מזמן כבר הרגשתי את הפרידה, את התחושה שהלב שוב בודד...
ולא נעצרתי כי מחוץ לחלום אין עוד דמיון שלא הכרתי..
היית ונעלמת ישנת והתעוררת והעולם המשיך לנוע.
לפתע נפלתי שקעתי ואז הבנתי שהחלום נגמר.
אז איפה המילים שעל הדפים והדמעות שאני מורידים?
לאן כולם הולכים? כשהעולם אבוד הכל נגמר הכל מיותר הזמן עצר ודבר לא נשאר..
דבר חוץ ממך !!! אותה אהבה אהבה שחלפה חלפה לה עוד תקופה תקופה גדולה.. איתך
ספרתי את הדקות והדמעות נעשו קשות מתוכי יצא הכאב שלמד לשרוד בתוך עולם של כאב ושל פחד
עולם שאין בו נחת אל תוך מערת חלומות שקיוויתי שתלמד לחיות תלמד לתת יותר מאשר לקבל ומעל הכל שתסתגל לדבר אחר מעבר לאשליה הזויה מעבר למציאות וורודה אני כבר לא ילדה תמימה.. עשיתי טעות ועכשיו מגיעה המכה, המכה שמחלישה את אותה הרגשה טובה שהייתה לי איתך.. והחלום.. החלום כבר הרחק מהממלכה המתוקה ששהתה בלבי והתלכדה.. האהבה, האהבה עלתה כמו בלהבה הניצוצות כבו עם הזמן ומה שעלה זה רק עשן.. הריח השרוף של הכאב והדמעות כבר לא היו. מה שנשאר.. זה דבר קטן הזיכרון היקר.. של אותם לילות חשוכים בהם שנינו היינו אוהבים ושפתיי נגעו בשלך גופי רעד ממך ועיניי לא זזו מלהביט אל תוך נשמתך.. כל כך התעניינתי כל כך אהבתי ומה אתה יודע עד כמה הייתה גדולה אהבתי? לא עצרתי מללכת אחרייך אפילו בעיניים עצומות נגעתי בצעדייך.. כן הלכתי אחרייך בעיניים עצומות ואפילו החושך לא הפחיד אותי מלא לראות! הייתי מסוגל לתאר?
איזה עצווווב
מה קרה שכתבת את זה?? : (((((((((
אמאאאאאאאאאאא מאמיי
איזה עצובב יש לך כישרון ענקי בובה
רואים שזה יוצא מהלב יפתי
תהיי חזקה ואל תתייאשי
כי הכל יסתדר בובה
מתה עלייך נשמה
וכל דבר שאת צריכה אני פה בשבילך תמיד מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
