אני ואתה, ופעם אחת כבר ניצלנו כשהסוברו שלנו סטתה.
ואל תגיד לי "די עזוב" ואל תאמר לי מהנושא הזה לרדת, כי אני אומר לך, אנחנו מתים מוות חנטריש,
לא למען אידיאל, לא למען המולדת.
מוות ללא טעם מוות אפסי בשנייה אחת מהירה.
אז נשארנו אנחנו, תספור, חצי מהמחזור כבר איננו.
ורק מרכבות המוות הארורות, עדיין נושאות נושאות את שנינו...

תחשבו על זה... 😊