-"גן עדן כה קטן וכולו גהנום"-סיפור חדש:)

המשךךךךך

(דנה היא חברתי הטובה ביותר), מאוד התרחקנו בחופש הזה. תוך כדי המחשובת על דנה, נרדמתי במיטתי,
לא לפני שנשקתי לתמונה שלי ושל גיא שתלויה אצלי בחדר....
[B] בבוקר קמתי יחסית מאוחר, שטפתי את פניי ונזכרתי שיש לי שיעור נהיגה ה-3 במספרו, התארגנתי
במהרה, לבשתי מכנס פוטר, חולצה קצרה ונעלי ספורט ולא עברו 5 דק' וכבר המורה נהיגה שלי-שלמה
התקשר, "לירון, אני עוד כמה דקות אצלך, אז תהיי מוכנה ותצאי לחכות לי בחוץ", "אוקיי", סיימתי את
השיחה, גנבתי משהו לאכול מהמטבח ויצאתי לחכות לו בחוץ, הנה הוא הגיע החלפנו במקומות, הוא חייך
ואמר, "בוקר טוב לירוני", להוריד את הרגל מהקלא'ץ, ללחוץ על הברקס, לשחרר קלא'ץ, אווווף למה צריך
את כל זה, יצאתי מהאוטו עצבנית ושלמה אמר, "יהיה בסדר חמודה", נכנסתי הביתה, צועדת בעצבנות
לכיוון חדרי והנה קולה של אימי, "לירוני, את לא באה להגיד שלום", חזרתי אחרונית והלכתי לכיוון המטבח,
"שלום אמא" והסתובבתי חזרה על מנת לחזור לחדרי והנה שוב, "לירוני, קרה משהו?", "לאא אמא" צעקתי
מתרחקת. "לירוני בואי לפה, ספרי לי מה קרה?", "לא קרה לי כלום", "לירוני, את רוצה לאכול משהו?",
"לאאאאאאאאא" כבר עניתי עצבנית וסגרתי את דלת חדרי בחוזקה, "לירוון, גיא התקשר אלייך, הוא אמר
משהו בקשר להורי..", היא לא הספקיה לסיים את המשפט וכבר התייצבתי במטבח, "בקשר למי?", "אהה,
שמדברים על גיא, את נהיית מחוייכת מאוזן לאוזן", "ברור אלא מה..נו מה הוא אמר?", "שההורים שלו
טסים לטיול שורשים, לא הבנתי, בכל מקרה הוא אמר שתתקשרי אליו", "אוקיי", מיהרתי לחדרי, "הלו?",
"שלום אהוב שלי", "מה קורה מתוקה?", "בסדר, אמא שלי סיפרה לי משהו בקשר להורים שלך..?", "אה,
כן ההורים שלי טסים ביום שישי הזה עם המשפחה לאיזה טיול שורשים משהו, לא כ"כ הבנתי, אבל מה
שחשוב זה שיהיה לנו בית ריק בסופה"ש, אז תבואי לישון אצלי אוקיי?", "איזה כיף", "כן ועוד יש לנו 9
חודשים ביום שישי הזה", "נכון...", המשכנו לדבר והוא סיפר לי שהוא נפגש היום עם חברים שלו בקשר
לטיול שהם רצו לעשות לפני שכולם מתגייסים, הם החליטו ליסוע לאחד מהאיים של קפריסין ומחר הם ילכו
לפגוש סוכן נסיעות על מנת למצוא דיל טוב. שסיימנו את השיחה הרגשתי צורך עד להתקשר לדנה, לא
דיברתי איתה כבר המון זמן, "הלו?", ענה לי קול צווחני, "שלום, אפשר לקבל את דנה?", "מי רוצה?", "
לירון, מה את לא מזהה את הקול שלי נועה?", "ת'אמת שלא זיהיתי", "אהה..אז העיקר שעכשיו זיהית, אחותך
נמצאת?", "כן רגע, דנננההה, טלפוןן", "הלו?", ענה לי קול עליז וקופצני, "דנה?", "כן, מי זה?", "זאת
לירון", נוצרה שתיקה. "אה..", "מה קורה?", "איתי הכל טוב, יותר נכון מה איתך?", "בסדר, אני חושבת
שקצת התרחקנו ו...", "זה לא באשמתי לירון, את זאת שנמצאת כל הזמן עם..", "עם?", "לא משנה..עזבי",
"עדי, אני עם גיא רק בסופה"ש ונדיר שאנחנו נפגשים באמצע שבוע, בגלל כל המרחק וזה..", "עזבי לירון"
"חשבתי אולי שנעשה משהו היום רק אני ואת, מה את אומרת?", "לא יודעת, אני חושבת שקבעתי היום
משהו עם ליאת..", "אוקיי אז לא משנה..", סיימתי את השיחה, מה יש לדנה? למה היא לא יכולה לשמוח
שיש לי סוף סוף חבר ושטוב לי איתו ושאנחנו אוהבים, היא בכלל לא יוצרת קשר. ליאת שגם היתה חברה
טובה שלי עד לא מזמן, גם כבר לא מתקשרת בדיוק כמו דנה, התרחקתי כבר מכל הידידים שלי, דניאל שהיה
ידיד מאוד טוב, כבר לא מתקשר, אבל העיקר שיש לי את גיא זה מה שחשוב, עלה לי חיוך על הפנים, החלטתי
ליסוע לעיר לקנות לו איזה משהו קטן ל-9 חודשים שלנו, התארגנתי ושאלתי את אימי אם היא יכולה להקפיץ
אותי, היא הסכימה, ונסענו לכיוון הקניון.....

פצצהההההה מהמםםםםםם אללה המשךך דחוףףףףףף

איזה יפההה
המשךךך

חמוד אבל קצר מידי לטעמי... =\

המשך דחווףף
מהממםם!!


אוהבת שלי.....

המששששששששששששששששששךךךךךך

יפהנ המשךךך

איזה מעניייין
מאמי תמשיכי
אני מקווה אגב שזה לא אמיתי כי הגישה של "העיקר יש לי את גיא" היא מגעילה
מנסיון...

המצ'ך

סיפור יפההה ברמותתתתתתת !!!!!!!!1 😁
שימי המשך נשמתי


מוואה ענקיתתת

DarK AnGeL 88- קצר... למה??... זה סיפור עם המשכיםם... אני לא כותבת מגילות בכל המשך 😊

נכון אבל את יכולה לעשות את הפרקים יותר ארוכים.. 😊

אבל העיקר שיש לי את גיא זה מה שחשוב, עלה לי חיוך על הפנים, החלטתי
ליסוע לעיר לקנות לו איזה משהו קטן ל-9 חודשים שלנו, התארגנתי ושאלתי את אימי אם היא יכולה להקפיץ
אותי, היא הסכימה, ונסענו לכיוון הקניון.....
[B] ירדתי מהאוטו ונכנסתי לקניון, נכנסתי למס' חנויות שונות ומגוונות, ומה שמשך את תשומת ליבי היה,
שני דובים מחובקים שמחזיקים לב שכתוב בו-"I love you"', קניתי את זה ויצאתי מהחנות שמחה
מהבחירה, הלכתי לבדי, לאיזור האוכל על מנת לקנות לי משהו לשתות, עמדתי בתור וקניתי לי מיץ טבעי
שלפתע אני רואה את דנה ליאת מתיישבות באחד השולחנות, מדברות וצוחקות, נראות לגמריי מאושרות,
שילמתי על המיץ והתלבטתי אם לגשת אליהן ולבסוף החלטתי שכן, "היי" הקטעתי את הדיבור בניהן, הם
הרימו את מבטן אליי ואמרו, "היי", "אפשר לשבת?", הרגשתי מעט נדחפת. הן הסתכלו זו על זו ואמרו
"שיהיה", הרגשתי כ"כ לא נעים, אבל הייתי חייבת להשלים איתן, דנה היא חברתי הטובה ביותר וליאת גם
חברה לא פחות טובה. הן המשיכו לדבר בינהן על איזה בן אחד וכלל לא התייחסו אליי, שוב פעם עצרתי את
הדיבור בינהן ואמרתי, "אני חייבת לדבר איתכן", הן הסתכלו זו על זו ודנה אמרה,"נו, דברי", "טוב..",
נשמתי עמוק, ולגמתי עוד לגימה מן השתיה שקניתי. "תראו אני יודעת שהתרחקתי מכן, אבל אתן חייבות
להבין אותי, יש לי חבר כבר המון זמן ואני אוהבת אותו מאוד, הזמן היחידי שאני נפגשת איתו זה בסופה"ש,
ובאמת שאתן חשובות לי..", הבטתי בשתיהן, ואז דנה לפתע אמרה,"זה נשמע שאת באמת מסכנה ואני
צריכה להבין אותך וכל זה, אבל יש דברים מעבר לירון, את היום הולדת שלי זכרת? את היום הולדת של
החברה הכי טובה שלך?, התקשרת אליי יום אחרי ולמה? כי היום הולדת שלי יצאה בסופה"ש, והיית עם גיא
והנה, בשביל סתם שאתה כמה וכמה חודשים את קונה לו מתנה (היא הצביעה על השקית שבתוכה היתה
המתנה לגיא), ולי לחברה שליותה אותך מהיסודי, כלום, כלום לא קנית לי, אבל עזבי זה עבר..", הרגשתי
חסרת אונים ואמרתי, "כבר הצטערתי על זה דנה", וליאת הוסיפה ואמרה, "תראי באמת ששמחנו בשבילך
שמצאת אהבה, חבר חדש, אבל את מתפלאה שאני ודנה יוצאות לבד, מבלות לבד, מכירות בנים חדשים
ואת עוד נעלבת שאנחנו לא מזמינות אותך..", הייתי בשוק מדברים שהן הציגו לפניי ואמרתי להן, "אתן
באמת חשובות לי...", הרגשתי איך דמעה מלטפת את פניי. דנה הביטה בי ואמרה, "תאמיני לי שאת חשובה
לי מאוד, רק שכחת ממני וזה פגע בי", הרמתי את מבטי ולא אמרתי כלום וליאת שישבה לידי, ראתה שדמעות
מתחילות להציף את פניי ואמרה, "טוב בא לכן לראות סרט?", הבטתי מופתעת בליאת. דנה הביטה בליאת,
ואמרה, "כן כן למה לא?, לירון בא לך?", היא חייכה אליי. "אהה.", חשבתי מעט והחלטתי במהרה, "כן..",
הלכנו שלושתינו לכיוון הקופות של הקולנוע, ושילמנו על הסרט, הלוואי והכל יהיה טוב איתנו עכשיו,
התפללתי בליבי. ברגשתי עדיין חוסר נעימות אבל קיוויתי שזה יעבור. חזרנו הביתה עם אמא של דנה,
ששמחה לראותי, היא אוהבת אותי מאוד, אני כמו בת בית אצליהם ,(לפחות כך הייתי עד לפני מס' חודשים),
הם הורידו אותי בבית והבטחתי לשמור על קשר. השבוע עבר לו במהרה, והשתדלתי לשמור על קשר עם
דנה וליאת, דברתי איתן כל יום בטלפון וגם כן עם גיאוש, יום שישי הגיעה, התקלחתי, התארגנתי, התלבשתי
יפה, ארזתי תיק, שמתי בגדים יפים, אולי נצא היום בערב, ושמתי גם סתם בגדים פשוטים, אוי כמעט
ששכחתי את המתנה, הכנסתי אותה לתיק והתחלתי לנדנד לאבי שיסיע אותי לגיא, לאחר שעה של נדנודים,
אבי הסיע אותי אל גיא ובדרך, קיבלתי הודעת sms, "לירון, היום יש לי בית ריק, כולם יבואו וגם אורן יהיה
שם, אל תאכזבי-דנה", אוי לא, אני בדרך לגיא, הבטחתי לשמור איתה על קשר טוב עכשיו, ועוד היא כ"כ
חיכתה לרגע שהיא תוכל להכיר לי את אורן, מי שהיא דלוקה עליו. זזתי באי נוחות במושב, ולא ידעתי מה
להחזיר לדנה....

נחדמ.. 😊
הנה זה אורך יותר טוב 😉