כל אחד חושב איך לבטא את המושג הזה, אהבה, ואף אחד לא מצליח עד הסוף.
אחד אומר "פרפרים בבטן" אחר אומר "דפיקות לב חזקות" מישהי אומרת "חושבת עליו כל הזמן"... אבל מה אתם חושבים על זה באמת?
אני מתראת אהבה ככה: 🙄
אני קמה בבוקר, יודעת שהוא לידי, כל הלילה מחבק אותי כאילו לא רוצה לעזוב.
אני קמה למראה, למרות שהוא לא מחיך אליי אלא עדיין יושן במיטה, אני מחייכת אל עצמי וחושבת מה להכין לו לאכול.
אני מכינה לאכול מתחילה לדאוג אם הוא יאהב את זה... ומתחילה לטעום בעצמי... קיבלתי את האישור שלו ע"י הצצה קטנה למטבח... שמחה שהוא לידי.
יוצאים יחד לעבודה,לקניות...ניפרדעם איפושהו... אני יודעת שהוא יהיה בבית ויחכה שאני אסובב את ידית הכניסה...
אני עצובה, אני מחייכת מבעד לדמעות רק כשהוא מסתכל עליי ואומר "אל תדאגי, נעבור את זה יחד".
אני מקבלת כל פרט באישיות שלו, גם אם זה אומר שאני לא אוהב כמה מינהגים כמו, לזרוק את הבגדים על הריצפה בערב... במקום להשים אותם בסל הכביסה... אבל אני אוהבת לנקות אחריו.
ואם הבית יהיה מלוכלך ולי לא יהיה כח לנקות, אני יודעת שכשאני אקום בבוקר אני אראה אותו מבריק...(היתחשבות הדדית).
אני אוהבת את העיניים הבוחנות בזהירות, את החיוך השקט, את ה"אני אוהב אותך" השקט שיוצא לו מהפה.
הוא יודע שחשוב לי כבווד יותר מחיוכים ומילים - אז הוא מכבד כל בקשה ואם היא לא נראת לו מסביר את עצמו בעדינות.
תמיד שם בישבילי, כבר אמרתי?
הולכים לישון... אני אוהבת את הלחישה העדינה באוזני "לילה טובה מתוקה שלי" ואת הנשיקה המצמררת אחריה... והוא אוהב כשאני מחבקת אותו כמו תינוק, ואני אוהבת להגן עליו הכאילו, לחבק אותו חזק חזק (רק ככה הוא נרדם) וללטף אותו עד שאני שומעת את הנחירות הקטנות שלו...
אני אוהבת שכשרבים הוא זה שמפייס (כי אני עקשנית) ואת ה"את לא אשמה, זה לי יש פיוז קצר את יודעת את זה" (למרות שהוא אף פעם לא מראה שהוא עצבני אלא שומר הכל לעצמו)...
טוב טחנתי לכם את המוח כבר אבל, אם תקראו טוב טוב תבינו שזוהי אהבה...
ומה אהבה בישבילכם?
😕
אהבה בשבילי זה רגש חרא, פחד, כאב, אכזבה, נהייה ביחד בסוף או לא?!
אהבה, זה רגש שרק אם אפשר לבטות אותו נכון ולהישמר ממנו אתה יכול לחיות איתו, אם אתה לא יכול להיסתדר איתו, הלך עלייך!!! 😢
אהבה זה משהו מ-ד-ה-י-ם שקורה לכולנו מתישהו..
זה משהו שעושה לך חשק לקום בבוקר, ועושה לך טוב על הלב, והמון אושר..
אבל אם האהבה היא נכזבת, ובסופו של דבר זה בדר"כ תמיד קורה, אהבה הופכת להיות לסיוט, לחלום בלהות, שרק הזמן יוכל להעביר את הרגש, אבל תמיד הזיכרונות ישארו.
"למי שיש את הכוח להתאהב-> צריך גם את הכוח להתאכזב"
אהבה זה רגש הכי חזק שקיים
כן היא מביאה כאבים ואולי אכזבות אבל היא גם מביאה הרבה דברים טובים -
הכח ללכת קדימה,אפילו כשאין לך כח בשביל זה ואתה מייואש אבל אז אתה נזכר באהבה ומוצא כח להמשיך.
כח ואמונה שאתה יכול לשנות את חייך וגם את עולם.
לפעמים היא מביאה משמעות לחיים
היא גם עוזרת לנו להבין את משמעות החיים
ואושר מה אחר חוץ מאהבה יכולה להביא לנו אושר כל כך גדול?
אז מאושר זה שאוהב אפילו אם הוא לא מקבל אהבה בחזרה הוא יכול להנות מרגעים שהוא נמצא ליד בן אדם שהוא אוהב
אהבה זאת היכולת לקבל את הבן זוג שלך עם כל המגרעות שבו, להבין ולסלוח גם אם זה קשה...
אהבה זה לדעת שלא משנה מה הכל הסתדר בסוף כי אתם פותרים את הבעיה ביחד....
אהבה זה לפרגן ולחוות עם הבן זוג את הדברים הטובים והרעים בחייו ולעזור לו להמשיך הלאה כשהוא נשבר...
אהבה זה לדעת שברגע שהאהוב שלך מגיע כל השחור נהיה וורוד...
אהבה זה לללכת לישון במחשבה עליו ולקום בבוקר במחשבה עליו....
אהבה זה הדבר הכי חזק שקיים בחיים וצריך לשמור ולנצור אותה בכל הכוח!
son_of_rain אני ממש מסכימה איתך.
הסברת את זה יותר טוב מכולם פה..וגם יותר ממני.
אתה צודק ממש!
ותמיד-> בכל משהו טוב, יש גם משהו רע..וכך גם להפך !
יא עדי את ממש צודקת..
כולם פה אומרים דברים נכונים.
וכל אחד ומה שהוא חושב שזה..
כל אחד צודק. אפילו אם הדעות שונות. ככה הוא מרגיש, וזה הדבר הכי נכון.
לדעתי אהבה זה מה שאת ועדי כתבתן
אממ ונכנס לתוך זה עוד משהו שאי אפשר להגדיר או להסביר כי זאת הרגשה מיוחדת 😉
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה על התגובות..לכל אחד יש מה להגיד בנושא..וזה טוב...כולכם צודקים. אהבה יכולה גם לאכזב אבל בסופו של דבר אתה מודה על הרגע שאתה אוהב ואהבת.
ואלה מכם שהגיבו לי בתור "נכון אתה צודק" אז ככה, אני אישה לא בן. אבל לא נורא טעויות קוראות.
חויתי אהבה נכזבת... שלא חשבתי שתיקרה איי פעם. זאת היתה האהבה הראשונה שלי (לפני 3 שנים) הוא בסוף שירותו ואני רק מיתגייסת, האהבה הייתה שם מהמבט הראשון היינו בטוחים, למרות שהוא היה קנאי, בעל פיוז קצר וחולשה אפילו לשקרים הכי קטנים כמו "מתי קמת?" ואני עונה "ב8 אני חושבת" ומיסתבר שקמתי ב10 היה מיתעצבן (טוב לכל אחד ומה שמעצבן אותו).
4 החודשים הראשונים היו גן עדן. (חשוב לציין שגרתי בעיר אחרת וידיד שלי הכיר בינינו) הוא היה בא אליי לסופשבוע ואני אליו, שמחה ואושר היה שם. המרחק השפיע המון על המצב..
כשהגיע מועד הגיוס שלי (5 חודש איך שאנחנו יחד) הוא התחיל להילחץ..."את תיהי יותר רחוקה, ואני דואג..." אחרי המון ריבים בנושא שאני אוהבת אותו ואני לא אעשה שטויות ולא יקרה לי כלום, נישבר לי ורציתי הפסקה (בחודש ה-7) וכשהיתחרטתי עליה הוא כבר לא היה מוכן לשנות חזרה.
זה רק מראה שאהבה היא רגש שמי שמצליח לשמור עליו זוכה בעוצר.
תאהבו, תשמו, תחדשו כל רגע יחד, תמיד!!!, תראו שאתם שם בישבילם... רק שלא יחשבו שאתם מיתרחקים ובורחים מהם.
כיום אני משרתת בבסיס פתוח יוצאת עם אהבת חיי הטהורה (לא אהבה ראשונה - אני קוראת לאהבה הזאת אהבה בטוחה. זאת שלמדו מטעויות בעבר שלא חוזרים עליהן היום) ומקווה שאהבתי לא תיגמר כמו הקודמת.
מה איתכם? מה אתם חושבים? מה זאת אהבה? רגש שקורה פעם בחיים, או רגש חולף ובא? 😁
אי אפשר להגדיר ת'רגש הזה במילה אחד או שתיים,
אהבה זה רגש מוזר,
לפעמים הוא יכול להיות רגש שהכי סובלים ממנו,
ולפעמים הוא יכול להיות הרגש הכי מושלם שיש בעולם הזה,
אבל מה שבטוח,
שבגלל הרגש הזה אנחנו מאבדים ת'ראש,
ובגלל זה אומרים,
שכמו במלחמה כך גם באהבה אפשר לעשות הכול!!!,
בשביל להשיג את מי שאוהבים!!! 😉
