את פניך מדמינת מול עיני,למבטיך,ולשפתיך מתגעגעת כל כך עד מתי ככה יהיה....עד מתי?!
לא יכולה יותר לסבול את זאת האהבה,האהבה הזאת רק פוגעת ולי מכאיבה בלי סוף
ניסתי להתגבר על הכאב,על האכזבות,ועל הפגיעות אך זה חזק ממני.
יודעת אני,שאותך לא אשכח לעולמים.
כמה שנחיסתי ככה כאב לי
כמה שאהבתי ככה ניפגעתי
יום וליל אני יושבת ובוכה,מסתגרת לי בחדרי ומתחננת לאלוקים שהסבל יפסק שבליבי לא יהיו יותר ייסורים.
אלוקים אני זועקת אליך,ומתחננת עשה שאותו אשכח,אותך אני שואלת האם הוא שווה את דימעותי?האם כדי להמשיך לסבול בשביל זאת האהבה אך אין תשובה ולא סימן
את חיי אתן לך אם רק תאוהב ולא תיתןלי לסבול למה אתה משקר לי הראי אתה לא אוהב!
לא רוצה להיות יותר משחק,לא רוצה יותר כאב!
דיי סבלתי בחיי,תן לי סיכוי לחיים חדשים!
לפעמים אני אומרת לך דברים כואבים וזה בך פוגע,ולי זה כואב ואת סליחתך ישר מבקשת.
בי אתה פוגע.מפזר בחיי אשליות ותקוות בלתי סיפוניות ואני בתמימותי מאמינה.
אתה פוגע ואתה מודע לכך אבל לליבך זה עושה טוב
אלוקים שאלות רבות אליך יש בליבי שעליהן כבר התיאשתי,אךשאלה אחת נותרה לי בלב
מדוע אותו אני אוהבת כל כך למרות הכאב?מתחננת אליך שתתן לי תשובה לשאלה שאת ליבי שברה!
תגידו לי מה אתם חושבים על זה כדי להראות לילדה הזה את המכתב הזה?
חולה עליכם
נטי 😊
[SIZE=7]undefined [FONT=Arial]





