כואב, אוהב, מה זה משנה, עכשיו זה הסוף...

חן, עברתי המון בחיים הקצרים שלי, מכל מיני סוגים ומכל מיני סיבות. אהבות נכזבות ומשברים כאלה ואחרים, חשבתי שאני מוכן לכל, שזהו, עד כאן נפגעתי והכל ילך לי חלק כי אני "מחושל" אבל אז את הגעת, כדי להראות לי, שאני לא ממש חזק כמו שאני חושב, נקשרתי אליך מאוד הרגשות שלי בערו ודעכו כל הזמן כי היו תקופות שפחדתי מזה קצת, אבל אז כבר לא יכולתי פשוט החלטתי לאמר לך ומה שיהיה יהיה. ומה שהיה היה... את לא חשבתי על זה ככה, אני יודע שאני ואת חברים מעולים, רק חבל שהאהבה מציקה לזה קצת, או יותר נכון, מציקה לי. אחד הדברים שלימדו אותי החיים הוא להמשיך הלאה, יש משהו שכואב שאין לו סיכוי, פשוט לחתוך אותו. בהתחלה חשבתי שיש סיכוי, אבל את הראת לי שממש אין (ואני לא מאשים אותך אם זה נראה לך...) אני עוזב את זה. זה כואב לי לחשוב על זה ככה אבל יכאב לי יותר לא לחשוב על זה ולהמשיך כמו שעכשיו, כמו שהנר נותן מאורו ואף פעם לא דועך, כך הוא הלב שלי וכך הוא ימשיך להיות. אני לא פגוע ממך, אני מאוכזב מעצמי, או מכל מיני דברים אחרים... חנוש אני אוהב אותך, יהיה קשה לי לשכוח את זה אני לא בטוח בכלל שאני אצליח לשכוח את זה אבל ככה טוב לשנינו. אני חושב...
אני מאחל לך בהצלחה במה שתבחרי ותלכי בו, אני רק מבקש משהו, תשמרי על עצמך, אל תכנסי לפח שנפלת בו כבר בעבר זה לא טוב בשבילך, זה לא מגיע לך, מגיע לך יותר! וגם כשאת עצובה, תחייכי לעולם, את מאירה את כולו, ואולי בזכות החיוך שלך, מישהו ייתאהב בך כמו שקרה לי...