דניאלוושששש מאמי כל פרק יותר יפה מהקודם!!
חחחח תמשיכייייייי מאמוווווווווושייית!!!!!!!
פצצצההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
מהמםםםםםםם תמשיכי מאמי איזה יפההההה
תנו לי ה
תנו לי מ
תנו לי ש
תנו לי ך
דניאללללל תני לי ה-מ-ש-ך !!!!!!!!!!!!!!!!! חחחחח 😉
דניאלו'שש תמשיכי פליז מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
טוב בטח כבר כתבתי שהסיפור הזה מדהים!!!
אז אני יכתוב שוב... הסיפור...הזה....מ-ד-ה-י-ם!!!! 😁
יוו בטח כמה יש לי לקרוא! איזה כייף...~!~!
המחשב שלי היה מקולקל ולא קראתי....😢
למה זה כזה יפה אה??.
למה את עושה לנו כאלה מתחיםם אוףףף המשךךךךך
מ3 וחצי בצהריים ועד עכשיו שזה 9 בערב...אני לא מפסיקהההההההההההההההההה לקרוא ת'סיפור הזה מעמוד 1 ועד 19 ואני מכורהההההההההההההההההה
מחכה להמשך!!! 😮
תקציר הפרק הקודם..:
הלב שלי נשבר לאלפיי רסיסים קטנים כשראיתי דמעה זולגת מעיניו...
רציתי ללכת אליו.. לחבק אותו... למחות את הדמעות שלו ולהגיד לו שאני פה... איתו...
ושהפעם באתי כדי להישאר...
אבל המוח אומר דבר אחד והלב דבר אחר....
אחחחח אלוהייםםם...
מה כבר ביקשתי??
לשכוח???
וכך עמדתי שם.. משותקת..
או אולי מהופנטת..
אבל בעיקר כואבת..
קשה לי!!
קשה לי עם כל החרא הזה!! נמאס לי לסבול!!
נמאס לי לחלום עליו בלילה.. ולקום איתו בבוקר...
נמאס לי לחשבו שהוא מנשק אותי.. ולדמיין את מגע ידיו החמות על פניי..
פשוט נ=מ=א=ס ל=י=!!
נשברתי...
כן.. אני הילדה הכי חזקה בעולם ששום גבר לא הצליח לשחק בה.. ומי ששיחק שילם ביוקרר...
אני הילדה שאם החיוך נמחק מפניה לשעתיים רצופות.. היו מבינים שמשהו לא בסדר...
שהדמעות שלה התגלו רק לאחר טקס יום השואה..
כן, פשוט נשברתי!!
בן לא הוריד ממני את מבטו.. נזכרתי אז באותה הפסקה ארורה שבה איבדתי אותו...
איבדתי אותו לנצח......
באמת לנצח??
דייי!!! אני לא יכולה יותר...
דמעות זלגו על פניי...
הרגשתי שאפחד.. אפעם.. לא יצליח להבין מה אני מרגישה....
החלטתי ללכת לאן שהרגליים לוקחות אותי...
בבת אחת התנתקתי מעיניו של אהובי.. לאאאאאא אהוביי!!! של בן...
והסתובבתי לערנוש שלי..
עכשיו הבנתי שכל הזמן הזה הוא עמד שם.. לידי.. כמו תמייד...
ושתק...
לפעמים אני כל כך מעריכה את השתיקה הזאתי....
לקחתי את ידו בידי והסתכלתי לו בעיניים...
הוא עקב אחרי מעשיי.. צפה בי לוקחת את ידו ושמה בידי.. ואז הסתכל עליי...
"קשה לי... -לחשתי- רע לי..."
"אני יודעת נשמה.. אני מבין......" הוא ענה וחייך אליי חיוך קטן.. חיוך מבין...
"אני הולכת מפה.. אני עם הפלאפון.. תמסור ד"ש לעומרי..." חייכתי חיוך קטן ודמעה נפלה מעיניי...
הוא ניגב את דמעותיי ולחש לי "אני ידבר איתך.. ותזכרי שלא משנה מה אני אוהבב אותך!! ומבין אותך!!! גם אם נראה לך שלא... ואל תדאגי נעבור את זה ביחד...."
"תודה רבהה מאמי שלי.. תודה על הכל!!"
נתתי לו נשיקה קטנה על הפה והתחלתי ללכת...
כשהסתובבתי ראיתי את בן מסתכל עליי...
הוא עוד מסתכל עליי?
לרוע מזלי היציאה היחידה מהגן זה לעבור ממש לידו... ליד בן...
הרגשתי שאני לא יהיה מסוגלת לעשות את זה... אבל אז הסתובבתי לערנוש שלי והסתכלתי עליו..
הוא חייך אליי... החיוך שלו בצורה לא מובנת נתן לי כוח...
לקחתי נשימה עמוקה ועברתי...
בן עקב אחרי צעדיי בדריכות...
תקע בי במבט רב משמעות..
ואני הסתכלתי לרגע קטן... ניגבתי דמעה...
ורצתיי משםם........
רצתי..
אל אותה אחת שתמיד שמה כשאני זקוקה לה.. אל אותה אחת שכבר יומיים לא שמעתי ממנה מילה...
אל קורל....
נשמות שלייי סורי שזה כזה קצר פשוט אני קרועעההה מעייפות!!!
אבל מחר אני מבטיחה לכן המשך ארוך ועסיסיייי!!!
חחחחחח...
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת המווווווווווווןןןןןןןןןן
לילה טווב!!!
דניאלווש 😊
אמאאאא... איזה עצובבב..!!
שתחזור לבן..!!!!
אמאאאא יאוו עוד דקה אני בוכה פהה..!!!
תמשיכי נו פליזזז... איך אני ישן ככה בלילה?!?! אההה..???
עוד המשך קצרצר... פליזזזזז..!!!
לוב יו..
גל!ש
מחכה למחר רק בשביל ההמשך שלךךךךךךךךךךךךךךךךךך
תעשי את זה כמה שיותר מהר...פליזזזז
זהו אני כל היום חולמת על הסיפור הזה, מחכה כבר לדעת איך יגגמר אבל לא רוצה שייגמר
מאמי...
אני פשוט בהלם הסיפור שלך מעלףףףףףףףףףףףףףףףף
אני יושבת וקוראת אותו ואני פשוט מהופנטת לא הגבתי עד עכשיו כי הייתי שקועה בסיפור ואני רוצה המשך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףף
מאמי אל תפסיקי לכתוב יש לך את זה!!!!!! 😊
אממממ דניאלוש בובה ממש ממש סליחה!!
מה זהה?? זה ההמשך הכל כך יפה אחרי 200 תגובות?!
חחחחחחחח סתם בובההה שלי... אחלה של סיור ואחלה של המשך..
מחכיםם כבר!!!
שום מחר!
שימי מייד המשךךך 😊
ותגידו רק לי לא נפתח התגובה מהירה?...
תקציר הפרק הקודם..:
"....רצתיי משםם........
רצתי..
אל אותה אחת שתמיד שמה כשאני זקוקה לה.. אל אותה אחת שכבר יומיים לא שמעתי ממנה מילה...
אל קורל...."
רצתי כל הדרך עד לבית של קורל.. עליתי במהירות במדרגות ודפקתי בדלת...
לא ענו לי...
צילצלתי בפעמון וחיכיתי..
אבל לא הייתה תשובה...
הסתכלתי בשעון שבפלאפון שלי וראיתי שהשעה 4 וחצי..
מה היא ישנה עדיין?!
ניסיתי את מזלי בפעם האחרונה וצילצלתי..
חיכיתי כמה דקות אבל כנראה שהיא לא בבית...
ובדיוק שהסתובבתי ללכת.. שמעתי קריאה מאחוריי "דניאלל?."
"קורללללללללל!!!" רצתי אליה וחיבקתי אותה.. חיבוק חזקקקק... ובכיתייייייי..
בכיתי כזה בכי.. שמאז שאני ובן "נפרדנו" לא בכיתי ככה...
היא שתקה לכמה דקות הראשונות ורק ליטפה את שערי.. ומדיי פעם הוסיפה "תירגעי מאמי... תירגעי..."
כשנרגעתי קצת והרמתי את הראש היא הסתכלה עליי ואמרה לי "בואי נכנס... אנחנו עומדות בחוץ..."
נכנסנו והיא נעלה את הדלת והובילה אותי למטבח..
ישבנו שמה.. היא הביאה לי כוס מים והסתכלה עליי...
"מה קרה?? בא לך לספר לי??"
שתקתי לרגע קצר והסתכלתי עליה...
"הערתי אותך?" שאלתי..
"חחחחח קצת.. לא משנה אני כבר ישן בקבר..."
"חחחחח" עלה חיוך על פניי.. אין מה להגיד קורל היא היחידה שיכולה לגרום לי לחייך במצבים כאלה...
"נו אז מה קורה?? משאירים אותך יומיים לבד ואת כבר נפגעת מבני זונות שלא שווים אותך??"
"כנראה..."
"ספרי לי אני מקשיבה.."
התחלתי לספר לה על הכללללללללללללללל....
מהרגע הראשון שראיתי את בן....
את הנשיקה הראשונה שלנו..
את הליטופים..
החיבוקים......
הנשיקות.......
האהבה......
ועד לאותו היום הדפווווווווק הזה שאני וערן התנשקנו ובן ראה אותנו...
ואז על כל הדמעות שנשפכו כמו כינרת שנייה...
ועל כל העצבים....
האכזבות...
המבטים...
הגעגועים העזים למשהו שאולי אף פעם לא יהיה שלי?
קורל לא הפסיקה אותי אפילו לשנייה..
היא כבר ידעה הכל בעל פה אבל הקשיבה בכל זאת... הקשיבה -ואולי בפעם הראשונה- באמת!!!!
כשסיימתי לדבר הרגשתי מעין הרגשה מוזרה...
הרגשה של הקלה...
הרגשתי רגועה יותר....
הבכי נרגע...
והדמעות כבר התחילו להיעלם.. ורק העיניים והפה שלי נשארו טיפה נפוחות ואדומות מהבכי....
ואז באה השאלה של קורל... שאלה שהעסיקה לי את המוח ימים שלמים אחר כך..
"דניאלוש, נשמתי.. זה הרי ב-ר-ו-ר שאת אוהבת את בן... אז מה את עושה עם ערן??"
שאלה טובה...
רציתי לתכנן מה להגיד לה.. או סתם פשוט לשתוק..
אבל אז לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי את מה שיצא לי מבפנים....
"אני עם ערן כי אני מרגישה אליו משהו.. גם אם זה לא כל כך חזק כמו שאני מרגישה לבן זה עדיין משהו... הרי את יודעת שלא הייתי נשארת איתו סתם...
אני מרגישה איתו בטוחה... מוגנת... אהובה....
אולי בעזרתו אני יוכל לשכוח את בן..."
"אבל למה.?? למה שתשכחי אותווו????? יש בינכם אהבה כזאתי גדולהה!!! לא חבל תגידי לי????"
"חבל?? אני יגיד לך על מה חבלל!!
חבל על כל הדמעות שהוצאתי עליו!!! חבל בכלל שפגשתי אותווו!!!
כי מהיום שפגשתי אותו רק סבל הוא גרם לי!!! על זה חבלל!!
חבל.. חבל בשביל מי??? הוא לא אוהב אותי יותר!!! אני סתם כמו ילדה תמימה ומפגרת לא יכולה להוציא אותו מהראש כבר ש=נ=ה!!!!!! שנה שלמהההההה!!!!!
אז על מי חבל?????? חבל רק על מי שמת......."
צעקתי עליה.. וירדו לי דמעות...
כאב לי... כאב לי לשמוע את השם שלו...
כאב לי על האהבה הזאתי שאני מרגישה אליו...
קורל באה אליי וחיבקה אותי חזקקק חזקק.... "אני מבינה שקשה לך... אבל את לא יכולה להמשיך לסבול ככה!! את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..."
הסתכלתי על קורל בעיניים שואלות... והיא רק ענתה לי "עם הזמן את תביני...."
נשארתי אצל קורל עוד משהו כמו שעה בערך.. אבל אז לא דיברנו יותר עליי ועל בן... לא דיברנו בכלל...
בסביבות 5 וחצי הודיתי לקורל על הכללללל וקבענו שניפגש מחר בבוקר... נתתי לה נשיקה ענקייתת וחיבווק והלכתי...
התחלתי ללכת.. ובדרך קיבלתי טלפון מערן...
רציתי לענות אבל משהו עצר אותי...
אז כיביתי את הפלאפון וחשבתי עללל הדרך הביתה על המשפט הזה שקורל אמרה לי.. "ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..." ..."
הגורל??? איזה גורל יש לי????
ליד בן?? או שבעצם ליד ערן??? או שאפילו אף אפחד מהם????
את מי אני באמת אוהבת??? עם מי אני רוצה להיות???
מלא שאלות מילאו את ראשי והמשפט של קורל לא הפסיק להדהד...
עליתי הביתה ונכנסתי למיטה...
ככה איך שאני...
הסתכלתי בשעון השעה הייתה 6 וחצי...
הדלקתי את הפלאפון ובאתי להתקשר לערן...
ברגע האחרון ניתקתי ונכנסתי עמוווק עמוווק בתוךך הפוך...
מתכרבלת... וחושבת.......
"את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..."
אולי היא צודקת???
וככה שראשי מלא במחשבות...
נרדמתי.........
אתר האהבה הישראלי