סתם כתבתי את כול מה שאני זוכרת שקרה לי.. מכיתה א' ועד כיתה ח' (היום)
תמיד הייתי.. הבת השקטה.. אולי זה בגלל מה שעשיתי בכיתה ב'.. מה שלא יהיה.. זה הוריד לי את הביטחון!.. לא מספיק שבכיתה א' תמיד הייתי משקרת למורה... אימא הייתה מפחידה אותי.. אבל כבר לא עוד.. אני לא מפחדת ממנה עכשיו! עכשיו אני עושה בדיוק ההפך ממה שהיא מבקשת ממני!.. היא מבקשת שאלך לישון.. אני מסתכלת טלוויזיה.. מבקשת שהפסיק להיות במחשב ואני ממשיכה להיות במחשב. בבית ספר זה אחר לגמרי! בכיתה ג' 'חברה' שלי תמיד ניצלה אותי וגרמה לי להיות השפוטה שלה.. ואני, התמימה, הרשתי לה. עד רגע שפשוט התעצבנתי! צעקתי עליה.. ברגע שחשבתי שהביטחון חזר אלי- הוא ירד שוב! כול הבנות בכיתה היו נגדי! הם היו לצידה.. שאפילו לא ידעו על מה אנחנו רבות.. לא היו לי הרבה חברות!.. רק 2.. עד שאגרתי אומץ והכרתי עוד חברה... מהכיתה המקבילה.. תמיד כשהיו רוצים לצחוק על מישהו.. היו צוחקים עלי! במיוחד..X.. שתמיד אבל תמיד הצבנה אותי ודאגה להכאיב לי ובמקביל לבדר את חברות שלה. חברה שלי נתנה לי הזדמנות.. להיות עם ה'מקובלות'.. אבל מצפוני סירב.. אמרתי לה "לא תודה... אבל אני מרוצה ממה שאני!".. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אם הייתי מסכימה... איך הייתי היום?.. אבל אני לא מתחרטת על שסירבתי.. אני רואה את כול המקובלות.. ריקניות נורא! מסתכלות על מישהו ורואות את המראה.. הם לא יכולות לראות את הפנימיות... אולי כמה כן.. ואני בטוחה שיש כאלה.. אבל הם לא מראות את זה... למה להן? הן יפות ומושלמות.. למה להסתכל על החסרונות??.. עליתי לחטיבה.. חברה אחת מה-2 עברה בית ספר.. היא סיפרה לי שטוב לה שם.. היא רוסיה. היא עברה לבית ספר שמדברים בו הרבה רוסית.. היא משתלבת שם טוב.. כך היא אומרת. אני נשארתי עם חברה אחת ועוד אחת מהכיתה המקבילה.. ביום הראשון בחטיבה.. יצא לי לדבר עם בת אחת.. נראתה נחמדה... אז דיברנו.. דיברנו? אי אפשר לקרוא לזה ככה.. לא עלה לי שום נושא לשיחה.. אבל רק הכרנו.. זאת התחלה טובה.. חשבתי. החברה היחידה שנשארה לי (בלי להכליל את זאת מהכיתה המקבילה) הלכה לה.. להכיר חברות- מקובלות. זאת הייתה השאיפה שלה- להיות אחת מהם. אני לא רציתי.. טוב.. אולי רציתי קצת.. אבל התייאשתי אחרי המעשה הראשון! הסתובבתי לבד בהפסקות איזה שבוע.. החברה הלכה לה להכיר חברות.. ולא ראתה איך הם מנצלות אותה.. היא לא ראתה איך היא נמשכת אליהם כמו למגנט. אגרתי עוד אומץ.. הלכתי להכיר בת אחרת... שראיתי שהחברה מהכיתה המקבילה מסתובבת איתה.. דיברנו ונהיינו חברות! הכול הסתדר.. בערך.. אבל עדין נשארתי סגורה ומופנמת.. שקטה במיוחד! היו קוראים לי אילמת לפעמים.. תמיד אמרתי לעצמי 'כשאין לי מה לומר... אני לא אומרת כלום'.. ועדין אני חושבת ככה! למה לי לדבר כשאין לי על מה? סתם כדי שיראו שאני בסביבה??.. רק השנה.. כשאני ב-ח'.. התחלתי להיפתח.. רואים אותי יותר וכבר לא קוראים לי אילמת. חברות שלי.. אחרי מריבות רבות.. שוב בשולם! הם כבר לא רבות.. אז לפחות במחצית השנייה אוכל להתרכז בלימודים ולא ב-'איך להשלים בין זאת לזאת'.. החברה שנשארה לי הבינה שהם מנצלות אותה והפסיקה להסתובב איתם.. לפני כמה ימים היא אמרה לי שאני נראת כמו ה'מקובלות'... שאני מתאימה להם... רק אם היה לי הביטחון.. אמרתי לה "גם אם היה לי ביטחון.. אני לא הייתי הולכת אליהם! טוב לי איפה שאני.." וזה גרם לי לחזור לכיתה ד'.. שבה חברה טובה שלי.. שמקובלת מאוד היום.. רצה לעזור לי להיות מקובלת.. אבל אני לא מצטערת.. לא מתחרטת על כלום!.. גם הבת הזאת.. זאת שתמיד רצתה להכאיב לי.. הפסיקה! אנחנו לא חברות..אבל לא אויבות.. אולי בגלל שבטיול אחד.. טיול שנתי.. צעקתי עליה.. אולי.. גם בן אחד שתמיד היה מעליב אותי הפסיק.. אבל למה אני עדין עצובה? למה אני לא מרגישה בנוח? למה? יש לי יותר חברות.. הביטחון עלה.. אני מרגישה בצמרת.. אז מה לא בסדר??.. אולי בעתיד אדע מה עשיתי.. בינתיים אנסה לחיות את ההווה...
אתם לא חייבים להגיב.. אני רק אוהבת להשתחרר.. בטח תחשבו שכול מה שכתבתי זה סתם חרבושים.. אבל כתבתי הכול מהלב.. מצטערת אם אולי לא תבינו חלק ממה שכתבתי.. אבל התרכזתי כול כך בכתיבה שלא חשבתי על מה מי ולמה.. פשוט יצא..
תראי זה טוב לשפוך ת'לב כך,
זה מכל עליינו מבפנים,
אנחנו מרגישים כאילו יורד לנו אבן מהלב,
וזה מאוד טוב...
כי אסור לשמור דברים בלב וגם לא בבטן,
צריך תמיד להוציא ת'דברים החוצה בכול דרך אפשרית ,
מאוד אהבתי את מה שכתבת,
ות'אמת,
את יודעת איך הן ניהיות מקובלות בעייני הבנים?!,
כי הן שוכבות עם כול אחד,
זה מה שהחבר שלי אמר לי,
והוא ממש מקובל,
הוא מכיר את כולם ותמיד במרכז העניינים,
וכנ"ל אני,
ובגלל זה הרבה מקנאים בנו,
א. כי אנחנו חברים ומאוד אוהבים אחד ת'שני.
ב. כי שתיינו מקובלים.
בהצלחה לך,
ותאמיני לי בחרת בדרך הנכונה ביותר שיכלת לבחור בה 😉
כמה שהלימודים חשובים..
גם החברות חשובות..
צריך לאזור בטחון.. תחשבו שאין מישהו מעליכם..
אתם היחידים .. היפים ...
תאזרו אומץ ותרכשו לכם את החברים הנכונים בלבד!!
לא בגלל שהם מקובלים.. או הכי יפים..
מי שהכי נראה לכם.. אפילו שהיא ילדה לא מקובלת..
תתחברו אליה.. השקטות הכי חמודות בעולם.. אבל לפעמים הן גם נחשיות..
ילדונות_17, כן.. גם אני חושבת ככה
Hermosa, לי לא אכפת מי חברה שלי- מקובלת או לא! מי שמתחבר איתי.. אני מתחברת איתו וההפך! מי שמתייחס אלי מגעיל אני מתיחסת אליו מגעיל בחזרה.. לומדים 'לשרוד' חח.. לאחת החברות שלי יש מלא אויבים וילדים שלא סובלים אותה.. ובגלל שאני חברה שלה.. הם בערך שונאים אותי.. ובגלל שחברה שלי שונאת אותם.. גם אני שונאת אותם.. לא שהם עשו לי משהו מיוחד.. אני רק מגנה עליה!
