עברה כמעט חצי שנה...

התבגרתי קצת, השתניתי קצת (או הרבה, תלוי מי מסתכל), אני רואה דברים אחרת ועושה דברים אחרת.. לפחות קצת.

לא יודע כמה יזכרו אותי, או מי יזכור אותי אם בכלל, אבל לפני משהו כמו חצי שנה (באיזור פסח האחרון), הייתי בפורום ופתחתי דיון על כמה שאני מאוכזב מעצמי ומהחיים שלי, ובכלל כל העניינים שלי עם בנות... בעיקר הבנות פה עודדו אותי, וזה קצת עזר.. אבל מה שבאמת שינה משהו היא התקופה האחרונה בחיים שלי...

בכל מקרה, לא על זה באתי לדבר, זה היה סתם INTRO כזה ללמה נעלמתי לכ"כ הרבה זמן (לא שהייתי פה יותר מידי זמן גם, פשוט גלשתי כאן, כתבתי פחות).
באתי לשאול שאלה... אבל באמת, שאלה מכל הלב, ותענו לי בכנות, מי שלא תהיו, אני רק רוצה לדעת אם דברים כאלה קורים או לא, אם אני חיי בחלום, אם החיים שלי יסתדרו בסופו של דבר, ואם אני על המסלול הנכון, או שאני בעצם חיי בפנטסיה וצריך לצאת מהבועה, ולחזור למציאות...

המצב הוא כזה - אני לא מוצא, ודיי פוחד שאני לא אמצא את הבחורה ה1 בשבילי.
אני לא יודע בדיוק איך להגדיר מי זאת, אני יכול לתת מפתחות אופי מסויימים אבל זה לא ישנה כלום, אני רק יכול להגיד שהאופי שלי מכתיב לי שאני חייב לחכות לאחת היחידה, אני לא צריך "להתנסות" לפני, אני צריך אהבה 1 בחיים שלי, אבל 1 אמיתית, אחת כזאת שרואים האמת רק בסרטים, ככה אני מאמין... אהבה כזאת שקולטים אותה (2 הצדדים) ממבט ראשון, או לפחות מהיכרות ראשונית (יכול להיות שאת זה אני דווקא אומר כדי לפתוח אפשרויות מסויימות).
אני צריך מישהי 1, שתהיה מתאימה לי מבחינות מסויימות, שאיתה מבחינתי אני יכול לחיות כל החיים שלי.

מה שמוזר לי זה משהו אחר...
הבחורה הזאת שאני מחכה לה, עד היום, לא פגשתי 1 שדומה לה...
פגשתי בנות שהמבט בעיניים קסם לי, פגשתי בנות שהאופי רמז, אבל היו צדדים שנורא סותרים כל עקרון שלי, ופגשתי גם בנות שנראות לי מאוד מתאימות, אבל פשוט לא הראו עניין...
אז מה, אני מחפש משהו שבלתי אפשרי למצוא? כי היום אני בן 19 פלוס, ועדיין לא מצאתי, במשך ה4 שנים האחרונות בהן חיפשתי, מישהי שבאמת שובה אותי לגמרי מבחינת אופי.
פגשתי לא מעט שהיופי שלהם שיגע אותי, אבל אופי? האופי תמיד הוכיח כחשוב ביותר בסופו של דבר, ודאג להוריד את העניין שהיה לי בכל אחת מהיפיופות שפגשתי ונדלקתי עליהן...

תגידו שלא צריך לחפש, אבל אחרי 19 שנים זה נראה לי קצת מאוחר מכדי לא לדאוג לנושא הזה... אני צריך קשר בנוסף לכל, יש לי המון אהבה לתת, ואף אחת שאני יכול לתת לה אותה.. זה גורם לי להיות נורא ביישן ונורא טוב לב בהרבה מקרים בהם אני לא צריך להיות כזה, זה גורם לי להיות טוב מידי לבנות, ועד כמה שאני יודע, זה לא הכי טוב, לא תמיד.

אז מה קורה בעצם, אני צריך להתעורר ולהבין שאין מישהי 1 שתהיה מתאימה לי כמו שאני רוצה, ולצאת עם מישהי סתם, שלא בהכרח יותר מידי מושכת אותי ביופי או באופי, רק בשביל שאני אצא עם מישהי כי זה חסר לי, ובגלל שאין מצב מושלם? או שאני צריך להמשיך לחפש, כי ברוב המקרים זה מגיע?
אני מאבד תקווה כבר, זה נראה לי נורא מפחיד גם כי כמו שאני מכיר את עצמי, אני לא אתפשר בנושא הזה, ולא הייתי רוצה להתעורר בן 40 בלי אישה, בלי ילדים, בלי שום דבר כזה, כשאני אדם שכל כך אוהב את הדברים האלה... כשאני איש משפחה כל כך טוב, כשאני יודע שאין דבר שיהיה לי יותר חשוב מהילדים והאישה שלי...
אני בקלות יכול למצוא את עצמי באותו מצב כמו היום, גם בעוד 5 שנים, רק כי אני לא מוכן להתפשר בנושא בת הזוג שלי, אני פשוט חייב שהיא תהיה מתאימה לי, שאני ארגיש טוב איתה, שאני ארגיש כאילו אנחנו זוג מותאם, כאילו לא בדיוק נועדנו להיות יחד, כי זה קצת בולשיט להרבה אנשים (לא הייתי אומר בשבילי, אבל בשביל הרבה אנשים זה כן), אבל לפחות שסוגי האופי שלנו פשוט מתאימים, והצרכים שלה בקשר מתאימים למה שאני מסוגל לספק ולהפך.

אז בבקשה, מישהו יכול לענות לי, האם אני חולם, ונמצא בבועה, או שאני צריך להמשיך לקוות ולחכות?
הרבה אנשים אומרים לי לקחת אוויר ולקפוץ למים עם כל אחת שאני הייתי רוצה קשר איתה, ברור שזה אפשרי, אבל מה אם אני יעשה טעות? אני לא מסוגל להתחיל עם מישהי ככה סתם, אני חייב שהכל יהיה נכון, מתוזמן כמו שצריך, אני לא אוהב לכפות את זה ולגרום לזה להיות מובן מאליו.. זה צריך לבוא בטבעיות.

האם למישהו או מישהי קרה אותו הדבר? היו במצב כמוני, במשך שנים, וחיכו לאחת היחידה, או במקרה של בנות האחד והיחיד, ובסוף היא הגיעה? או שבסופו של דבר הבנתם שסביר להניח שזה לא יקרה, ופשוט זרמתם עם כל מה שבא?
האם כדאי להמשיך לחכות, או להפוך להיות קצת יותר שטחי ולהתחיל לצאת סתם ככה, כי אפשר?

אני ממש אובד עצות... ואין לי מושג מה לחשוב, יש לי את הדיעה שלי, והיא שצריך להמשיך לחכות ולקוות, אבל מה הנסיון הכולל של האנשים בעולם אומר? 😕