מסע של כאב/ נטלי

אני יכולה אפילו להתערב שאהבנו משהיינו בני חודש!!! אווחח איזה ימים מתוקים אבל גם כואבים עברו עליי.. עיניים חומות מדברות ושפתיים לוחשות כולך מתפרש מעליי כמו חייל פרשים עובר מעל ראשי מרחף כענן מעל ביתי מקיף את כולי לצמרת הגעת בתוך לבי. היית הילד שהכי אהבתי בעולם! דרכך כל עולמי השתקף לו האושר נצץ לו והיום בשקט עבר לו .. מה היה לך נורא? שאני ייספר לך את הגירסה שלי?! היא גירסה כואבת אפאחד לא ידע עד כמה אהבתי הייתה גדולה ולמה הסתרתי אותה? כניראה מבושה הייתי ילדה שונה ואתה יודע את זה! ביום הראשון שנפגשנו בקניון, נעצת בי מבטים שהייתי בחנות בגדים עם אחותי, היית מאוהב בה, כל יום עקבת אחריה, איך אני יודעת? היא ראתה אותך ואמרה לי "זה הנג'ס שעוקב אחריי".. ואז כשהעיניים שלי הצטלבו עם שלך הרפתי משומקום! רצית את אחותי אז מה אני בעצם עושה? לכן החלטתי לזוז עם המבט למקום אחר למקום בודד כמו תמיד הייתי מסתגרת חיפשתי את המקור האהבה המקור השקט השלווה ולא!!! לא מצאתי את זה איתך! אחרי סיבובים ארוכים בקניון אחותי נכנסה לשירותים אני חיכיתי ואתה הגחת מאיזה פינה והבאת לי פתק קטן אמרת "תכניסי לתיק בלי שהיא תראה" וישר הלכת. מירי (אחותי) בדיוק יצאה, שאלה למה הסמקתי.. ואני כמו ילדה תמימה.. "סתם חם פה"... היא חייכה ואמרה כן את צודקת בצורה של ספק.. "בואי נצא מפה.. נעוף הביתה נתפוס מקלחת טובה ואני יוצאת עם ארז". על איזה ארז היא דיברה לעזאזל? כל יום היה לה מישו אחר!! בת 19 והיא ממש לא מסודרת עם הראש שלה. כל דבר אצלה במקום אחר. אז לא הבנתי מה הולך פה?.. אבל שתקתי המשכתי הלאה כרגיל. הגענו הביתה מירי נכנסה להתקלח ומה עשיתי? רצתי להוציא את הפתק שנתת לי מהתיק. "אני חייב לדבר איתך היום ב-9 במכולת ממולך" חייכתי!!!! חשבתי כבר שיהיה משו.. מירי יצאה עם ידיד טוב שלה ואני ישר נכנסתי להתקלח.. רציתי להיות הכי יפה בעולם, בשבילך. לבשתי חצאית ג'ינס שפעם מירי הלכה איתה ואמרה שהחמאת לה עליה.. ועם חולצה שמירי קנתה לי וכל כך ירד לי המצברוח הרגשתי שהיא המודל לחיקוי שלי!!! לא רציתי את זה אבל הייתי חייבת רציתי להרשים אותך מבין?! תאמין לי שלא.. השעה הייתה 9.. יצאתי אל המכולת אמא שלי לא הבינה לאיפה השקעתי הופעה.. אז אמרתי שאני הולכת לחברה ואני יחזור עוד שעתיים.. נתתי ללב שלי לזרום ולקחת ת'זמן לא חשבתי שזאת תהיה פגישה של רבע שעה!!! חיכיתי 10 דקות ואז הגעת.. היית כל כך יפה! אאאוף לא יכלתי לעצור את החיוך הזה שעלה לי באותו רגע.. אתה חייכת ואמרת "הגעת... לא חשבתי שתגיעי" בראש חשבתי (אני יכולה לשכוח אחד כמוך?) המשכתי לחייך.. שמתי זין על העולם באותו רגע לא מעניין אותי מה קורה מה ייקרה העיקר אני נושמת ואני לידך! ישבנו על הספסל הכי קרוב שהיה.. ואמרת לי "מה נשיקה של ידידים על הלחי אי אפשר לקבל?".. אז המשכתי לחייך כמו אהבלה הביישנות פרצה ממני וזה היה מביך ומעצבן.. אז התקרבנו ונתנו נשיקה בלחי רק שמרוב לחץ ותזוזה מהירה זה יצא בטיפה על השפתיים.. הרגשתי את הרוק שלך רציתי להתעלף אתה לא מתאר לך מה עבר עליי באותם רגעים! אחרי איזה 5 דקות של שאלות כלליות פתאום אמרת "יש לך חבר?" אני טיפחתי תקוות ציפיתי למשו והתאכזבתי בגדול כניראה שזה לא המזל שלי. אמרתי שלא.. ואז המשכת כרגיל ואז העלת את אחותי השניה שקטנה ממני בשנה אנה. אמרת שהיא יפה ושאלת אותי אם יש לה חבר.. עניתי שכן כי באמת היה לה. תבין, באותו רגע כל מכונית שעברה הייתה כמו רקע לבן מהפנסים שהעירו חשבתי שאני במחזה, כמעט ירדו לי דמעות ומאכזבה, תבין מבט אחד בקניון כבש אותי לזעזאזל מה נכנס בי?! רציתי להתבודד רק לדקה רק לעשות סדר בראש רק לחזור לשניה אחורה ולהבין מה קרה פה? אז שאלתי אותך "נו.. למה אתה עוקב אחרי אחותי תגיד ת'אמת".. משומקום זה יצא לי וזה ירד לי מהלב.. ואמרת "איזה מהן?" ואז נלחצתי יותר כמו בלון שיורד לו האוויר ומנפחים אותו מחדש ואז הוא מתפוצץ! אמרתי שתיהן! אתה חייכת ובטח לא תזכור שאמרת לי "את הכי חמודה האמת". זוכר את הצבע האדום שעלה על פניי? אתה עוד חושב ששיקרתי? אאאוף טוב פעם אחת ולתמיד אני יסיים עם זה ויסביר לך הכל ! נשענתי אחורה על הספסל ואתה נשענת אחריי והנחת את היד שלך מאחוריי. הרגשתי נוח ומוגנת רציתי שתעטוף אותי בחיבוק ותנשק אותי עד הבוקר.. והשעתיים שאמרתי שנבלה יהפכו לכל החיים!!! אז לא זאת באמת הייתה פגישה של פחות מחצי שעה! קיבלת צלצול בפלא מידידה שלך ובמיקרה המצחיק.. אחותי הקטנה אנה! היא בכתה לך בטלפון ואני רציתי להרוג אותה מעצבים! היא רצתה לקבוע איתך ואמרת שאתה עם חבר ובסוף היא שיכנעה אותך ואמרת לי "נדבר פעם אחרת". משומקום כאב לי משומדבר הכל נהרס לי והרגשתי שזה נגמר עוד לפני שזה התחיל ! חזרתי הביתה, קצת דמעות, הלכתי למחשב.. בדיוק אנה נכנסה אליי לחדר והיא אומרת לי על הפגישה איתך, שהיא שיקרה שקרה לה משו והיא רוצה לארגן לך הפתעה היא מאוהבת בך ורצתה סתם להפתיע אותך וכל החארטה הזה.. כל כך התעצבנתי בתוכי כי האהבלה הזאת שיקרה והרסה לי הכל!!!!!!! היא אמרה לי שאתה עומד לבוא והכי נלחצתי בעולם!! לא ידעתי מה לעשות.. היא עוד ביקשה ממני ללכת לחברה כי היא רוצה להיות איתך לבד בחדר. ומה?... לא הייתי בסדר? ישנתי אצל חברה שלי העיקר לא לראות אותך איתה. כשירדתי בחדר מדרגות, בדיוק עלית, נתת לי שוב נשיקה ושוב זה נגע לי בשפתיים אבל עכשיו ממש.. והאור נכבה ונגעת בי וחיבקת אותי הצמדת אותי לקיר ונישקת אותי כמו שבחיים לא נישקו אותי ואני המשכתי לא יכלתי לעצור את זה לא יכלתי להרפות ממך תבין!!!! למי אני יגיד את כל זה לעזאזל שעד היום יש לי דמעות!! עד היום הכאב הורג ואני בוכה ואני לא מסוגלת להרוג את עצמי כי אין לי אומץ כי אני יודעת שאני יעלה אלייך למעלה ונוכל להיות יחד בלי שיפריעו! ואז האור שוב נדלק וזאת הייתה אחותי מירי ששכחה משו מהבית והיא תפסה אותנו מתנשקים כשהחצאית שלי מורמת בטיפה והחולצה קצת עקומה.. ורוק על השפתיים והידיים שלך על החזה שלי והוא.. הוא עומד והוא בולט כי לבשת טרנינג וכן אני מספרת הכל כי אכפת לי ואני רוצה להוציא את זה סופסוף למישו !!! אז היא ישר דחפה אותך זוכר? ואתה קיללת אותה, היא סחבה אותי למעלה ואני בכיתי שוב ירדו לי דמעות הרגשתי שאני עוזבת אותך.. שמפרידים אותי ממך! היא קיללה אותך כל הזמן כשהיא עלתה ואתה לקחת את הרגליים וברחת. ככה התחלתי להיכנס לבעיות! נכנסתי עם מירי ואנה לא הבינה מה קרה איך אני בוכה כשירדתי לפני שניה ואיך מירי קשורה כשהיא יצאה לפני שעה בכלל.. ואז מירי אמרה לאמא שאני שרמוטה שאני מתמזמזת בחדר מדרגות על ימין ועל שמאל. מזל שהיא לא אמרה איך קוראים לו! אנה המשיכה לחכות.. עכשיו פחדתי שהיא תתקשר אליו.. והיא באמת הלכה להתקשר אליו אבל לבטל את הפגישה וירד לי הלחץ אבל אז גם קיבלתי את הצד החיובי שהם לא ייפגשו היום! הלכתי לישון בכיף אמא שלי כעסה ולא נתנה לי לישון אצל חברות למשך תקופת זמן! שתבין אחותי דפקה אותי כאילו היא לא הייתה כזאת בגיל הזה שרצתה נשיקות נגיעות וכאלה.. למחרת אחותי ישר התקשרה אליו על הבוקר ושמעתי אותו צועק עליה.. המשכתי לחייך למרות שכאב לי לראות אותה ככה.. ולא הבנתי למה הם רבו. אני יתחיל לקצר את העניין.. נפגשנו עוד פעם ליד המכולת אחרי איזה שבוע שלא נפגשנו.. סתם במיקרה עברתי ואתה עברת שלא תחשוב שעקבתי אחרייך!!! ואז תפסת אותי במותניים הצמדת אותי שוב לסלסל ההוא שישבנו בו, התיישבת ואני הייתי עלייך הייתי עם שמלה צמודה קצרה.. ואתה התחלת לגעת בי, אתה יודע כמה רטטתי מהנגיעות שלך? התפללתי שהרגעים האלו לא ייגמרו. כן.. הוא לקח אותי לשיחים.. שכבנו, זה היה מושלם! הראשון שלי! הדבר הכי טוב שקרה לי ! אחרי דקה בערך אמא שלי צלצלה ורצתה שאני יבוא מהר הביתה כי אנה בבית חולים.. כשנפרדנו וחזרתי הביתה שוב היו לי דמעות אתה מבין.. רק מהמרחק של הסנטימטר הזה רציתי למות! רציתי כל כך להרגיש אותך תמיד שם בתוכי, זה כל כך חיבר בינינו אבל למה?! למה זה היה חייב להיגמר ככה? תתראו לכם מצב כזה, הלכתי לבקר את אחותי בבית חולים ובעצם חצי שעה אחרי שהגעתי לשם אני רואה אותך במיטת גלגלים של בית חולים ורופאים מסביבך, לחץ עצום, אמא שלך אחרייך בוכה.. ואתה לא מגיב, עיניים עצומות.. אני מתחילה לרוץ לא לעקל את מה שפתאום ראיתי... ואיך ראיתי? רק סובבתי ת'ראש פתאום המיטה שלך.. היד שלך שצצה החוצה נגעה ביד שלי לשניה כשעברת על המיטה ולרגע רציתי שוב להיות לבד רק לסדר את המוח שלי עבר לי דבר נורא בראש ורצתי אחרייך. איכשהו שכחתי מאנה (אני יודעת שהייתי חרא) אבל רציתי רק אותך רק להיות איתך.. לא היה ברור לי מה נסגר בינינו אבל אחריי 10 דקות שסוגרים בפנים שלי את הדלת וכל הרעש שעבר שם שמעתי את הצליל הזה שמותיר אחריו כאב נוראי זה המסע שלי לכאב האמיתי.. זה שעכשיו לו אני מקדישה את הסיפור הזה הסיפור הכי נוראי וכואב כי אולי מלמעלה או מכל מקום אחר אתה רואה את זה.. ותדע שבשבילי היית חבר!