קראתי ליפני כמה ימים סיפור בשם 'מבחן קבלה' שאני ממש ממליצה עליו..ואממ אני משכתבת אותו בערך..חח יענו לקחתי כמה רעיונות מהספר ונראה מה יצא..נקווה שתאהבו..😊
נעלי העקב הסגולות השמיעו רעשים נוקשים במסדרונות הלבנים,
השקט אפף את המקום ולא רצה לעזוב. היתיישבתי על מושב ירוק שהיה מונח שם, דמעותיי כבר ייבשו ממזמן. הכוח לאט לאט אזל וניגמר.
יונתן אחי הקטן הניח את ראשו על כתפיי וכמו מחפש נחמה בזרועתיי לקח את ידי.
כול מי שהיה עובר היה רואה שני בנים מחובקים, האחד קטן שיערו תלתלים שנחים במין עייפות על פניו ועיניו לא נחות, מסתכלות לפה ולשם כמחפשות משהו שנאבד. השני הגדול מבינהם שיערו שתמיד היה קוצים היה פרוע באופן מוזר ועיניו ניראו כבויות.
"דניאל?" שמעתי קול לוחש בשמי, עיניי שבהו על הריצפה התמקדו כעת על הנעלים הסגולות. רק לפי הקול החושש במיקצת ידעתי שזו היא, ענת.
לא עניתי לקולה והיא המשיכה. "מה שלומו?" שאלה ונגעה במקום שהכי פגע בי, מבלי לנסות להקל מבלי לנסות לנחם, פשוט שאלה ללא רחמים. הרגשתי את הדמעות ממלאות את עיניי והרמתי את מבטי. החדר ממול היה סגור למבקרים. כבר יומיים אני יושב בבית חולים הזה, לא יישן ובקושי אוכל-וזה רק כשאימי חוזרת מהעבודה עייפה עיניה סגורות בכאב וכמו מתחננת שאני אכניס לפי לחמניה.
"הניתוח עבר בשלום, עכשיו הוא מיתאושש" אמרתי והתרכזתי כעת בעינייה הכחולות ירוקות. מיד הפנתה מבטה כאילו לא רצתה להיתפס במעשה אסור.
היא ישבה ליד יונתן ונתנה לו את התשומת לב שכ"כ ביקש ממני. חיבקה אותו ונתנה לראשו הקטן לצנוח על חזה.
יונתן היה הקטן במשפחה, הוא היה בן 8 ואילו אני וענת 15. ענת הייתה בכיתתי ותמיד היה לי יחס חם אלייה. ואילו ירדן, זה שעכשיו שוכב שם בחדר ממול בבית החולים ממסמרים שחדרו לרגלו עקב מחבל מתאבד היה בן 10.
הרגשתי יד קרה מלטפת את ידי. והופתעתי לגלות עד כמה המגע נעם לי.
היינו משפחה מאושרת אך ענייה. אימי הייתה מנקה אולמות תיאטרון והייתה חוזרת בשעות מאוחרות עייפה. ואילו אבי היה צייר, את הציורים היפים אשר לא היו נמכרים הייתי תולה בגאווה בחדרי הקט ולאבי היו כול פעם דמעות בעיניים כאשר ראה אותי עושה זאת.
"אם הוא לא יוכל לחזור ללכת ביגלל זה" אמרתי והבטתי היישר לתוך עינייה "אני לא יודע מה אני אעשה, ליראות את הילד שאני מכיר שומר ומשחק איתו משותק וכואב מבלי יכולת לעזור, לשנות זה הדבר הכי מעציב שיש". בפעם הראשונה אמרתי את מה שאני מרגיש.





