סיפור ראשון שלי

"בני" צעקתי "מה את רוצה?" הוא השיב בעצבים "אני מצטערת אל תלך ככה" התחננתי שלא ילך שלא ישאיר אותי לבד,אני אוהבת אותו הוא לא יודע כמה!
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
הכל התחיל לפני שבוע בערך בני ואני לקחנו על עצמנו לארגן את נשף בי"ס .
בני הוא הידיד הכי טוב שלי ולפני חודש בערך עלו בי רגשות חזקים כלפיו,רגשות של אהבה ולא רק לידיד!
אז הכל התחיל בזה שלקחנו על עצמנו את התפקיד ובני כבר באותו יום בא אלי הביתה והתחלנו לרשום הערות ולתכנן דברים,מי יהיה הדי ג'יי? מה יהיה נושא הערב? וכל מיני שטויות כאלו.
באותו היום כשבני יצא ממני הייתה לי שיחת טלפון משיר החברה הכי טובה שלי ,היא ביקשה ממני להצטרף לתכנון הערב כי יש לה המון רעיונות טובים ואני כמובן שהסכמתי, מה יכול להיות יותר טוב מלתכנן ערב עם שני החברים הכי טובים שלי ?!
ואז שיר רצתה ערב בסגנון "המורדים" ובני רצה ערב בלי שטויות "ערב רציני לשם שינוי" אלה היו המילים המדויקות שלו.
שיר נורא נפגעה והתחננה בפני שלא אקשיב לו ושנעשה ערב על המורדים "בבקשה את חייבת!" היא התחננה,ואני כמובן שהסכמתי ישר "אבל זה צריך להישאר בינינו" היא הוסיפה ואני אמרתי שאני לא יכולה לעשות את זה לבני.
יום אחראי בבי"ס הלכתי לדבר עם בני ולהגיד לו שעושים ערב על המורדים ....
בני התעצבן והלך משם ....מאז אנחנו לא מדברים ואני הכי עצובה בעולם!!!!!
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
כעבור שבוע....
הגעתי לבי"ס אחרי שבוע שאני ובני לא מדברים ואז ראיתי את הדבר הכי נורא שיכולתי לראות ,בני מתנשק עם מישהי,הרגשתי הכי נורא בעולם כי ידעתי שזו יכולתי להיות אני אם רק הייתי אומרת לו מה אני באמת מרגישה,החלטתי לספר לו הכל!!!
כבר באותו היום בשיעור מתמטיקה ,שנראה ארוך כאילו הוא לא יגמר לעולם,הוצאתי נייר והתחלתי לכתוב:
"בני אנחנו חייבים לדבר בבקשה
זה נורא חשוב לי
אתה לא חייב לדבר רק תקשיב לי!!
מור"
שלחתי לו את מכתב,אחרי 5 דקות הוא החזיר לי מכתב:
"טוב ניפגש ב5:00 בספרייה"
הפתק היה כל כך הרגשתי כל כך רע אבל ידעתי שהוא חייב לדעת את הרגשות שלי כלפיו.
בשעה 5:00 בדיוק התייצבתי בספרייה העירונית, עמדתי בכניסה ובחנתי כל זוג מאוהב שנכנס ויוצא מקווה שהזוג המאוהב הבא שייצא משם יהיו אני ובני!.
אחרי 5 דקות כבר חשבתי שלא יבוא אבל בדיוק אז הוא ניצב בדלת הכניסה של הספרייה בזווית העין מחפש אותי ואני הסתכלתי עליו שם והוא היה הילד הכי יפה שראיתי מעולם, גבוהה עיניים ירוקות ועמוקות שאפשר לטבוע בהן,שער חום יפיפה מסודר בקוצים בדיוק כמו שאני אוהבת...
פתאום הרגשתי פרפרים בבטן,הרגשתי מרחפת וידעתי שזהו אני מאוהבת!!!
פתאום הוא קלט אותי והתחיל להתקדם לעברי הלב שלי פעם כל כך חזק כאילו אחרי ריצה ,דפיקות ליבי נשמעו כמו כדור כדורסל לפני זריקת הפתיחה של הערב בום בום בום בום ואני מרחפת מסתכלת עליו ומתה שיתקרב כבר שאני אגיד לו הכל!!
הוא התיישב ואז אמר "הגעתי מה רצית?!" ואני התחלתי מגמגמת "בני אני רציתי לומר לך שאני... אני...
מאוהבת בך!" "מה?!" הוא צעק והספרנית סימנה לו להירגע שוב הוא אמר בשקט "מה אמרת?!" ואני לא אמרתי יותר כלום שתקתי,הסתכלתי עליו מחכה שיגיד גם אני אוהב אותך או לפחות משהו נחמד אבל הוא שתק!לא הוציא מילה, הרגשתי את הלחיים שלי מתמלאות בטיפות של דמעות וברחתי משם רצתי הכי מהר שיכולתי בלי להבין לאיפה? ולמה? וממה אני בורחת? כל מה שידעתי זה שאני לא רוצה שיראה אותי נשברת ככה מולו.
אחרי 5 או 10 דקות הגעתי לספסל שלנו ,הספסל שבו תמיד היינו מדברים אחד עם השני כשהיינו עצובים או סתם שיעמם לנו....
ישבתי ובכיתי ובכיתי ובכיתי אולי איזה חצי שעה חשבתי שאני מתה, מתה עליו אבל גם ממנו, כל כך אהבתי אותו והוא ישב שם ושתק.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
כשניגבתי את דמעות קלטתי דמות מוכרת מתקרבת אלי, זה היה בני הוא נראה עצוב, הוא הגיע אלי וחיבק אותי לא אמר כלום פשוט ישב שם וחיבק אותי ונישק לי את המצח משם הוא אבר לאפי שהיה רטוב מהדמעות הוא עצר ניגב לי את הדמעות שעוד ירדו ואז הגיע לשפתיים הוא נישק אותי נשיקה קצרה ואז הפסיק ואמר "אני אוהב אותך נסיכה שלי" אני חייכתי שתקתי ואז קפצתי עליו בנשיקה ארוכה וכל כך נעימה שחיכיתי לה כבר יותר מחודש,שנינו נסחפנו לתוכה....
הנשיקה נמשכה כמה דקות ואז הפסקתי אותו ואמרתי "מה עם סיוון?" הוא אמר "נפרדתי ממנה, למה נראה לך שהתעכבתי כל כך?? אני אוהב אותך ותמיד אהבתי!!" הרגשתי כל כך מאושרת ומרחפת וידעתי שזו אהבה!!!