שלום,אני חדשה פה ורציתי לספר לכם את הסיפור שלי,מקווה שתאהבו
לפני כשנה וחצי הכרתי אותו,תתפלאו אבל דרך הרשת.נכנסתי לאחד האתרים שם פורסם שיר שלו ורציתי לתת לו תגובה על השיר שלו...מסתבר שהוא גם חבר של אח שלי...
ראיתי אותו אולי פעמיים אבל התחלנו להתכתב יותר באיסי ולהכיר אחד את השני,הייתי מתייעצת איתו,הוא גדול ממני ב-3 שנים והוא גם נורא בוגר ומאוד עזרה לי ההשקפה שלו בקשר למה שנקרא "מערכת יחסים"....בכל אופן יום אחד הוא כתב לי קטע על מה זה "אהבה".אותו רגע פשוט הרגשתי שהוא ה-אחד! (באותה תקופה למרות גילי הצעיר רציתי אהבה,אבל לא מצאתי את זה ש"יהיה ראוי" לקבל את האהבה שלי).
שבועיים בערך לאחר שכתב את הקטע הזה החלטתי שזיהו אני פונה אליו ואומרת לו המ אני מרגישה,ידעתי שזה יהיה קשה.הוא תמיד אמר שרוצה חברה,הוא היה מתאר אותה,את החברה המושלמת,מישהי בדמיון שלו,הוא היה בטוח שאין דבר כזזה כי הוא דרש הרבה מזאת שתהיה חברה שלו.אבל אני,הייתי בטוחה בעצמי,ידעתי שאני זאת מי שנוא מחפש.
התקשרתי אליו,יום שלישי,4/11/03,שעה 2 וחצי.ואמרתי לו שאני רוצה אותו.הוא היה המום ואמר שזה לא יכול להיות ביננו,הוא חבר טוב של אחי ובנוספ אני לא בראש שלו,אני עדיין ילדה.הסכמית איתו כי הוא דחה אותי אבל כמה ימים אחרי זה פניתי אליו שוב אמרתי לו שעליו אני לא מוותרת,שמשהו אומר לי אל תוותרי,שאנחנו עוד נהיה ביחד.....אבל הוא כנראה לא חשב ככה.עברו עליי חודשיים של כאב ותסכול,מדי פעם הוא הראה שרוצה,אבל זה היה פעם ב...החברות אמרו תוותרי,הוא משחק בך,אבל לא וויתרתי.
הוא בא אלינו הבייתה,בא לבקר את אחי,ישבתי איתנו איזה שעתיים ויום למחרת קיבלתי הודעה לאיסי שהתרשם ממני ושרוצה לנסות להיות איתי.ניסינו,חודש עבר והתחליו הבעיות.סיפרתי לאחי שאנחנו ב"קשר" הוא לא קיבל את זה וכל היום היו ריבים בין שלושתינו,הכל השפיע אחד על השני וותרנו....
אבל פה זה לא נגמר,הרגש שלי כבר התחזק יותר וכל יום בלעדיו היה לי יותר קשה,כמה שזה נשמע מופרך אבל הרגשתי שאני רוצה אותו,בקושי ראיתי אותו אבל השיחות המעמיקות איתו כבשו אותי,אפ אחד לפניו לא כבש אותי ככה.היינו מתכתבים מדי פעם באיסי וכל פעם יוצא לנו לחזור לאותה הנקודה,לסיפור שלנו.ותמיד זה נגמר במין "פחדנות" מצידו,שבגלל אחי לא יכול להיות איתי.ככה חודשיים הייתי נתפסת על משפטים קטנים שהיה זורק לי,כמה שהם היו הכי קטנים ידעתי שהם משקפים את מה שבאמת מרגיש...אבל כבר היה נמאס לי כי כל משפט מונע ממני להמשיך הלאה ואמרתי לו את זה,הוא אמר לי מאמי תמשיכי הלאה.אבל עדיין לא נגמר,הגיע ל"ג בעומר הייתי מסטולה ודיברתי עם חבר שלו שאמר לי שהוא עם מישהי.כאב לי למרות שלא היה חייב לי כלום.אבל זה היה שקר.הואר שמע על זה ויצר איתי קשר,7 בבוקר בא לראות אותי ולהסביר לי שלא היה כלום,שלא הייתה אפ אחת שהחבר שיקר.אח שלי שמע על זה והחליט שזיהו,אני לא מתערב יותר,שיהיו ביחד,קיבלנו את האישור...
חצי שנה של סבל,בכי,תסכול,כאב הסתכמו באהבה
הוא החבר ה-1 שלי,האהבה ה-1 שלי,הנשיקה ה1 שלי.
אני בת 17 וחצי,הא בן 20 וחצי.
הוא אחרי 2 מערכות יחסים גדולות.
אפילו שנהיינו ביחד היה לנו קשה.אני,ילדה חסרת ניסיון והוא,גבר בוגר בעל ניסיון רב.הרבה פעמים רצינו לוותר אבל הלכנו על זה.
אני היום הכי מאושרת בעולם,מצאתי את הבנאדם ה-מושלם! אני כל כך אוהבת אותו,וגאה בו ומעריכה אותו! אני לא חושבת שאני יכולה למצוא משהו יותר טוב ממנו.
מהצד שלו משתקפים אותם דברים,הוא כל הזמן אומר כמה אוהב ומעריך אותי,הוא מסתובב עם תמונה שלי במחזיק מפתחות,בפלאפון שלו שם את התמונה שלי.הוא אומר שאני המושלמת והיחידה,כמה שלא חשב שיכול להיות איתי ולהחזיק מעמד איתי הוא הצליח והוא הכי גאה בי בעולם.
ואנחנו כבר כמעט 9 חודשים ביחד!!!!
מקקווה שאהבתם ושזה הסגנון של הסיפורים פה....ומצטערת שזה ארוך
מאי-הקטנה





