שושו שלי היקר!
פרח קטן, ממש ניצן הייתי שלא ידע מה זה גבר
לא ידעתי מהו חיזור, לא ידעתי איך לנשק. איך מביטים..
רק ידעתי שהיית יפה בגברים ובלטת מעל כולם. בזכות היופי
ובעיקר בזכות נוכחות אדירהה במעט מעשים.
מעולם לא יכולתי לשנוא אותך, תמיד היית מושלם.
מעולם לא חשתי אליך כעס תמיד היית טוב ורך.
אין לי מילים להגדיר אותך את הקשר שנוצר ביננו
בשקט בשקט חדרת אל הלב והפכת אותו מלב שמצבצע פעולות רגילות של נשימה
ללב שאוהב שמתגעגע שנמס מול חיוכיך ומבטיך.
עברו שנים טעם שפתייך נראה כאילו נעלם ואתה הכרת אחרות
אני הכרתי אחרים.. לא החלפנו מילה הכל היה ממש כמו חלום שחלמתי..
אבל העיינים לא שיקרו שפת גופך מכרה אותך..
היית שם עוד, בכלוב הזה שלי ושלך.. ואם לא אתה היית אז נשמתך היית שם. הרגשתי.
שמועות בעיר הקטנה סיפרו שהכנסת אותה להריון ותוך חודש כבר ענדת לה טבעת.
בליבי התפללתי תפילה יחידה: שרק תהיה מאושר אהובי. גם בלעדיי.
המשכתי לפגוש אותך פה ושם.. נוסע באוטו.. מסתובב איתה..
נוסע עם חברים. כמה שלא נראת נשוי, כמה לא השתנת, כמה נשארת נער..
לפעמים בשעות הקטנות של הלילה הייתי רואה אותך במכונית. ועייניך מחפשות
ריגוש.. משהו אחר. אתה מביט בי ואני בך. אבל אתה נשוי.. אני הולכת.

פתאום התחלתי לצאת למועדון ההוא.. איפה שגם אתה היית מבלה בו.
איך התפתלנו כל מסיבה איך נטרפה עליך דעתך עם כל הופעה חדשה שלבשתי עבורך.. כל מחשוף
קטן..
אין באותו היום בלי שום התראה מוקדמת אחריי שלוש שנים של מבטים אינסופיים
חיכית לי שם מתחת לבית שלי.. מבקש חום מבקשנשיקה, מלטף את פניי ואומר.
"את ידעת..תמיד ידעת!"
והנה .. עוד שניה.. ושפתיך בשפתיי ולשנוך בלשוני.
ואני מסיטה את הראש. אתה נשוי, יש לך ילדה, אישתך בהריון.
אני לא אומרת אבל הוא יודע.
אני פוסעת משם רוצה להתחרט ולשוב לחיבוק שלך. (חיבוקים מותר לא?)
ולא!אני הולכת משאירה אותך מאחוריי מביט כלא מאמין.
מאז כל מסיבה חגיגה אמיתית. היא לא מרגישה אתה מושך בשערי.
היא מסתובבת אני מלטפת את פניך.
אני לא מסוגלת להתאפק אבל מצליחה בלית ברירה.
ופתאום היא ילדה ואתה נעלמת..

פתאום הכל חוזר לשיגרה.. בנים, בילוים, יציאות.. אבל בלילה במיטה אני נזכרת..
איך היום ראיתי אותך והבטת בי מרחוק
איך הלכתי שם..אתה יודע איפה.. והיית שם איתה והילדה, ואני עברתי לידך כאילו אנחנו לא מכירים
כאילו אתמול לא חיכית לי מתחת לבית וביקשת לגעת.

היום ראיתי אותך מרחוק מרחוק... וחשבתי לעצמי. למרות שעברו ארבע שנים ואני כבר בת 19
ואתה כבר נשוי.
לעולם אהובי לעולם לא יימאס לי ממך.
אני שצבע שיער נשאר על הראש שלי בדיוק שבועיים
שהחלפתי מיליון בתי ספר.
שלא יכולה להשאר עם גבר יותר מחודש.
אתה היחיד שלעולם לא ימאס לי ממנו....
נשמתי אני אוהבת אותך. לעד .