לכל מי שבאמת מאמין בהגיון - הצגה שניה

כן זהו סיפור די כואב ואפילו מעניין הייתי אומר כבר פירסמתי אותו בעבר אבל אחרי די הרבה זמן החלטתי לשדר שוב 😁


טוב אז הכל התחיל לפני ....4...5 שנים משהו כמו 1999, הייתי בכיתה ט' , ילד משוגע ברמות שאפילו לי כבר קשה להבין...
הייתי הכי כבד שאפשר לדמיין , שרשרת גורמט טבעות הכל.. קיצר מאובזר...
לקראת סוף השנה באחת ההפסקות היה עץ כזה שהיינו מעשנים עליו סיגריות כדי שלא יראו אותנו וככה גם היה לי תצפית על מי שבא...
ANYWAY יום אחד אחרי שעישנתי סיגריה וירדתי מהעץ ראיתי בין שתי הענפים גב של מישהי ולא עברה שניה וידעתי שאותה אני רוצה...
יצאתי מאחורי העץ והצצתי עליה , באותו רגע ידעתי שזה העתיד שלי... כי אם לא היא אז מה כל הקטע פה בכלל !? ובמיוחד הפליא אותי שבתור אחד משוגע שמכיר כל ילד וילד בבית ספר לעולם לא ראיתי אותה .... ועוד הייתי חבר של חברה שלה פעם... ולא היה לי מושג שהיא קיימת... חוץ מזה שהיא למדה קומה מעליי במשך שנים.
בקיצור ישר רצתי לאחת החברות שלה ואמרתי לה שאני חייב להכיר אותה.
היא מיד התלהבה ורצה אליה , אני כולי בשוק עוד מנסה לעכל אבל משחק אותה גבר ומחכה...
אחרי דקה שתיים אני קולט אותם מתקרבות ומה שאני רואה זה את הילדה הכי מדהימה שראיתי בחיים , ידעתי שזה זה..
נתנו נשיקה בלחי הכרנו כמו ילדים בכיתה ט' שנינו מסמיקים ומפוחדים ומיד אחרי השניה של השקט אמרתי לה "אז תתקשרי אליי אם בא לך"
ונתתי לה את המספר.




שנתיים אחרי..2001

באותו זמן אני כבר לא זוכר יותר שרשרת או גורמט או טבעות , כבר עזבתי או יותר נכון (הועפתי) מהבית ספר ורק הייתי בבית כל הזמן.
העזיבה המוקדמת שינתה אותי לגמרי ... נהייתי רגוע , עדין , גיליתי את עצמי בגיל מוקדם יחסית אבל עוד הייתי ילד , נער בן 16 כולה... מלא סרטים על הראש ... וכל היום יושב על המחשב והמוזיקה ושומע את הבאלגן שבחוץ מהחברים האחרונים שנשארו אחרי שעזבתי בית ספר...
באותו זמן הספקנו כבר להיפרד ... היה לה חבר חדש.. כבר שנה ביחד ואני לא הייתי יותר מ"ידיד" ממש טוב שלה...
אבל הייתי מאוהב ולא שחררתי.
היא הייתה עוד מהאחרונים שזכרו אותי ובאו לפעמים להגיד שלום...
ביום מסוים באותה שנה חבר שלי אמר לי שיש מישהי שכולם רודפים אחריה בבית ספר שלו והיא חדשה ממקום אחר....
אני כמובן לא חשבתי שיש בזה משהו אבל הבטחתי לו שאני יבוא ויכיר אותה מתישהו.
כעבור לא יותר משבועיים במשהו כמו 10 בבוקר אני שומע דפיקות בדלת.
באותו רגע שאני מתקרב אני שומע צחקוקים ודיבורים אבל זה לא ממש מנע ממני לפתוח...
ואיך שהדלת נפתתחת... אני רואה את החבר שלי עם עוד חבר ועוד שתי בנות שאני לא מכיר.
הכנסתי אותם וסתם נתתי להם להשתגע בזמן שאני עוד עושה משהו על המחשב....(כן כן ב-10 בבוקר)...
אחרי שניה חבר שלי נכנס לחדר בזמן שהם בחדר השני ואומר לי באוזן בשקט.... "זאת היא!! זאת היא!!... איך היא איך היא ???"
אני הייתי בשוק כי לצערי כל מה שראיתי זה שתי מכוערות...מיד הלכתי לחדר נתתי מבט שני עליה ואמרתי לו שהיא האחרונה בעולם שהייתי הולך איתה ואני לא מבין מה נסגר עם כל התיכון המעפן הזה למה היא ממש נראית נורא..
הוא לא הבין התבאס ושיחרר מזה...
אחרי שעה הם הלכו ואני שכחתי.....
אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על הידידה... היא כבר כמעט שוכחת ממני....




2002 שנה אחרי...

הגעתי לת"א הכרתי את העיר , גיליתי איפה אני הולך להעביר את רוב שארית חיי וכבר הבנתי מזמן שאני עושה את זה בגיל צעיר...אבל זה היה כל היתרון.
באותו זמן הם כבר נפרדו והיא הייתה לבד... אני כמובן לא שחררתי וקיוויתי שיום יבוא ונחזור להיות ביחד.
באותו זמן יום אחד מצאתי את עצמי מגיעה לתיכון בפעם הראשונה איפה שכל החברים שכבר שכחתי לומדים וסתם כדי לבקר.
אחרי משהו כמו רבע שעה של שיחות עם אנשים של פעם מצאתי את עצמי יושב על ספסל עם ידידה שלי מפעם ופתאום כולי מוקף חברות שלה...
לרגע יצאתי מהנושא והם התחילו לדבר ביניהם , פתאום הרמתי את המבט וראיתי מישהי מדהימה!פשוט חלום! עומדת מולי ומחייכת... היא לא ממש התעניינה בי אבל זה לא ממש שינה...
בדיוק שעה אחרי מצאתי את חבר שלי ושאלתי אותו "מי זאאאאת?" והוא התחיל לצחוק ואמר לי "מה אתה גנוב? זאת אותה אחת שהבאתי אליך אז ואמרתי לך ואתה יצאת עליי שהיא מגעילה!"
כולי הייתי בשוק , והייתי חייב להודות שהיא פשוט מדהימה! אבל לא ממש חשבתי יותר מדי וחזרתי לת"א כמה ימים אחרי...


2002-החצי השני - החצי הקשה..

כבר הייתי תל-אביבי , על החלום לחזור לידידה כבר ויתרתי והבנתי שכבר אין לי סיכוי... אני חלש מדי אין מה לעשות.
וכבר החלטתי למצוא עצמי במקום אחר.
באותו זמן באתי לביקור בביתי הישן איפה שכל האנשים של פעם ובדיוק הוזמנתי למסיבה של אלכוהול של כל השכבה ההיא שכבר שכחתי...(למדו לשתות הילדים....נו יופי...)
החלטתי ללכת ושתיתי עם חבר חצי בקבוק יין ויצאנו לדרך...
שהגענו כולם כבר היו משוגעים אבל אנחנו טיפה יותר למה היין באמת היה חזק...
אבל זה לא ממש שינה , אחרי שעה כבר כולם היו גמורים וסתם השתגעו...
פתאום בכל החושך והריח של האלכוהול במקום אני רואה אור אחד ויחיד תלוי מהתקרה כלפי מטה ומעיר על נקודה בודדה במקום (סתם בשביל היופי) ואני משום מה התעניינתי בזה והתחלתי לחקור את מקור האור עם העיניים ולרדת לכיוון הנקודה... והפלא ופלא הבחורה המדהימה ההיא עומדת ורוקדת לה לבד במטר על מטר היחידים שמוארים במקום... וזה היה פשוט חלום...
באותו רגע רצתי לחבר שלי ואמרתי לו "אחי! אני חייב אותה זהו!" והוא ענה לי בעדישות "אז לך תביא אותה..."
כולי הלם.........חושב......מה אני יעשה?!.........הלכתי...
בזמן שאני מתקרב לאט לאט אליה אני חושב על מה שבאמת יכול לקרות ומה שיכול לא לקרות אבל האלכוהול או יותר נכון היין האלוף הזה החזיק אותי חי...
אני מגיע אליה נעמד מולה מסתכל עליה היא מסתכלת עליי ואומרת "מה?"
ואז זה הלך ככה...
אני : "לכי תזדייני"
היא : "מההה? למה מה עשיתי?"
אני : "מה לא עשית!"
היא : "מה לא עשיתי?"
אני : "לא התנשקת איתי..." 😂
היא: "אני לא רוצה..."
אני : "למה?"
היא : "כי אתה תרצה עוד...."
אני : "אני ייקח את הסיכון..."
ובווווום נשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים...
באותו זמן לא חשבתי הרבה רק ידעתי שאיפשהו אני מאושר...אפילו שאני מודה זה היה קצת זנותי 😊
אחרי הנשיקה הסתכלתי עליה ואמרתי לה "אני ידבר איתך" היא ענתה כן עם הראש אני הסתובבתי והלכתי עם הטעם של הבחורה הכי יפה בעולם בשפתיים..


באותו יום חזרתי הביתה המום ,ידעתי שאני נשאר ולא חוזר לת"א בזמן הקרוב והלכתי לישון עם הרבה מחשבות על הראש אבל משום מה הייתי רגוע.
קמתי יום למחרת עם מן הרגשה מוזרה והחלטתי סופית לא להתקשר אליה ולא משנה מה יהיה ...ולחכות שהיא תתקשר...
ושוב ברוב מזלי אחרי כמה ימים בדיוק 10 דקות לפני שהתכוונתי לצאת היא מתקשרת ואני עונה כולי שמח...
שמתי לב ישר על הדיבור שלה שהיא פשוט חייבת לראות אותי ...זרמתי איתה ואמרתי לה שנדבר כבר מחר...
אז היא נבהלה מהמהירות שסיימתי את השיחה וישר שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תבוא אליי למחרת...
ונו בטחחח ממש אני יגיד לא... וכמובן שאמרתי סבבה וסיימנו את השיחה.
יום למחרת ידעתי שהיא תגיע אחרי בית ספר וקמתי טיפה מוקדם יותר , סידרתי את החדר , התקלחתי והכנתי את עצמי ...
עברה שעה , שעתיים, הבחורה לא מגיעה... אמרתי דיי כולי התבאסתי באתי ללכת ופתאום טלפון...
אני עונה וכמובן זאת היא , והיא אומרת לי שהיא מצטערת שהיא לא הגיעה כי היא הייתה חייבת לרוץ הביתה מאיזשהי סיבה והיא לא תגיעה כבר היום...
אני ממש התבאסתי והתחלתי לנסות לשכנע אותה כמה שיכולתי.... בסוף זה עבד והיא אמרה שהיא מגיעה תוך שעה...

בינתיים ישבתי עם חבר שלי אצלי בבית מחכה כבר לדפיקה בדלת ...
אחרי זמן מה הגיעה הדפיקה וכולי מאושר ...
אני רץ לפתוח .... פותח לאט לאט .... ומולי עומדת הבחורה הכי מדהימה בעולם אני נשבע לכם... הייתי בהלם שהיא עומדת בפתח של הבית שלי מחייכת חיוך שעדיף שלא נדבר עליו....
היא נכנסה , התקרבה ונתנה לי נשיקה בשפתיים כאילו אנחנו כבר ביחד...
אני כמובן "אדיש" זורם איתה...
אחרי 10 דקות חבר שלי הלך ונכנסנו לחדר...
אחרי דקה שתיים הגעתי למצב שאני שוכב על הגב והיא יושבת עליי ומורידה את הראש ומדגדגת אותי עם השיער בפנים...
אני באמת לא יודע מאיפה באה לי היציאה הזאת אבל משום מה אמרתי את זה... אבל דיי צחקתי למען האמת ואמרתי לה
"וואי איך בא לי למשוך לך בשיער"
ואני לא יודע מאיפה זה בא אבל היא פשוט ענתה
"תמשוך"
הסתכלתי עליה במבט מוזר , לא ידעתי מה לעשות , אבל הלכתי על זה ...


2003 - החצי הראשון

אני שוב מוצא את עצמי חוזר לאותו מקום לאותו מטרה אבל לא יודע בדיוק למה...
נוסע חזרה הביתה לבקר אנשים...ו-וואלה...
באותו יום אחד החברים שלי בא אליי ואמר לי
"שמע, אני לא יודע מה להגיד לך , אבל אני ו"היא" התנשקנו אתמול במקרה , וחשבתי שאולי לא יהיה איכפת לך אם אני יצא איתה ?"
התבאסתי , אבל אמרתי לו בסדר...
אחרי שבוע הם היו ביחד ,רציתי למות ,אבל לא היה לי מה לעשות...
באותו יום שזה קרה קיבלתי מין פלאש קשה לגבי הידידה שכבר שכחתי , הרגשתי שאני צריך לראות אותה או לפחות לדבר איתה...
יום אחרי זה עשיתי את זה וקבעתי איתה שהיא תגיעה אליי לביקור...
כעבור כמה ימיים היא באה וישבנו ודיברנו בסבבה ...
איך שהו באמצע אני פשוט עצרתי הכל ואמרתי לה
"תראי דיי זהו , אני פשוט מת עליך אני רוצה להיות איתך ואנחנו חייבים להיות ביחד"
היא נכנסה לשוק , וענתה "דיי תראה כבר דיברנו על זה לפני שנים ואתה יודע שזה לא יהיה טוב"
משום מה היא כבר לא הלחיצה אותי ואני המשכתי בשלי...
אחרי לא הרבה זמן היא הייתה חייבת ללכת לעבודה אז הלכתי איתה לתחנת אוטובוס , בדרך אני עדיין מנסה לשכנעה אותה וכול מה שאני מקבל זה "תראה אני עדיין מאוהבת בחבר הקודם , ואני לא יודעת אם אנחנו נתאים וכ'ו"
שהגענו לתחנת אוטובוס ראיתי שהאוטובוס שלה עומד ברמזור וידעתי שעוד דקה שתיים אם אני לא יביא יציאה טובה אני יכול להיות מפספס אותה לנצח וגם יכול להיות שאני גם לא יראה אותה יותר אז מה אני יעשה, האוטובוס יוצא מהרמזור ומתקרב , אני כולי לחוץ אומר לה שלום ונותן לה ללכת...
אחרי כמה צעדים פשוט הבנתי שמשהו פה לא בסדר וקפצתי עליה ותפסתי לה את החולצה ואמרתי לה
"את לא הולכת"
היא הסתכלה עליי בחיוך (היא חשבה שאני צוחק) ואמרה לי
"נו חלאס תן לי לעלות"
אני לא שיחררתי והאוטובוס נסע
היא פשוט חטפה עליי עצבים והתחילה לצעוק עליי אבל היא נרגעה אחרי דקה
באותו רגע משום מקום פשוט הגיעה האוטובוס השני שגם הוא מגיעה לאן שהיא צריכה והיא ממש נרגעה ...
פתאום ראיתי שגם הוא נעמד ברמזור והבנתי שזהו , זה הגורל שלי , קיבלתי עוד הזדמנות ועכשיו אסור לפשל...
באותו רגע אני לא יודע איך היא הוציאה לנו מסטיקים , באותו רגע ישר חזרתי להתחלה ואמרתי לה
"דיי אני רוצה להיות איתך.... תאכלס את לא רוצה?"
היא מסתכלת עליי וחושבת ....פתאום חתכתי הכל ואמרתי לה
"טוב את רוצה שאני יעזור לך להחליט ?"
היא אמרה כן וישר נישקתי אותה...
היא הזיזה את הראש והכניסה אותי לשוק , בדיוק שבאתי לחזור היא קפצה עליי חזרה ונישקה אותי , הייתי מאושר שוב, הסתכלתי עליה ואמרתי לה "אל תגידי לי שזה מה שהייתי צריך לעשות כל הזמן הזה" היא צחקה ועלתה לאוטובוס...
בדרך הביתה חשבתי מחשבות נקיות ,הכל היה נקי וריחני פתאום ...
יום אחרי זה היא מתקשרת ואומרת לי "אז מה ......?"
אני אומר לה "הממ........את תחליטי...."
והיא אומרת לי "אז אני חושבת שכדי שננסה..........."
חייכתי ואמרתי "סבבה..."




חודש אחרי - הבית הריק

אני מתקשר אליה ושואל אותה אם היא רוצה לבוא איתי לחבר שלי כי יש לו בית ריק וכמעט כולם יהיו שם ...היא אמרה סבבה והלכנו...
באמצע הערב שאנחנו יושבים בסלון הדלת נפתחת אני שומע קולות , צעדים ובמבט חטוף אני רואה שזה חבר שלי ואותה בחורה מאז..
פתאום הרגשתי מוזר , משהו לא בסדר...
אחרי שעה שעתיים הם הלכו ומיד ראיתי את חברה שלי באה אליי בצעדים מהירים ואומרת לי באוזן
"היא הולכת לזרוק אותו אני אומרת לך!"
לא האמנתי אבל לא ממש הזיק לי שזה יקרה...
אחרי חצי שעה הם חזרו ועל הפנים שלהם ראו שהם נפרדו , הסתכלתי על חברה שלי ואמרתי לה "צדקת.."
אבל משום מה באמת הסתכלתי על אותה בחורה וכאילו התעלמתי לרגע מכולם ואפילו מחברה שלי...


2003 - הפרידה

אחרי לא הרבה זמן נפרדנו אני וחברה שלי , אותה ידידה שרציתי שנים שבסוף השגתי וכמובן גם גיליתי שזה לא היה משהו...
באותו זמן שיחררתי מהכל , חשבתי שאין למה להישאר שם וחזרתי לת"א עם הרבה דכאון , שמחה ועוד כמה שטויות על הראש...





כעבור שנה +...

3.6.2004

קמתי בבוקר וחשבתי על החלום המוזר שהיה לי בלילה שאני לא ממש זוכר , ניסיתי בכוח אבל ממש לא זכרתי ...
באמצע היום דיברתי עם חבר שלי ובאמצע השיחה הוא העלה את אותה בחורה לשיחה...
פתאום בום... נזכרתי בחלום , חלמתי עליה , על אותו רגע שהם נכנסים אחרי שהם נפרדו ואני מדבר עם חברה שלי ובכלל מסתכל עליה....
ישר ידעתי שאני צריך להתקשר אליה , זה הזמן תעשה את זה!
השגתי את המספר החדש שלה והתקשרתי .........הייתה שיחה אלופה הכל היה סבבה ...
המשכנו לדבר כמה ימים אחרי גם ורק נזכרנו באותו יום עם המשיכות בשיער... צחקנו דיברנו וקבענו להיפגש אצלי בבית הישן כמו באותו יום ב 2002...

הגעתי למקום הישן הזה , איפה שכבר היו לי יותר מדי סרטים , הריח היה ישן כזה אבל הרגשתי טוב...
הגעתי הביתה אמרתי שלום וחיכיתי...
אחרי שעה שעתיים היא הגיעה.. שוב אני פותח את הדלת ושוב אותו בחורה מדהימה עומדת מולי באותו פתח באותו מקום רק בזמן אחר , אני כבר לא ילד , מסתכל עליה מחייך וחושב ..."רגע....זה 2004?"...
נכנסנו לחדר ודיברנו , אחרי זמן קצר נישקתי אותה וזה היה מעולה , שנינו חייכנו אבל נשארנו אדישים...
שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא למועדון איתי ועם שתי חברים שלי שהיא גם מכירה ואמרתי לה שנהיה ביחד כל הערב...
היא הסכימה והלכנו...
אותו ערב שתינו מלא , היה אלוף , כולם נהנו...
חזרתי הביתה שוב בהלם , לבד , לא מבין מה קרה לי אבל שוב נרדם עם חיוך....


12.6.2004

היא הגיעה לישון אצלי , היה ערב הכי טוב בחיים שלי , נרדמנו מחובקים כמו ילדים בזמן שאני חצי ער מלטף לה את הפנים מנשק לה את העיניים ומסתכל עליה בזמן שהיא יושנת...
בבוקר לקחתי אותה לתחנה , נתתי לה נשיקה לשלום והיא הלכה..


17.6.2004

אותו יום הרגשתי נורא , ידעתי שככה זה יהיה , משהו לא הסתדר פה , אבל זרמתי...
באותו יום דיברנו בטלפון והבנתי שהיא קצת הפוכה עליי , בסוף לצערי זה נגמר עוד בטלפון ...
הלכתי לישון אחרי מנה גדושה של אלכוהול כדי להפחית את הסבל ובקושי ישנתי במילא..


25.6.2004

כבר נמאס לי לסבול , אחרי כמה שנים כאלה כבר אין כוח...
ואחרי השנה + הזאת שרק חלמתי עליה ולא זכרתי אף פעם...
כל מה שאני יזכור זה חיבוק אחד לילה אחד ונשיקה לשלום אחת לפני שהיא הולכת...
אני יושב ולא מבין , מה ההגיון בכל זה ?.... תאכלס יש בכלל הגיון או שאני סתם מחפש?...
ובסוף הבנתי... שלא משנה מה .....בחיים , לעולם אל תלכו אחורה.


מקווה שנהנתם ,
אני כן...
😁