חחח..
תודה בובות שלי..!!
לאב יו,
אורוש
אמאאאא עוד שניה אני בוכה....=[
המשךךךךךךךך!!
מהר!!!
יאאאאאאאאאאא אמן היא תצא מזה!!
יאאאאאאאאאאאאאאאא..!!
איזה חמוד מתןןן.. נדיר למצוא בנים כאלה...
*מחכה להמשך*
איזה עצובבבבבבבבבבב 😢 😢
שימי המשךךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
הללואי והיא תצא מהמחלה!!!!
המשךךך
בובות יפות שלי!! אני מקווה שאתן קוראות את זה..
אז ככה,
אני יוצאת לטיול של יומיים.. ממחר (יום ראשון) עד יום שני בערב מאוחר..
אני מקווה מאוד לכתוב לכן המשך מהמם וארווך ביום שלישי!!
אוהבת את כולכן תמיייייייייייייייייייייייד ואלפי תודות!!!
אורוש
תהני מאמיי!!
ביום שלישי אנחנו מצפים להמשךךך ארוך ארוךך
טוב מתוקות שלי,
אז החלטתי לכתוב לכן המשך ארוךך לפני שאני נוסעת עד יום שלישי..
שלא תשתעממו ויהיה לכן למה לחכות..
תזכרו שאני אוהבת אתכן מלאא ואתן נותנות לי את הכוח הזה ל-ה-מ-ש-י-ך..
~המשך~
"הנה קחי קיבלת 84 במתמטיקה.." נויה אמרה לי והגישה לי את הדף.. כולה בחיוכים..
"חח איזה כיף לי.." אמרתי לה..
"את חייבת להיות חזקה את שומעת?" היא אמרה לי ואני הינהנתי בראשי..
סגרתי את דלת הבית כשנויה הלכה..
שוב נישארתי לבד לכמה שניות..
ואכן זה היה לכמה שניות..
דפיקה בדלת...
"מי זה?" שאלתי וניגשתי לכיוון הדלת..
"עידו.." אמר אותו קול..
לא האמנתי..
'עידו? עידו שלי?? מה הוא עושה פה?!' שאלתי כאילו את עצמי..
פתחתי את הדלת ולפניי התגלה ילד בוכה עם המון דמעות בעיניים..
"מה קרה לך?" שאלתי את עידו והוא נכנס אליי לכיוון החדר..
סגרתי את הדלת במהרה.. כל כך רוצה לדעת מה קרה לו.. למה הוא בוכה?!
"אז מה קרה לך??" שאלתי את עידו בשנית והוא כבר התרווח לו על המיטה שלי ונשכב עליה..
"בואי שבי לידי.." הוא פקד עליי..
באתי והתיישבתי לידו..
"אני מיואש... אני מאוכזב... אני מדוכא נורא..." הוא התחיל להשמיע את קולו וראיתי את הדמעות יורדות לו..
"אבל מה קרה?? זה שתרחם על עצמך לא יעזור לך הרבה.." אמרתי לו.. מנסה למחוק לו את הדמעות..
אבל זה לא כל כך עזר..
כעבור דקה היינו שנינו בנשיקה מדהימה שנמשכה בדיוק כמה דקות..
שוב הנשיקות של עידו..
הריח..
המגע..
כל כך התגעגעתי!!!
"אני מתגעגע אלייך כבר המון זמןן.. אני חולם עלייך בלילות.. אני רוצה אותך כל כך..
אני מתגעגע לנשק אותך שוב.."
עידו אמר לי..
"אבל אתה עם נויה עכשיו.. אתה לא יכול לעשות לה את זה.. היא אוהבת אותך ואתה אותה.. כבר חודש.."
אמרתי לו כתגובה..
"אני יודע.. אני ממש יודע.. אבל אני לא אוהב אותה כמו שתיכננתי.. ואני ממש לא רוצה לפגוע בה.."
עידו אמר לי והדביק לי עוד נשיקה ארוכה..
"וגם את עם מתן..............." הוא המשיך..
"ואני אוהבת אותו.. אתה צודק!!" אמרתי לו.. מנסה לראות איך הוא באמת יגיב..
עידו הסתכל עליי במבט של 'אני לא מאמין' וחזר לנשק אותי..
"אז עובדה שאת לא מתנגדת לי.." הוא אמר לי.. ואני חייכתי אליו..
הוא באמת הפך להיות מצחיק מאז שנפרדנו.. חשבתי..
"אני עדיין אוהב אותך.." אמר לי עידו..
"אני לא מסוגל לחיות בלעדייך.. את מדהימה!" הו המשיףך והוסיף.. וזה היה כואב.. כואב מאוד..
אף פעם לא תיארתי.. לא חשבתי שיקרה לי מצב כזה..
אני עכשיו בטיפולים חשובים.. אני בסיום המחלה שלי שבעזרת השם תיגמר כבר..
יש לי חבר.. ידידים.. חברים.. חברות.. המון משפחה מסביבי..
למה עידו חייב לסבך לי את החיים?!
לא הבטחתי לו כלום..
'אם הוא אוהב אז שיחכה.. שיסבול קצת מגיע לו..' חשבתי..
המשחק עם נויה נמשך..
'היא אוהבת אותו וזה ישבור אותה..' שוב חשבתי לעצמי..
נכנסתי לכיתה וישבתי ליד השולחן..
השיעור התחיל תוך כמה דקות וכבר נכנסתי לתוכו..
פתאום פתק משני..
"קחי.. מעידווווווווווו המעפן הזה!!" היא אמרה לי ואני חייכתי אליה..
המבטים שלנו הצטלבו ביחד.. יכולתי לראות שוב איך אנחנו חוזרים..
אבל לא..
'אני אוהבת את מתן.. הוא כזה חמוד ומתוק אליי.. הוא מקסים' סיכמתי..
ובפתק:
"תחזרי אליי.. אני אוהב אותך!!!"
זה ריגש אותי..
זה סחף אותי למין תחושה אחרת..
שלא יכולתי לספר אותה לאף אחד..
עכשיו זה הסיפור החוזר..
ההפוך שלי ושל עידו..
אנחנו חוזרים ובגדוווווווווווווווללל!!
😊 😊 😊
שיהיה לכן המשך שבוע מדהיםם!!
אוהבת אתכןן המוןןןןןןןןןןןןןןן,
אורוש
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה פרק מרגששששששששששש!!
תהני באילת בובה
מואאאאאאאאאה
קודםם כלל המשךך מהמםם!!
דברר שניי תהנייייייי המוןן ושתחזריי שימי לנו המשךךךךך!!
ונתגעגע..לפחותת אניי [[=
אוהבת אותךך המוןן!!
חןןןןן.
חחח..איך את משחקת עם הבנים..
אבל תשארי עם מתן....מסכן הוא היה איתך בכל הטיפולים וזה...
סיפור מושלםםםםם
המשךךךךךךך
מוואאה שלי!
יאאאאא פרק מושלםםםםםםם מהמםםםםםםם 😂
תהני בטיולל נשמתי
ושתחזרי שימי המשךך ארוך ארוך
מוואה ענקיתתת 😛
איזה מהמםםםםםםם
אבל אני מעדיפה את מתן... הוא חמוד ודואג יותר...לפי דעתי...
טוב המשךךךךךךךך!!!!
אוףך!!
התחלתי לחבב את מתן!
מסכן!
המשףךךךךךךךךךךךךךך