-נא לא לכבס- פרק 1 (לא אמיתי)

היה לי חבר.. אחד הילדים המדהימים שהכרתי אבל, איכשהו לא התחברתי אליו. נסעתי לחופשה באילת עם חברה טובה שהייתה באותו שיגעון כמו שלי.. רק ליהנות!!!!!!!!! בלילה הראשון יצאנו לאיזה בר רקדנו השתכרנו נהנינו אני והיא ולא ראינו ת'סוף.. אבל מהלילה השני ההצגה בעצם מתחילה. הייתי חברה של ערן, זה שלא רציתי והוא היה בנאדם מקסים.. היינו יחד חודשיים וחצי.. מה הוא לא עשה? כתב מכתבים.. שר לי שירים קנה לי דובים הכי חמודים בעולם.. והקסם נראה שלא ייגמר לעולם! אני ורוני, חברה שלי, ביום השני ירדנו לים והכרנו 2 בנים ממש חמודים. אחד עידו והשני ליאור. עידו היה בגיל שלי (בן 16) וליאור היה גדול ממנו בשנה ומשו.. אז ישבנו וצחקנו ככה חלפו להן 3 שעות של כיף אוכלים ללא הפסקה ורק צחוקים!!! פתאום על המצגת של הפלאפון שלי רשום "ערן מחייג"... נתקפתי לחץ.. הוא היה טיפוס קנאי שאפילו שידיד מתקשר לשאול על עבודה או משו הוא ישר קפץ "מי זה? מה הוא רצה?".. בצורה של בהלה. עניתי לו.. והוא שאל איפה אני? אם אני נהנית?.. ואז עידו פתאום קפץ ואמר "מי זאת אמאל'ה?".. וכולם צחקו ואני שתקתי וגם ערן שתק והייתה שתיקה קלה כי עידו הבין שהוא עשה טעות כי חבר שלי בפלאפון ורוני ישר מיהרה להגיד לו למרות שהיה קצת מאוחר.. ערן כרגיל, נתקף בהלה!!! "אז מה את מפלרטטת עם בנים הא?" מרוב עצבים ניתקתי לו בפרצוף וחזרתי לשבת לידם.. אמרתי לרוני שאני רוצה לחזור למלון ושרע לי.. רוני נתנה להם את הטלפון ובאה להם ביציאה "נא לא לכבס".. וישר צחקה ואנחנו לא הבנו מה האהבלה רוצה.. אז עידו אמר לה.. אוקיי.. ואז היא שאלה מה הבנת? והוא אמר כלום! אז היא נפגעה וחשבה שהוא בעצם רוצה להיפטר ממנה חחח היה מצחיק ואני וליאור מהצד לא מבינים עד כמה הטימטום יכול לשלוט לפעמים. חזרנו אני ורוני למלון ובדרך שאלתי אותה למה התכוונת? היא אמרה שאם הוא ישים את זה בכיס ואז ייכבס אז המספר יימחק וזה היה בצחוק.. אז אמרתי לה "אם אנחנו במלון אנחנו לא צריכים לכבס וככה גם הם אז למה להם לכבס את זה פה?" היא ענתה שהם יכולים לשחק אותה קשים להשגה להכיר עוד בנות ובעצם רק אחרי תקופה להתקשר אז לכל מקרה שלא ייכבסו.. טוב!!!!!!!!!!!! שיגעה לי ת'מוח עם התאוריות הדביליות והלא מפותחות שלה!! אחרי שעתיים בערך שוב ראיתי על המסך "ערן מחייג" לא עניתי.. ככה קרוב ל- 14 שיחות שלא נענו ברצף. התחלתי לראות עד כמה אני באמת חשובה לו בארוחת ערב.. כשהוא התקשר לאמא שלי והיא העבירה לי את הפלאפון שלה ז''א הוא הגיע עד אליה! "שמעי אני חייב לדבר איתך" הוא אמר. אוקיי נלחצתי לא הבנתי במה מדובר.. על מה אתה מדבר? "אני מדבר על זה שאני מפחד לאבד אותך".. אויייייייי הוא היה הבנאדם הכי מדהים באותה דקה שהוא ריכך אותי ואז פתאום משומקום עלתה לי בראש תמונתו של ליאור ממולי ושתקתי לאיזה דקה והוא מעבר לטלפון "שחר...שחר..?" אממ.. כן סליחה.. פשוט הרגשתי רע לרגע.. - התחלתי להישמע מוזר.. לא אהבתי את המשחק שלי אבל ידעתי שכשאחזור אני יפרד מערן כי אני ממש לא מרגישה אליו כלום! בערך ב- 9 בלילה.. היה לרוני צלצול מליאור.. אני חייבת להגיד שזה עשה לי משו.. הוא הזמין אותה ליציאה לבר שאני והיא הלכנו בדיוק אתמול בערב!!! חשבתי לעצמי למה הוא הזמין דווקא אותה? אולי הוא שם עליה עין? אבל חשבתי שהוא הסתכל עליי הרבה היום בצהריים בים!!! ואולי הוא ועידו החליטו להתחלק.. אני לעידו ורוני לליאור? אוווף החלטתי להסיר ספקות ולעקוב אחריהם!!! אבל.. אין טוב בלי רע נכון? אל תשאלו מה קרה כשעקבתי אחריהם..