באמת שכל החיים שלי אני רק סובלת.....מה שהיה פעם לא משנה אני לא אכנס לזה אבל מה שכן מאז אני לא מפסיקה לסבול.....רק דברים רעים קרו לי.....אני כל הזמן בדיכאון ובוכה ואני לא מצליחה לצאת מזה אפילו כשאני רואה את מי שאני אוהבת שבאמת אין פעם רק לראות אותו הייתי מאושרת כל היום....הדיכאון בלי סוף הזה התחיל כשלא ראיתי אותו איזה 3 חודשים אפילו 4 נדמה לי....חשבתי שהכל אבוד והתחלתי לבכות ולבכות ולבכות אף אחד לא יכל לעזור כל החברות שלי ניסו ולא הצליחו בקושי יצאתי מהבית הייתי סגורה בבית בלי לעשות כלום....אחר כך כשראיתי אותו פתאום הייתי שמחה יומיים וזהו חזרתי עוד פעם להיות בדיכאון ...היום הוא עבר מתחת לחלון שלי וראיתי אותו הסתכלתי ואם הוא לא היה ממשיך ליסוע הייתי יכולה לעמוד ולהסתכל עליו שעות....אני רוצה להיות בקשר יותר קרוב איתו אבל אני פוחדת...פוחדת נורא ממה שיקרה כי אחרי הכל הוא גדול ממני ב-5 שנים ...אני מאוהבת בו כבר הרבה יותר מחצי שנה ולא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו...אפילו בתקופה של כמה חודשים שלא ראיתי אותו לרגע אחד לא הפסקתי לחשוב עליו....כל יום התפללתי לאלוהים שאני אראה אותו ובשלב מסויים חשבתי שאלוהים כבר ממש שונא אותי...אחרי הכל אני רק בת 14 וחצי וכבר סבלתי כל כך הרבה????מה עשיתי שאני סובלת ככה????בבקשה תעזרו לי דחוף באמת שכבר בא לי למות נמאס לי לחיות בסבל ובדיכאון....נמאס לי כבר מהחיים האלה לא קרה לי מתחילת השנה פשוט שומדבר טוב הכל היה גרוע.....בבקשה תעזרו....ותודה למי שקרא את כל זה....
טוב אז ככה...
קודם כל- את רק בת 14!!!!!!! יש לך חיים שלמים לפנייך!!!!! את תתחתני,י ילדים, תפתחי קריירה...בגלל בן אחד שבעוד כמה שנים יהיה בסך הכל עבר צריך להיכנס לדיכאון?!?!?!
דבר 2- אל תחשבי רק שלילי, אולי החיים שלך לא נראים הכי מושלמים כרגע, אבל תחשבי תמיד שיכל להיות יותר גרוע...
תודי על זה שיש לך חברות וחברים, ושאת לא נכה או מוגבלת בצורה כל שהיא, שיש לך מה לאכול, יש לך בית ומקום ליחשון בלילה, תודי על זה שאת לא חולה בשום צורה (אולי רק באהבה), תודי על זה שה' נתן לך את הסיכוי שיהיה לך עתיד, תודי על זה שיש לך משפחה ואת לא לבד, תודי על זה שאת חליה בכלל כי כל יום אנשים מתים!!!!!!!!!!
דבר 3- מה בכי יעזור לך?! בכלום...
דבר 4- העובדה שאת לא מפסיקה לחשוב עליו זה לא בהכרח סימן רע...את מאוהבת! זה יכול להיות דבר נפלא! ממה את מפחדת?! את אומרת שאת בדיכאון, אז לפחות תנסי להתחיל איתו להיות יותר קרובה אליו...מה כבר יכול להיות?! אם הוא לא ירצה או יפגע בך- את תהיי עצובה, אבל תתגברי על זה! ויהיו לך עוד 1000 בנים אחרים, אבל אם לא תעשי כלום בקשר לאהבה הזאת את תתחרטי על זה הרבה זמן, ולא תצאי מהדיכאון...לפחות לא בזמן הקרוב...!
אני שוב אומרת לך, גם אם הוא ידחה אותך, אז מה?! ככה זה בחיים, ועל הכל מתגברים, אני יודעת מהי אהבה, הייתי אובססיבית למישהו במשך יותר משנה, וזו הייתה טעות, כי לא ראיתי את הצד הטוב של ההתאהבות, הפרפרים בבטן, החלומות בהקיץ, הריחוף, השמחה- בזה את צריכה להתמקד!!!!!!! והגיל בכלל לא משנה, באהבה על הכל מתגברים, חוץ מזה ש-5 שנים זה לא כזה הבדל...באהבה לא משנה הגיל, הגזע, הצבע או המין, האהבה היא מה שחשוב!!!!!
וגם אם לא קרה כלום טוב מתחילת השנה, עוד יקרה, סובלנות, בחיים אל תבקשי למות...כי החיים זה מתנה...כל יום נרצחים אנשים שחיו חיים מושלמים ואת מוותרת על חייך כל כך מהר?!?!?!?!?!?!?!?!? זה פשוט...אנוכי!!! חוץמזה שתחשבי שלמרות שהכל נראה אבוד, השמיים בקרוב יתבהרו, העולם יצבע בורוד, ותחשבי על כל האנשים שתאירי מאחור...את מוכנה לקבל על עצמך את האחריות שגם הם יכנסו לדיכאון?! ירצו להתאהב?! רק בגלל העוצמה שהם אוהבים אותך?! 😠 :cry: :x 😢 :?
מצטערת שיצא ארוך אבל היה לי הרבה מה להגיד, כי אני כמעט והתאבדתי, וכמעט נהרגתי, ויש לי מזל שנשארתי בחיים...
שלך תמיד, ואם בא לך תשלחי הודעה פרטית כי אני פה בשבילך,
עדי.
ישנם כמה תיקונים, מצטערת...
*תלדי ילדים
*ליחשון=לישון
*חליה=חיה
*שתאירי=שתשאירי
*יכנסו לדיכאון?! ירצו להתאהב= ירצו להתאבד!
אמממ אני מנסה נשבעת אני באמת שחושבת על כל מה שאמרת אבל אני פשוט לא יכולה!!!אני יודעת שעוד יהיו הרבה והכל אבל שומדבר לא מעודד אותי!!!!וגם בקשר אליו זה לא שהוא לא שם עלי הפוך...הוא התחיל לדבר איתי...אני התפדחתי מדי בהתחלה להוציא לידו מילה והוא בשיא הטבעיות עבר ושאל מה שלומך בלי שהכרנו בלי כלום......דיברנו גם בטלפון פעם אחת והוא שאל אותי אם בא לי שיום שישי אני אביא חברה והוא יביא חבר ונצא !!!! ברור שאמרתי לו כן אבל גם היה לי אז ברור שזה לא יקרה:ונכון זה באמת לא קרה....גם הדבר שאני באמת הכי מצטערת עליו זה פעם אחת הוא עבר ככה מהאוטו והוא שאל אותי אם בא לי לעלות!ואני בשיא הטיפשות במקום לא לחשוב פעמיים ולעלות ולא לרדת יותר בחיים החלטתי להגיד לא!!למה???כי פחדתי......באמת תמיד יש לי חוש כזה עם אנשים שאני אוהבת אבל עוד לא מכירה לעומק...אבל זאת הבעיה איך אני אכיר אותו עוד יותר לעומק ממה שאני מכירה אם אני כל הזמן מפחדת????באמת שכבר התייאשתי והכל אפילו מספיק לי לראות אותו ושהוא כרגיל במשפט הקבוע יגיד מה שלומך נדבר קצת ואז הוא ייסע..... מספיק לי רק זה...!אבל אפילו את זה אין לי ......פשוט אני כבר איבדתי כל חוש חיים כל דבר קטנטן מזכיר לי אותו אני לא מסוגלת לעשות כלום בלי להיזכר בו כתבתי עליו מלא שירים מלא אני פשוט כל כך אוהבת אותו הוא מושלם......אני רק חושבת שהוא יכול להיות עם מישהי אחרת עכשיו ואני פשוט לא רוצה לחיות....אני יודעת שאני סתם מדברת עכשיו ואני לא אקח לעצמי את החיים אבל מה אני אעשה אם פתאום הוא יעבור עם האוטו והוא ינשק שם מישהי או יחבק מישהי????קרה כבר דבר דומה....עמדתי בחלון ודיברתי עם חברה פתאום אני קולטת אותו ומישהי בפנים... אני רק אז הבנתי שאני מאוהבת בו...וראיתי אותו מהחלון נותן לה יד ואני אוכלת את עצמי מקנאה אז התקשרתי לחברה שלי שגרה מעלי וירדנו ופתאום הוא עבר שם עוד פעם חייך עלייי חיוך ממש גדול ועשה לי שלום.....הוא כל הזמן פשוט כל הזמן נותן לי רמזים וגם דיברנו בטלפון על שרמוטות בגיל 14 ואמרתי לו שאני שונאת אותם ואני לא כזאת והוא אמר שהוא יודע שאני לא כזאת והמשיך להיות איתי בקשר אז אני לא יודעת כבר אם הוא רוצה סתם להיות איתי בסטוץ או לא.......! הוא פשוט הדבר הכי מושלם שראיתי בחיים שלי.....לאהוב אותי אני בטוחה שהוא לא אוהב אבל מחבב אולי..{מהפה שלי לאלוהים..!} מצד שני חברות תמיד אומרות ואם הוא כן אוהב אי אפשר לדעת.....ואז אומרות לא נראה לי שהוא אוהב אותך כתוב לו על המצח :אני רודף שמלות.....ונכון זה באמת כתוב לו על המצח אבל לא יודעת יש לי הרגשה שזה לא סתם הוא מתנהג איתי ככה...... אבל אם הוא כן סתם מתנהג איתי ככה????פעם אחת אמרתי לו שאני אתקשר ולא היה לי אומץ פשוט רעדתי וכולי הייתי מלאה פרפרים ולא היה לי קול אז לא התקשרתי.....אחרי כמה ימים ירדתי מאוטובוס והוא בדיוק היה מול התחנה {כי שם הוא עובד..} ואז הוא כזה אומר לי הנה המבריזנית.... ואני אומרת לו למה מבריזנית???אז הוא אמר :אמרת שתתקשרי אלי...ולא התקשרת..!אוףףף למה אני לא זוכה לשמוע את זה עוד פעם הייתי כל כך מאושרת פעם הייתי הבן אדם הכי שמח שהכרתם ועכשיו????פחחח בדיוק ההפך אני דיכאון מהלך.....אני עצבנית והכל מאוד השתנתי כולם אומרים לי ובאמת כל פעם שאני רואה אותו אני מרגישה שאני חוזרת לכמה זמן להיות כמו פעם כל היום עם חיוך...אבל זה עובר לי מהר.....וחוזר הדיכי........
ואי.. כמה שאני מכירה את זה!!!!
גם אני סבלתי וסובלת בגלל אחד שאני אוהבת. לא בגללו אבל , נו אתם מבינים!
קיצר.. אני חושבת שהגיל פה לא לוקח תפקיד בכלל! אלה עם כן הוא מפריע לך וזה סיפור אחר!
אני לא ממש יכולה לעזור לך צערי! ומצטערת כבר מעכשיו כי אני נורא רוצה אבל אין לי מושג איך אני גם סובלת לא בגללל בעעית גיל אלה מפחד לקשר ומאשימה כל פעם את עצמי בגלל זה !!!
מקווה שתמצאי את העזרה שאת זקוקה לה!
ושהכל יהיה בסדר!
אוהבת-מאוד!
ומצטערת שלא אוכל לעזור!
אנה. :roll:
טוב אז ככה...
קודם כל- את רק בת 14!!!!!!! יש לך חיים שלמים לפנייך!!!!! את תתחתני,י ילדים, תפתחי קריירה...בגלל בן אחד שבעוד כמה שנים יהיה בסך הכל עבר צריך להיכנס לדיכאון?!?!?!
דבר 2- אל תחשבי רק שלילי, אולי החיים שלך לא נראים הכי מושלמים כרגע, אבל תחשבי תמיד שיכל להיות יותר גרוע...
תודי על זה שיש לך חברות וחברים, ושאת לא נכה או מוגבלת בצורה כל שהיא, שיש לך מה לאכול, יש לך בית ומקום ליחשון בלילה, תודי על זה שאת לא חולה בשום צורה (אולי רק באהבה), תודי על זה שה' נתן לך את הסיכוי שיהיה לך עתיד, תודי על זה שיש לך משפחה ואת לא לבד, תודי על זה שאת חליה בכלל כי כל יום אנשים מתים!!!!!!!!!!
דבר 3- מה בכי יעזור לך?! בכלום...
דבר 4- העובדה שאת לא מפסיקה לחשוב עליו זה לא בהכרח סימן רע...את מאוהבת! זה יכול להיות דבר נפלא! ממה את מפחדת?! את אומרת שאת בדיכאון, אז לפחות תנסי להתחיל איתו להיות יותר קרובה אליו...מה כבר יכול להיות?! אם הוא לא ירצה או יפגע בך- את תהיי עצובה, אבל תתגברי על זה! ויהיו לך עוד 1000 בנים אחרים, אבל אם לא תעשי כלום בקשר לאהבה הזאת את תתחרטי על זה הרבה זמן, ולא תצאי מהדיכאון...לפחות לא בזמן הקרוב...!
אני שוב אומרת לך, גם אם הוא ידחה אותך, אז מה?! ככה זה בחיים, ועל הכל מתגברים, אני יודעת מהי אהבה, הייתי אובססיבית למישהו במשך יותר משנה, וזו הייתה טעות, כי לא ראיתי את הצד הטוב של ההתאהבות, הפרפרים בבטן, החלומות בהקיץ, הריחוף, השמחה- בזה את צריכה להתמקד!!!!!!! והגיל בכלל לא משנה, באהבה על הכל מתגברים, חוץ מזה ש-5 שנים זה לא כזה הבדל...באהבה לא משנה הגיל, הגזע, הצבע או המין, האהבה היא מה שחשוב!!!!!
וגם אם לא קרה כלום טוב מתחילת השנה, עוד יקרה, סובלנות, בחיים אל תבקשי למות...כי החיים זה מתנה...כל יום נרצחים אנשים שחיו חיים מושלמים ואת מוותרת על חייך כל כך מהר?!?!?!?!?!?!?!?!? זה פשוט...אנוכי!!! חוץמזה שתחשבי שלמרות שהכל נראה אבוד, השמיים בקרוב יתבהרו, העולם יצבע בורוד, ותחשבי על כל האנשים שתאירי מאחור...את מוכנה לקבל על עצמך את האחריות שגם הם יכנסו לדיכאון?! ירצו להתאהב?! רק בגלל העוצמה שהם אוהבים אותך?! 😠 :cry: :x 😢 :?
מצטערת שיצא ארוך אבל היה לי הרבה מה להגיד, כי אני כמעט והתאבדתי, וכמעט נהרגתי, ויש לי מזל שנשארתי בחיים...
שלך תמיד, ואם בא לך תשלחי הודעה פרטית כי אני פה בשבילך,
עדי.
בכי עוזר לפרוק דברים על הלב..יסורי מצפון וכ'ו..וזה טוב ברגעים שממש קשה..לי זה עוזר כי אני מתנחמת בזה..
ו..את עוד קטנה וכל החיים לפניך! על דברים בחיים אפילו הכי קשים צריכים להתגבר,במידה וכבר אין מה לעשות..אז..בואי לא נחשוב על זה,אבל את עוד צעירה ותחשבי על העתיד שלפניך!
אני מסכימה לגמרי לגמרי לגמרי עם ---> the-lest-angel
ועוד דבר.... אני יודעת שזה מעצבן לשמוע את זה.. אבל זה רק בן... אסור להרגיש ככה בגלל מישהו אפילו אם הוא הכי מושלם בעולםםם...!!! לרצות להתאבד בגלל דיכאון על בן?!? את רוצה לבכות עליו... תבכי... את רוצה להיסגר ולא לצאת... אל תצאי... אבל לרצות למות בגלל בן??? ממש לא... יש אנשים שעוברים דברים הרבה יותר גרועים.... תחשבי שגם היית צריכה לסבול את זה וגם באותו זמן פתאום היו באים לעכל לך את הבית... שפתאום היית מאבדת מישהו שקרוב לך (אני מדברת על משפחה...) שפתאום היו באים לאיים עליך בגלל כל מיני דברים... יש סבל שהוא יותר גדול מאהבה... ואפילו בגללו אסור לרצות למות... אני לא באה להעביר ביקורת... גם אני סובלת בגלל אהבה כואבת מאוד מאוד.. וגם אני בוכה על זה הרבה... אבל אני למדתי... בדרך הקשה לצערי... שיש דברים הרבה הרבה יותר גרועים... ודווקא האהבה הכואבת הזאת יכולה לעזור אפילו לפעמים... אז תנסי לחשוב עליה בצורה קצת יותר חיובית....
:cry: אני מנסה להתגבר והכל ובאמת אני לא יכולה כל פעם שאני נזכרת בו לבכל הדברים שהוא אמר לי ואיך הוא עושה לי פרצופים חמודים כאלה מתוך האוטו אני פשוט לא יכולה..... כלום לא עוזר באמת שניסיתי כבר הכל..... אתמול עוד היה לי קצת מצב רוח ליקוש העבירה לי קצת...אבל עדיין תמיד העצב שלי יותר חזק...פעם לא הייתי ככה לא משנה מה היו עושים לי תמיד הייתי שמחה תמיד ועכשיו ......בדיוק ההפך.... :sadangel:
sexy tiger-
זאת לא אני בבעיה הזאת אבל אני מגיבה על זה..
שגם לך תהיה אהבה,אני לא יודעת אם כבר הייתה,ואת תהיי ממש עצובה ובדיכי שתרצי גם למות..
יש לדעת ונחוץ לדעת שאם מישו מהמשפחה שלי,(חס וחלילה!) היה קורה משו..הייתי רוצה למות..אבל בכל מקרה,גם באהבה..זה קרה לי ואני גם רציתי למות אבל הבנתי למזלי,זה היה קצת מאוחר אבל הבנתי שיש דברים יותר חשובים,אבל עדיין..זאת אהבה חזקה.=
הבנתי שיש דברים יותר חשובים
אני יודעת טוב מאוד שיש דברים הרבה יותר חשובים...אפילו סבתא שלי נפטרה השבוע ובכלל הייתי בדיכאון............כמה שאני יודעת שאני יכולה לסבול הרבה יותר...תאמינו לי אני רואה כמה אנשים אחרים סובלים מדברים שבחיים לא חשבתי עליהם...ולמרות כל זה אני לא יכולה הדבר היחידי בעולם שיכול לשמח אותי זה הוא...זה הכל כלום לא עוזר לי חוץ ממנו באמת איך שאני רואה אותו כאילו בחיים לא הייתי עצובה...הפרפרים אצלי מתחילים להשתולל אני כמעט מתעלפת אני עוד יום אחד אתעלף לו מול העיניים ...זה פשוט כל כך רציני....היתה לי כבר אהבה אחת אבל לא סבלתי ככה....באמת אני צריכה עזרה ממכם ...!
פליז תעזרו לי אני לא יכולה בלעדיו!!!! 😢
תאמיני לי שאני יודעת מה זאת אהבה חזקה... אני עכשיו תקועה בסיפור הכי מסובך בחיים שלי...ואני מאוהבת בידיד הכי טוב שלי... ותוסיפי אהבה של ידידות שזאת אהבה שחשובה יותר מכל דבר + אהבה של יותר מידיד... ממש אהבה אמיתית... וכל זה ולסבול את זה שהיא בלתי אפשרית... ואין דרך לצאת מזה... ואני יודעת איך זה מרגיש כי גם אני בוכה עליו מלא... שלשום דיברתי איתו בטלפון ושלוש שעות רק בכיתי לו על זה... וגם אני רציתי למות... אבל אז... כמו שאמרתי.. למדתי בדרך הקשה... שיש דברים הרבה יותר נוראיים... ושאסור לרצות למות במיוחד לא בגלל זה....
אני יודעת שאסור לרצות למות בגלל כזה דבר...אחרי הכל אז איך אני אראה אותו????וגם כל המשפחה שלי תסבול...אני לא אעשה לעצמי כלום בגלל זה אבל הכוונה שלי הייתה שאני כבר לא חייה באמת כבר אשכרה אין לי חיים אין לי אפף פעם מצב רוח וזה כאילו זהו אני כבר כאליו מתה.....ובגלל זה אני לא רוצה להיות ככה אני רוצה לחזור להיות שמחה אבל כ=ל=ו=ם ל=א ע=ו=ז=ר.. :!: :!: 😢
אני מה זה מבינה אותך... גם אני כבר ככה בזמן האחרון... ידיד שלי כבר אמר לי שהוא מתגעגע אליי כי אני פשוט כבר לא אותה אחת שהוא זוכר... ושאני חייבת לחזור לעצמי... אבל יש דברים כאלה... שפשוט גורמים לנו ליהיות כאלה עצובים וחסרי חיים... אני יודעת שזה מייאש ומבאס אבל ככה זה... אני רוצה להאמין שזה יעבור בסוף.... :roll: :roll: :roll:
אני מבינה אותכן ואני מקווה שיהיה טוב! :roll:
אתר האהבה הישראלי