אנשים..זה שיר שכתבתי למישהו שאני מאוד אוהבת..אבל..
כמו שאומרים..החים לא תמיד הוגנים..
"עכשיו..כבר לא נשאר לי מה לומר..
השארת אותי שם..עם כל המחשבות..
עכשיו..כשכבר הכל נגמר..
לא יודעת אם שווה לי להוריד כמה דמעות..
איך יכולת להגיד לי..שזה לא הזמן הנכון..
ולצפות ממני..לחכות..ולהבין..
איך יכולת להגיד לי...שאין לזה כל פתרון..
כשאתה יודע..שאם רוצים..אפשר להאמין..
נתת לי תחושה..שהכל טוב הולך..
אמרת לי אלף ואחת מילים יפות..
אבל עכשיו..אחרי שאני יודעת שמפה אין המשך..
לא נשאר לי דבר..מלבד הזכרונות..
אז מה שאני בעצם רוצה לומר לך..
אחרי כלכך הרבה רגעים של מחשבות..
למרות שהלב שלי עדיין אוהב אותך..
כשתתבגר...לא תבין איך נתת לי להתחמק מבין הזרועות!
אולי אתה לא יודע..ואולי אתה לא מספיק בוגר..
אבל אני במקומך..עליי...לא הייתי חושבת לוותר..
כנראה שאתה צריך עוד קצת זמן לעצמך..
אבל מותק..כשתבין..אולי אני אהיה מאוד רחוקה ממך..."





