נוווווו מה עם ההמשך לא חיכינו הרבה הרבה זמןןןןןןןן?????????
מה קורה אני רוצה המשךךךךךךך
מור 😊
זהו רעות !
אני מפסיקה להיכנס לכאן !
נעלבתי !
ווואייייייייי בנוווות, סורי סורי ושוב פעם סורי.... היה לי שבוע ממש לחוץץץץץ-התחלתי לעבודד-בשעה טובה😊. ממממממממ לא שכחתי אתכןןןןןן.... עכשיו אני הולכת לעבודה, אבל כשאני אחזור בערב-אני
אכתוב לכן המשך... מקווה שתסלחו לי-לאאאבבב יו אוווולללל 😊
ישששששששששש
סוף סוף המשךך
חח
ראיתי שדנה נעה באי נוחות בספה ומתעסקת יתר על המידה עם הפלאפון שלה. עקבתי
אחריה במבטי, לראות מה עובר עליה. היא קיבלה לפתע שיחת טלפון וזזה מעט מהסלון. ראיתי שהיא עצובה
ושמשהו עובר עליה. חיכיתי שהיא תסיים את השיחה. "מה קרה, מה יש לך?", "אוף לירון לא בא לי ממש
להכנס לזה", "נו דנה..", "טוב..אז..אני ואורן נפרדנו", "מה??? מתי?", "שששש.." היא השתיקה אותי
והזיזה אותי הרחק משאר הבנות שישבו בסלון ודברו בינהן. "אתמול בלילה", "מה איך? למה? מה קרה?",
"אז זהו שלא סיפרתי לך משהו....", "מה?...", "אני..אני לא יודעת אם אני יכולה לספר לך", היא התחילה
לגמגם.."נו דיי דנה, ספרי לי עכשיו", התחלתי להיות לחוצה..
[B]"טוב אז ככה..", היא נשמה עמוק, "נו...", הייתי כבר חסרת סבלנות. "אתמול בלילה, הייתי אמורה
לישון אצל אורן. אמא שלי הקפיצה אותי אליו. אכלנו ארוחת ערב עם המשפחה שלו, וסתם, הוא היה מאוד
מרוחק ומאוד קריר אליי, לא הבנתי מה עובר עליו. בקיצור, רבנו, ממש רבנו. ואפילו בכיתי. וכבר היה דיי
מאוחר, ולא יכולתי להתקשר לאמא שלי שתבוא לקחת אותי. אז אמרתי לו שאני הולכת הביתה. אז הוא אמר
לי לכי. והוא ידע שאין לי איך לחזור. אז יצאתי מהבית שלו והתחלתי ללכת, בלי שאני יודעת בכלל לאן. לפתע
אני רואה מולי מישהו. הוא היה מוכר לי. "אוהד?", שאלתי. "דנה?, מה את עושה פה?", "סתם..",
ניסיתי להתחמק. "פשוט הבית של אורן בכיוון ההפוך", "כן שמתי לב", "בכית או משהו", הוא שאל אותי,
"לא..גם אתה נראה לא בסדר", "אני בסדר", בקיצור, דברנו מעט, סיפרתי לו שרבתי עם אורן ושנראה לי
שזה הסוף של החברות הזאת. התחלנו ללכת לכיוון הבית שלו. הוא השמיע לי כמה דיסקים שהוא צרב.
החלטתי להתקשר לשכן שלי, דודי, הוא אחרי צבא, הוא כמו אח גדול שלי את יודעת. שיבוא לקחת אותי
הביתה, לא היה לי נעים מאוהד. חיפשתי בתיק שלי ולא מצאתי את הפלאפון. "אוי לא", הפלאפון שלייי..",
נבהלתי. בטח שכחתי אותו אצל אוהד. "טוב תתקשרי אל הפלאפון שלך", הוא הושיט לי את השפורפרת.
היה צליל חיוג, ואז אורן ענה בהיסוס, "אוהד?", "אהה..לא, זאת דנה", "אה? דנה? מה את עושה אצל
אוהד?", "איך אתה יודע שאני אצלו?", עניתי לו בטון מזלזל, "כי אולי יש שיחה מזוהה", "אה..טוב, בכל
מקרה, אורן, אני חייבת את הפלאפון, אז יש מצב אני עוברת אצלך עוד איזה רבע שעה, אני יודעת שמאוחר,
אבל אני חייבת אותו", "טוב", הוא אמר ולא הוסיף מילה. הלכתי עם אוהד לכיוון הבית של אורן. אורן נתן לי
את הפלאפון שלי ואמר, "זה נגמר בנינו", "זה בדיוק מה שרציתי להגיד לך", אמרתי לו. אוהד לא ידע מה
לעשות עם עצמו והרגיש ממש לא נוח. חזרתי עם אוהד לביתו והוא לא אמר מילה על מה שאורן אמר.
הייתי עצבנית של אורן ומאוד כעסתי ואף הרגשתי מעט מושפלת ואני עם העודף בטחון עצמי שלי? מי הוא
שישפיל אותי ככה. הגענו לביתו של אוהד, השעה היתה כבר 2:30 לפנות בוקר, הוא הציע לי לישון אצלו.
הסכמתי. התקרבתי אליו ונישקתי אותו. התנשקנו ארוכוות, הוא היה ת'אמת קצת מרוחק, ת'אמת שאני
נזכרת הוא כל אותו ערב אתמול היה עצוב ומרוחק, כל הזמן חשב והרהר. הוא היה בשוק מכך שנשקתי אותו
אבל נראה לי שהוא נהנה מזה. בקיצור, זהו זה נגמר ביני לבין אורן. אמא שלי באה לקחת אותי ממש מוקדם
משהו כמו 7, ת'אמת שממש לא היה נעים לי להתנחל אצל אוהד. אני לא מכירה ת'משפחה שלו, אבל לא
היתה לי ברירה. זהו זה מה שהיה. הסתכלתי על דנה בהלם, לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. לספר לה
שאתמול הברזתי לאוהד? ובכלל הוא רוצה אותי?. הרגשתי קנאה עזה. למה היא הצליחה להיות עם אוהד,
הרי אוהד הוא שלי. וכל מה שיצא לי מהפה, "וואי יפה", "יפה?", היא הסתכלה עליי במבט מוזר, "מה יפה
בזה?", היא המשיכה, "את לא מבינה שזרקו אותי? אותי?..הרי אני תמיד זאתי שזורקת אותם, איך הוא מעז
את יודעת מה אני הכי רוצה בעולם עכשיו?", "מה?", פחדתי מהתשובה, "שאורן ידע שהתנשקתי עם אוהד",
"אה..", נוצרה שתיקה בנינו, "מה קרה? נראה כאילו את מסתירה ממני משהו?", היא הביטה בי, "מה?
לא קרה כלום..", "בטוח? כי גם שנמעת מוזר בטלפון כשהזמנת אותי ואת הבנות אלייך", "אה..לא, סתם
חוסר מצב רוח", "טוב אם את אומרת", "כן..טוב בואי נחזור אל הבנות, קצת ייבשנו אותם", חזרנו וישבנו
עם הבנות בסלון, שתקתי כל אותו יום, לא הרבתי לדבר, חשבתי הרבה. היה לי מוזר. איך זה שאני דופקת
לעצמי את הכל. אח שלי צודק. הרגשתי רע. בא לי לצעוק על דנה, ולספר לה את כל האמת. לקראת אחה"צ
הבנות הלכו. "דנה?", ראתי לה כשהיא כבר עמדה בדלת, "מה?", "אני עכשיו צריכה לספר לך משהו...",
"מה? זה חשוב? למה כי אני ממהרת..."
מהמם רעותיייייייייייייייייייייי
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם כל כךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
תמשיכי בבקשה
מושלםםםםם
המשךךךךךךךךך
בתאלווווש =]]]]
ברוך השםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
איזה מהמםםם...
המשך בובההה והפעם בלי ייבושים!
יאוווו...מהמםםם..!!
המשך דחוףףף.....פליזז בלי ייבושים..=\
אוהבת...מואהה שלי!
רועותיייייייייי איזה מהמםםםםםם!!
אהבתי נואשותתתת....!!!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי ובקשה לא אחרי שנה בובה
אוהת'ך והתגעגעתי לסיפור שלךךךךךך
מור 😊
אתר האהבה הישראלי