איך אני יודעת אם אני באמת אוהבת אותו או שזאת רק אובססיה...?
כאילו אני לא מדברת על האובססיב של כל היום להתקשר ולשלוח הודעות.. אני מדברת על זה של לא יכולה בלי להיות איתו בקשר - יענו או ריבים או לנתק את הקשר לגמרי... (אחרי קשר של שנתיים וחצי בערך..)
ואם זאת אובססיה.. אז איך מתגברים על זה..?? =\
מאמי כשאת אוהבת מישהו את מרגישה את זה בלב בבטן וכל ההרגשה של האהבה
שאת בטח מכירה...
ושזאת אובססיה זה משהו שאת לא מרגישה פרפרים בבטן את פשוט מרגישה שאת רוצה
או נמשכת אליו
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כןן.. אבל אם הבנאדם פגע בי קשות.. יענו את הפגיעה הכי מגעילה שבנאדם יכול לעשות ואני עדיין לא מסוגלת לחשוב על לנתק איתו ת'קשר...?
זה לא כבר נקרא אובססיה? למרות כל הפרפרים בבטן...?!
מאמי אם הוא פגע בך זה לא אומר שאת לא אוהבת אותו
אבל זה לא אומר שזאת גם לא אובססיה
יש לך פרפרים בבטן שאת חושבת עליו?! שאת לידו וכל זה?!
אם כן את אוהבת אותו
אם אין לך פרפרים ואת מרגישה רק שאת רוצה לראות אותו
וכשאת רואה אותו אין לך את הקליק הזה בלב
אז זאת אובססיה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מאמי
אם הבן אדם הזה הבהיר לך שהוא לא מעוניין בך ואת עדיין רודפת אחריו ומסוגלת
לעשות הכל פשוט הל כדי להיות איתו יכול מאוד להיות שזו אובססיה..
זה באמת מבלבל כשזה קשור באהבה..
בכל אופן.. בלי שום קשר.. אני הבנתי שהן אדם עשה לך דברים נוראיים ואת עדיין אוהבת אותו
שושית זה גרוע לדימוי העצמי שלך!!!
מאמי אני לא יודעת בת כמה את יכול להיות שאת עדיין ילדה ואת תתבגרי
אבל אם בא לך לעשות לעצמך טובהה ענקית
תתרחקי ממי שעושה לך רע!!
נשמתי זה טוב לטווח הארוך את תודי לעצמך מאוחר יותר
אפילו שזה כואב!
בהצלחהה בובה!!
חחח אוקיי זה בדיוק הפוך ממה שאמרת...
אני ממש לא רודפת אחריו... בדיוק להפך הוא זה שרודף אחריי...
אני רוצה אותו כי ניראה לי שאני אוהבצת אותו.. יש לי פרפרים בבטן שאני רואה אותו ויש את הקליק הזה.. אני יודעת שגם הוא מרגיש אליי דברים..
הבעיה שהוא בנאדם בוגדני... הוא בגד בי המון פעמים והשיא היה שהוא היה עם החברה הכי טובה שלי...
אחרי שגילית זהו אני לא מדברת איתו אבל הוא עדיין ממשיך לשלוח לי המון הודעות באייסיקיו... תמיד הוא זה שהיה שולח לי הודעות..
אנחנו גרים רחוק ולא היינו נפגשים הרבה אז זאת בעיה...
עכשיו גיליתי את זה קצת אחרי שזה קרה בסוף החופש הגדול בערך והצלחתי לא לדבר איתו בערך חודשיים ונשברתי..
ובחודשיים האלה עוד הייתי עונה לו.. אמונם מגעיל אבל עדיין הייתי עונה לו פה ושם..
עכשיו שוב אני לא מדברת איתו אני מנסה כמה שיותר בנתיים זה שבועיים שלא דיברתי איתו כלום כלוםםם!!
ועכשיו בימים האחרונים עולות לי קצת המחשבות של "איך אני יוכל לא להיות איתו בקשר בכלל?!" אני לא יודעת אם אני יהיה מסוגלת לזה..
בתכלס זה הכי טוב בשבילי אבל אני לא יודעת אם אני יצליח..
(ד.א.. אני לא כזאת קטנה.. חח אני בת 15 וחצי בכיתה י'.. והוא עכשיו בן 17 וחצי כיתה י"ב..)
איך אני יתגבר על זה..? =\
תקשיבי מאמי..
לאהוב מישו זה מהלב זה להיות שותף להחלטות שלו לדבר איתו לדעת מה הוא מרגיש לחלוק את הרצונות שלו..
ואובססיה זה כבר משו אחר לגמרייי
זה פשוט ההפך מלאהובב זה יענו את תחשבי רק על עצמך וכל הזמן תחיי בהרגשה שאפחד לא אוהב אותך בגלל שאת אובססיבית...קיצר תסביך רצחח
