סיפור ראשון שלי מקווה שתאהבו !*+*ה-אהבה כואבת*+*

אני ישים היופ בערב המשךךך ץצפו לזהה...
אוהבת אתכןןן

טובבבבבב אניי מחכהההההה
לאה 😁

טוב אני רואה שלא בחשק שלך להמשיך.....

טוב שזה לא נקרא להלחיצ!!!!!!!!!!!!!

באמת טוב.. =]]

😯 המשךךךך
לאה

בנננותתתתתתתתתתתתתתתתת
סוריי שאתמול הבטחתי לכן המשך ולא שמתי נסחפתי אלרוויזיון מתוקות
חח איזה חראותתת שונאים אותנו יכולנו לנצח לקבל מקום ראשון1!
לא נורא גם מקום רביעי מכובד
טובוש היום יהיה המשך מתוקותש ליי

ייאלה בובה מחכותת להמשךך שלך..
ואוהבות אותך מאוד מאוד.. חחחח
חנושית

המשךךךךךךךךךךךךךךךך

המשךךך

המשךךךךךך

QUOTE (__דובדבנית__ @ 22/05/2005) המשךךךךךך
המשךך
לאה 😕

הינה מאמימות אני מכינה לכן המשך חכו כמה זמןן

המשךךךךך
לאה 😕

"זהו מחר מחר זה יהיה מחר יהיה היום הגדול!!
אני הצטרך להסתכל לאור בעינים..
לעבור את אביב..כשאני יודעת שהחבר הכיי טוב שלו מאוהב בי כשהוא יודע שהוא כבר אוהב אותי
המון זמן..
וגם לספר לשירז...
מרוב מחשבות נרדמתי למחרת בבוקר קמתי לקראת היום הגדול..
לבשתי ג'ינס וחולצת ביצפר בצבע תכלת ג'קט ג'ינס קצר ונעליים בצבע תכלת לבן..עם עקב קטן!
עשיתי תלתלים ירדתי למטה..
לקחתי תפרוסה שאמא שלי הכינה והיא הקפיצה אותי לביצפר..
ישבנו באוטו ובעיתי בשער אמא חיכתה שאני ירד...
ואני...
לא ידעתי מה לעשות..
ללכת לביצפר או לחזור הביתה..??"

פרק-44 המשך..

הסתובבתי לאמא והסתכלתי לה בעיניים והיא לי
אמא:"נו מה?? את לא מתכוונת לרדת מה יש לך אנחנחו פה כבר 10 דקות !! את לא מרגישה טוב...??"
שירלין:"אני מרגישה טוב אבללל..."
שירזז:"שירלין בואי מהר אנחנו נאחררר"
הסתכלתי עלייההה וקפאתי במקום לא יכולתי להוציא מילהה
עינייי התמלאו בדמעות והיא אפילו לא שמה לב..
לא התייחסה לא היה אכפת לה...
היא פתחה תדלתת ומשכה אותי אחוצהה...
אמא ראתה שקרה לי משהו...
"שירלין שירלין חכיי את לא חייבת ללכת אם את לא מרגישה טוב..!"
אמא צעקה מהאוטו
ושירז
צעקה לה בחזרהה
"היא מרגישה מצויין אל תדאגי לה אורית"
והמשיכה למשוך אותי ולרוץ הדמעות עפו לי מהעניים ורק רצתי אחרייהה
היא נכנסה לכיתה שלה ואני עמדתי מחוץ לדלת של הכיתה שלה
עומדת ולא זזה קפואה במקוםם
לא יכולתי הייתי חייבת לרוץ משם לחזור הביתה..
עיניי מלאו שוב בדמעות והפעם לא עפו..
ירדו וליכלכו את פניי..
עמדתי בשקט לא מוציאה הגה
בוכה בלי קול
בוכה מכאב בוכה בפנים..
פתאום הרגשתי יד על הכתף שליי..
וסובבתי תראש..
זה היה עומר..
עומר..
עומר שלי שהיה פעם.. עומר שאהבתי עומר שרציתי...
העומר הזה שהרגשתי איתו כל כך מוגנת..!
הינה הגיע הרגע להסתכל לו בעניים..
והוא הסתכל לי..
מה איתך עומר? מה קורה איתך??
למה נעלמת פתאום??
אתה לא ידוע כמה אני זקוקה לתמיכה חדשה ..
לאח חדש כי איבדתי תשני...
"שירליןןןןןןןןן מה קרה לך נשמה???"
לא עניתי...
הוא חיבק אותייי כל כך חזק...
נזכרתי באותו היום
שאני חיבקתי אותו,אותו היום שעמדתי לצאת לדום וללכת לשירז..
שהוא היה כל כך צריך תחיבוק הזה ..
אחרי כמה דקות שיכולתי לשכוח קצת מכל המ שעבר עליי..
לחשתי לו באוזן...
"תודה אתה לא יודע כמה הייתי צריכה את זה ..."
"אני תמיד פה בשבילך.."
הוא החזיק אותי ביד ולקח אותי לשטוף פנים קנה לי לשתות והלכנו לשבת במגרש..
ישבנו והייתי חייבת לשפוח את ליבי סיפרתי לו הכללל!! פשוט הכללל!!
והוא הבין..
הוא אמר שהוא ידע שאור רוצה אותי מההתחלה וזה היה שקוף
ורק עכשיו הבנתי כמה סתומה הייתי שלא שמתי לב...
והמשכתי להיות איתו...
חזרתייי לכיתה אחריי שלא נכנסתי לשעתיים ראשונות..
וכל היום בהפסקות התחבאתיי...
התחבאתי מאור וגם מאביב...
לשניהם אל יכולתי להסתכל בעיניים
והרגה אותי המחשבה הרג אותי המצפון אם שירז תדע הכל ולא ממניי
היא לא תסלח לי בחיים..
כל היוםםם הייתי עם עומר היה כל כך כיףף לשמוע ולהרגיש אותו שוב...
התקרבנו שובב..
ומאז הוא היה בא אליי הביתה כל השבועעע ..
והיינו מכינים יחד שיעורים מתכוננים למבחנים.. והוא היה האח השני שלי שעזר לי בהכל..
כבר שבועיים שאני ואור לא מדברים לא מתראים ולא כלום..
ככה עם אביב וככה עם שירז...
אני הבטחתי לעצמי להתרחק ולצאת מהסיפור הזה ..
אבל התחלתי להרגיש רע עם עצמי הרגשתי שאני מתגעגעת לאור..
מתגעגעת לא לאח שמצאתי בוא..
מתגעגעת לראות אותו את היופי שלו.. את הגוף המהמם שלו..
ועכשו שאני חושבת על זה טוב טוב...
אני חושבת אפילו..
ש.... א....ני...
מתחילה...
לאהוב אותו??

יאאאאאוווווווווו איזה יפההההההה
שימי עוד המשךךך מהרר
לאה 😊