פרק א' :
כבר פירסמתי את הפרק הזה אבל לא הגיבו לי כמעט 😢 אני מפרסמת שוב ופלייז תגיבו התגובות חשובות לי =]
[B]זה היה אחד הימים הכי מאושרים בחיים שלי ...
אך לאחר מכן זה גם היה אחד הימים שהכי גרם לי סבל ..
הכול התחיל ביום הראשון של החופש הגדול כשהכרתי אותו .. הוא נכנס אלי באייסיקיו .. ודיברנו ודיברנו.
ובאחד מימי החופש הגדול נפגשנו הוא לא הרגיש כלום ראו את זה לפי הדיבור לפי המבטים ... יום אחד החלטתי לספר לו מה אני מרגישה באייסיקיו : " נדב אני אוהבת אותך .. " ופשוט התנתקתי .. , פחדתי מהתגובה שלו פחדתי ממה שהוא יגיד אך יום לאחר מכן לא יכולתי להתחמק.
הוא אמר לי : " חשבת שאני יכול לשכוח ממה שאמרת ? " ..
ואני לא הגבתי ..
"אני מצטער אני לא מרגיש אותו דבר " זה מה ששבר אותי ...
חשבתי שמתישהו הוא יבין שאיתי הוא יהיה מאושר ושאני באמת אוהבת אותו ..
אבל מאז הקשר שלנו רק נהרס ... אני כתבתי הודעות והוא ענה בקרירות.
אני ניסיתי לשכוח אבל רק נזכרתי. קראתי אווים, כתבתי שירים, הרגשתי שוב ושוב את ליבי נשבר לאלפי רסיסים...
יום אחד אמרתי שאני חייבת לכתוב לו הודעה : " נדב מחר מתחילים את בצפר ולא בא לי ללכת בהרגשה חראית לא בא לי לראות אותך ולעבור לידך כאילו אתה כלום .. כי אם רק היית מבין כמה אתה חשוב לי הדברים היו נראים אחרת " ..
ואז הוא ענה את אחת התגובות הכי פוגעות והכי מגעילות בעולם .. "אל ת**** לי תשכל עכשיו אני הולך ביי"
באותו רגע רק כאב לי ......ולא הבנתי איך אני עדין רוצה רק אותו ..
יום אחר כך בכניסה לבצפר חיכתה לי הפתעה ...
אוהבתותכם
+*+* בלוש' +*+*





