אוקיי.. אז התחלתי לכתוב סיפור חדש....
פעם כתבתי סיפור הדפסתי אותו והראתי אותו לחברה שלי... היא קראה אותו ונוראאאא התלהבה!!
אז החלטתי להתחיל לכתוב עוד סיפור...
אני ייתן לכם עכשיו דוגמית מהסיפור.. תגידו לי אם בא לכם שאני ימשיך או לא...
מחכה לתגובוותת.....
קריאה מהנההה!!!! =)
הבלונדיני שלי.. חלק 1 :
וכך ישבתי והבטתי בחלון.. הבטתי על טיפות הגשם... איך הם יורדות... לאט.... בזהירות.....
ככה גם דמעותיי יורדות מפניי.. לאט... בזהירות...
טיפה אחר טיפה.. דמעה אחר דמעה...
לאט..... בזהירות.......
דמעות שמגלות את כל הכאב שבתוכי ומשאירות אותי בתחושה של חוסר הגנה.. חוסר יציבות...
ובעיקר,
המוון כאב............
טוב יש לי כל כך הרבה דברים להגיד שבכלל אין לי מושגגג מאיפה להתחיל...
זה כל כך כואב להיזכר בתקופה הזאת.. בתקופה של כאב.. צער.. תיסכול.. דיכאון... ועוד מלא דברים כואבים שלא לאט עם הזמן נעלמו....
אני עוד זוכרת את היום בו ראיתי אותו... הוא היה כזה מושלםם... עיניים כחולות.. בלונדיני (טבעייי!!) גבוה שרירי ושחוום.. נכנסתי לכיתה.. לבשתי חולצה סגולה קשירה וג'ינס.. זה היה היום הראשון ללימודים.. הגעתי עם החברה הכיי טובה שלי בעולםם!! קורל.. הגענו לבצפר התחבקנו עם כולם העברנו חוויות מהחופש (אני בכיתה ח' השנה...) ואז היה צלצול..
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומות שהיה בא לנו.. קורל התיישבה ליד ידיד טובבב שלהה.. ואני ליד ידיד טובב טובבב שליי!!
סתם עבר השיעור.. ואחריו עוד שיעור... ואז באה ההפסקה הגדולה... לקחתי מהמורה שלי מפתח ללוקר והלכתי לשים בו את הספרים..
דיברתי עם ידיד שלי... דיברנווו ודיברנו....
ופיתום נתקעתי במישוו... כל הספרים התפזרו... נתקעתי בחזה שלו..
אייייייייייייייייייייייייי נתתי צעקה קטנה כזאת..
הוא הסתכל עליי... הרמתי את העיניים לראות מי שבר את הראש שלי..
ואז נתקלתי בעיניים שלוווו...איזה עיניים... כחולות ועמוקות... וואייי כמעט טבעתי בהן..
הוא הסתכל עליי ואני עליו.. לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים וגם הוא לא ממש יכל....לא יכולתי להתנתק ממנו..
ואז אמרתי לעצמי.. מה אני כמו פוסטמה מסתכלת עליו?? הורדתי את המבט והתקופפתי לאסוף את הספרים שלי מהרצפה.. הוא ירד לעזור לי...
הוא אומר לי:"סליחה.. לא ראיתי אותך.." אמרתי לו:"זה בסדר.." אספתי את הספרים ובאתי ללכת משם.. והוא אמר לי:" לפחות תני לי לקחת את הספרים שלך ללוקר.."
אמרתי לו:" חופשייי...." הוא עזר לי לקחת את הספרים..
עד שפתחתי את הלווקר שלי נראה לי הלכוו לו הידיים.. כי תמיד הייתה לי בעיה עם הלוקרים..
איןן הם לא אהבו אותי אפעם הלוקרים האלה.. עד שהייתי פותחת אותם ההיתי צריכה להילחם איתם שעהה....!!!!
אז קיצרר הוא ראה שאני לא מסתדרת עם הלוקר הוא בא ואמר לי תראי עושים את זה ככה הוא סובב את המפתח בעדינות דחף אותו פנימה והוציא אותו החוצה..
ובתוך שניייייהההה הלוקר היה פתוחח....
הסתכלתי עליו טיפה בשוק ואמרתי לו:" נפלת לי משמיים אתה..."
אז הוא צחק.. שאל אותי מה את עושה עכשיו? אמרתי לו :"לא יודעת.. אני בחיפושים אחרי חברה שלי.. " שאגב נעלמה לי מהשיעור השניי כבר!!!!)
הוא אמר לי:" בא לך חבר לחיפושים??" אמרתי לו:"סבבה תצטרף..."
הלכנו לחפש אותה... הסתובבנו כל ההפסקה ודיברנו על כל מיני שטויות..
היה לי כיף איתו... בסוף היה צלצול.. ועדיין לא מצאנו אותה... אז אמרתי לו:"אני ממשיכה לחפש אותה.. (כי התחלתי לדאוג...) אתה לך לכיתה.."
הוא שאל: "מה את לא רוצה שאני ישאר לעזור לך?? אולי תלכי לי לאיבוד??" אמרתי לו:"אל תדאג.. אני לא יילך לאיבוד אני לא ילדה קטנה...."
הוא נתן לי חיוך קטן הסתובב והחל ללכת..
ואני עמדתי עוד כמה שניות.. להסתכל עליו.. להביט בו...
ורק שדמותו נעלמה לגמרייי הסתובבתי בחזרה והמשכתי בחיפושים.....
נווו איך היה???
מקווה שלא עשיתי לעצמי פאדיחוות!!!! 😁
מחכה לתגובות.. רעות וטובות...
אוהבת את כולכםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
דניאלווש 😊
חחח מאמי סיפור מהמם!! אין סיבה שתעשי לעצמך פדיחות...
ותגידי רגע יש ת'סיפור הזה גם בסיפורים לא?!
ושימי המשךךך 😁
שלך_תמיד, חחחחחח איזה חמודהההה!!!
תודה רבה מאמי...
אני מחכה לעוד טיפה תגובות ואז אני ישם המשך..
וכן.. יש את הסיפור הזה גם בסיפורים... איך את יודעת??
דניאלווש 😊
יאאאאאא אהבתי!!!
המשךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףף דחוףףףףףףףף דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
דניאלו'ששששש חייםםם שליי פאדיחות?!
חס וחלילה רק הראת את הכישרון יפתי
תמשיכי בובה זה מעניין אהבתיי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
נשמע סיפור יפה תמשיכי מאמי
נו מהההה אין המשךךךךךך??
סיפור מהמם מאמיי! עוד כישרוןן נולד לו!
חח תעשי המשך דחוף אבל דחוףףףף
כמה מוכשרות יש פהההההההההההההההההההההההההההההההההה
זה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכי מתוקה, זה ממש יפה!!!!!!!
😊 😊
אימא אני כמורה לסיפור הזה
אני קוראת אותו כבר מלא זמןן
לא ידעתי שהוא שלךך1!
המשךךךךךךךךךךךךךך כן הסיפור יפה!!!!
איך אני יודעת?! אני קוראת שם סיפורים וממש התמכרתי לסיפור שלך...
ותמשיכייי 😊
אתם באמת קוראות את הסיפור שליי???? איזה נשמותת אתןןן!!!
עכשיו שלחתי המשך לסיפור איפה שכל הסיפורים.. ודיברתי עם איזה אחת שקוראת את הסיפור שלי והיא המליצה לי לשים אותו בפורום... שמה יקראו אותו יותר ויותר יהנו ממנו!!!!
אז תווווווודהההה רבה לכל מי שקוראאא ואוהבבב!!!
באמת באמת תודההההה!!!
והנה ההמשך...:
"............ואני עמדתי עוד כמה שניות.. להסתכל עליו.. להביט בו...
ורק שדמותו נעלמה לגמרייי הסתובבתי בחזרה והמשכתי בחיפושים........."
בסוף קיבלתי הודעה לפלא..:"דניאל איפה את פוסטמה שלי?? אני מחפשת אותך כל היום!! בואי לכיתהה!! "
ידעתי שזאת קורללל!!
החזרתי לה הודעה: "מטומטמת שלי (כפי ששמתם לב יש בינינו מלא אהבה אחת לשנייה...) אני באה לכיתה.. יש לי מלאא לספר לך!!!"
הייתי מתה לספר לה שאני חושבת שנדלקתי על הבלונדיני הזה.. שאפילו איך קוראים לו אנלא יודעת.. אבל זה לא כל כך משנה לי.. כי משהו בילד הזה משך אותי מההתחלה...
משהו בלתי מובן שאני עצמי עוד לא כל כך הבנתי מהו...
טוב אז נמצאה האבדהה אפשר לחזור לכיתה.. (לצערי..)
אני שנאתי את הבצפר.. את המורים ואת הילדים הצבועים שיש שם... זאת כבר שנה שנייה שלי שמה.. והספקתי להכיר את כל הילדים מורים ואת חדר המנהלת מקרווב..
אם אתם מבינים למה התכוונתי...
אני אחת שמסתבכת שלא שמה על אפחד ושמנסה לעבור לכיתה ט' עם ציונים סבירים לפחותת... כדי שאמא שלי הקרצייה תצא לי מנשמה!!
חזרתי לכיתה... ואת מי אני רואה ביחד????
את קורל יושבת ליד הילד שהסתובב איתי כל ההפסקה לחפש אותה!! הם יושבים וצוחקים להם ביחד...
אי אפשר להגיד שלא התעצבנתי... שמחתי שהוא בכיתה שלי.. אבל רציתי אותו ש-ל-י.. לא של חברה שלי.. אבל החלטתי לא להגיד לה כלום בינתיים על הקטע הזה... כאילו הם כולה יושבים אחד ליד השני...
חתונה לא תצא מזה!!!
אבל איכשהו ידעתי שהיא מרגישה אליו משו... ואת כל זה הבנתי בשנייה שעמדתי בדלת..
סגרתי את הדלת ואמרתי למורה סליחה על האיחור...
היא אמרה לי "אוקיי שביי..."
הלכתי למקום שלי והעיניים של קורל עקבו אחרי במבט של: "איפה את תגידי לי?? לאן נעלמת לי???"
התיישבתי ליד תום.. (ידיד שלי ממקודם...) וגם הוא עשה לי חקריה משטרתית.. המצאתי שכאבה לי הבטן ושהלכתי לאחות...
בהפסקה קורל באה אליי ושאלה אותי: "תגידי לייי לאיפה נעלמתת???"
גם לה סיפרתי את אותו הסיפור שסיפרתי לתום.. והיא להפתעתי אכלה את זה כמו גדולה...
אחר כך היא סיפרה לי שהיא נדלקה על איזה אחדד נוראאא נוראאאאא חתיךךך!! ושהוא חמוד ומקסים ו.... ו.... ו.... ושאני חייבת לראות אותו...
הלכתי איתה להכיר את הילד הזה... מה כבר יכול להיות?..
עוד איזה אחד מבין רבים שקורל נדלקת עליהם...
יצאנו מהכיתה וצעדנו לכיוון הספסלים בחוץ... קורל עלתה על הספסל וחיפשה משהו.. כנראה את אותו הילד...
בסופו של דבר היא מצאה אותו...
"בןןןןןןןן!!!" היא קראה לו..
הוא הסתובב אליה... ואתם פשוטטט לא מתארים לכם מי זה היה.......................................
למממממה פדיחותתת
סיפור יפההההה
אני רוצה המשךךךךךךך פליז פליז פליזזזזזז 😊
