[b]טוב... ישראל כמובן מחולקת למלאן מלאן מגזרים...
יש ת'מגזר החרדי יש את הדתי יש את מסורתי יש החילוני
וגם במגזרים יש עוד מגזרים. סוגים של חרדים, סוגים של דתיים...
אז.. עד כמה אתם מאמינים באלוהים?
אני מגדירה את עצמי כבת אדם מסורתית, צמה ביום כיפור, שומרת כשרות
אבל לא מעבר...
ואתם?
אני הכי חילונייה שיש
הולכת חשופ לא צמה..אוכלת לחם בפסח..
נוסעת בשבת
לא שומרת כשרות..
אבל אני עדיין חוגגת את כל החגים וזה..
זה בגלל שאת רוצה או הרגל בגלל המשפחה?
QUOTE
זה בגלל שאת רוצה או הרגל בגלל המשפחה?
רציתי לענות כמו שקדיה אבל הבנתי שזה בכלל לא קשור אלי.
כעיקרון אנחנו חילוניים אבל מאמינים שיש אלוהים. לפחות ההורים
שלי ככה. אני די בתקופה של "איפה-אלוהים-לעזאזל-ומה-מהות-הקיום-שלי"..
ככה שנאי לא יכולה לענו על השאלה הזו חד משמעית. אני לא יכולה להאמין
באלוהים כי אני לא רואה אותו, לא שומעת ואפילו עוד לא קיבלתי יריקה מהכיוון שלו..
אבל אני מסרבת להאמין שאני קיימת ככה סתם מכלום בשביל כלום ככה
ש.. אני לא יודעת.
אממ אניט מאמינה באלוהים אבל אני חילוניתת
GIRL-4-EVER, "אני די בתקופה של "איפה-אלוהים-לעזאזל-ומה-מהות-הקיום-שלי".. ככה שאני לא יכולה לענו על השאלה הזו חד משמעית. אני לא יכולה להאמין באלוהים כי אני לא רואה אותו, לא שומעת ואפילו עוד לא קיבלתי יריקה מהכיוון שלו.. אבל אני מסרבת להאמין שאני קיימת ככה סתם מכלום בשביל כלום ככה ש.. אני לא יודעת."
יואו אני כל כך מסכימה איתך!!!!!!!!! :roll:
אני מאמינה בעולם... אני רואה אותו גם בדברים הטובים וגם
ברעים, ולא הפסקתי (עדיין) להאמין..
למרות שיש המון סיבות להתעצבן על- למה אלוהים לא עושה לנו קצת טוב
או- אם הוא באמת קיים איפה הוא... וזה מוצדק, כי עם כל הגועל בעולם הזה
באמת קשה לראות אלוהים, אבל תסתכלו טיפה על הצד הטוב של הדברים
על הדברים הכן יפים שיש לנו בעולם...
לא הכל חרא.. יש גם מעט טוב..
יש אהבה, יש חיוכים, יש צחוק, יש אפילו כיפיות שכזו...
די להסתכל רק על הקקה שבדברים
QUOTE
די להסתכל רק על הקקה שבדברים
חחחח כרגע ציטטת את המוטו של חיי. :wink:
tanyangel, באמת? (חשבתי שאנשים יתחילו לזרוק עלי עגבניות כי אמרתי שאני לא ממש מאמינה.)
סוף סוף משיהו מזדה. כשפניתי עם השאלה בזו לחברה שלי היא אמרה :"אלוהים? מי מאמין בו בכלל?". וזה לא הכי מעודד כשאתה בכל זאת רוצה להרגיש טיפה דתי ושמישהו בכל זאת שומר עליך...
אני חייבת אמונה במישו... זה עוזר לי.. זה נותן לי תקווה
מה עם להאמין בעצמך? זה גם מישהו.
בעצמי ברור שאני מאמינה... אבל אני צריכה משהו גדול יותר... מהות קיום כמו שקראת לזה...
"רציתי לענות כמו שקדיה אבל הבנתי שזה בכלל לא קשור אלי.
כעיקרון אנחנו חילוניים אבל מאמינים שיש אלוהים. לפחות ההורים
שלי ככה. אני די בתקופה של "איפה-אלוהים-לעזאזל-ומה-מהות-הקיום-שלי"..
ככה שנאי לא יכולה לענו על השאלה הזו חד משמעית. אני לא יכולה להאמין
באלוהים כי אני לא רואה אותו, לא שומעת ואפילו עוד לא קיבלתי יריקה מהכיוון שלו..
אבל אני מסרבת להאמין שאני קיימת ככה סתם מכלום בשביל כלום ככה
ש.. אני לא יודעת."
מאמי אני מרגישה אותו הדבר!!!!
אני נוסעת בשבת ולובשת שוף אבל אני צמה יום כיפור וחוגגת את כל החגים ושומרת על כשרות....אז לא יודעת אני מנסה לשמור אני אולי זה רק בשביל המשפחה שלי? כי עדיין אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי ומאחרים וגם אני בתקופה כזאת של "איפה לעזזל ה'?!!" וכאלה...אז אני לא ממש יכולה להגיב..
וואי אנשים ואני חשבתי שאין הרבה אנשים שמתעמקים בדברים האלה. אבל מסתבר שזה לא ככה.
10x פיפול! 😊
לפעמים זה טוב שיש לבנאדם לאן לפנות..
כי ברגע שבנאדם מאמין באלוהים זה באופן פסיכולוגי נותן לו
יותר תקווה כי הוא אומר לעצמו, הנה יש מישהו ששומר עליי
ברור. לדעתי כל היופי באמונה זה שהיא יכולה להיות אין סופית. הרחמים של האלוהים נצחיים כמוהו עצמו.
אבל זה כמו הקטע הזה של המקל והגזר.
מצד אחד- הוא מדהים, כביר, כל יכול..
ומצד שני- איך אפשר לדעת שהוא קיים בכלל?
הוא לא שולח לי שום אות. לפחות לא אות שאני מבחינה בו. ואז זה הופך להיות מאבק של עצמך.
כמה אתה מסוגל לתת מעצמך לאמונה הזו? האם אתה באמת מאמין?
וככה אתה כבר לא בטוח שיש מישהו ששומר עליך. כבר אין טעם להתפלל או לקרא בשמו לעזרה.
וכמו שאמרתי, זה לא שאני דתיה. אפילו לא קרוב.
אבל אני מאמינה שאם אלוהם קיים, הוא הרבה יותר משמלות ארוכות ואוכל כשר.
למעשה, אם אלוהים קיים, אין טעם שאשמור על מנהגי כשרות. הטעם הוא להיות אדם טוב.
ואם אוכל לחיות כאדם טוב, אך לא להאמין באלוהים, זה אומר שאינני יכולה להיות צדיקה?
כל השאלות האלה מסתובבות לי כבר הרבה זמן בראש ואני מוצאת תשובות שמובילות אותי רק לעוד יותר שאלות.
אז הפיתרון שלי הוא, להאמין קודם כל בעצמך, ובטוב שבך. ורק אז אוכל אולי לקבל סימן מאלוהים.
